יותר ויותר אנשים פונים לרפואה משלימה בכלל ולדיקור סיני (אקופונקטורה) בפרט. דיקור סיני נתפש כיעיל להרבה בעיות כרוניות, לכאבי גב ועוד.
דיקור סיני, כחלק מהרפואה הסינית, מבוסס על מודל אנרגיית החיים הזורם ומפעפע בגוף האדם במסלולי אנרגיה המכונים מרידיאנים. מסלולים אלו צריכים כמובן להיות נקיים ופתוחים לזרימה, ולא, תהינה השפעות על האדם, הבאות לידי ביטוי במחלות ומכאובים למיניהם. (באיזשהו מקום קראתי שיש 12 מרידיאנים עיקריים ו-8 מרידיאנים הקרויים ערוצים מיוחדים, וכן קיימות כ- 2,000 נקודות של דיקור סיני הקשורות למרידיאנים אלו).
המדקר הסיני לכן, צריך לאתר את גורם ההתפרצות של המחלה, ולשחרר את החסימות שבמרידיאנים, להביא לזרימה חלקה ותקינה של האנרגיה ובכך להחזיר את הגוף לאיזון.
ובכן, האם יש אמת במודל המרידיאנים? כמובן שלא ניתן להוכיח את קיומם של המרידיאנים עצמם. הרי הם בלתי ניראים. אך האם המודל עצמו מוצלח? כלאמר, האם נזכה בהצלחות טיפוליות כאשר נפעל בהתאם למיקום, לכאורה, של המרידיאנים? שהרי אם כן, לא כל כך מעניי למעשה אם אכן קיימים באמת ערוצי אנרגיה בגוף האדם או לא, העיקר שנוכל לרפא ולעזור לזולת בעזרת ההנחה שהם קיימים, ובמקומות אותם סימנה הרפואה הסינית.
במחקרים קליניים מצאו שטיפולי דיקור הינם בעלי השפעה על הגוף האנושי, אך לא הצליחו להסביר בצורה ברורה ובשפה וכלים 'מערביים' את מהות ואופי ההשפעה. אחד ההסברים המוצעים הינו שהדיקור מייצר השפעה דרך וויסות מערכת העצבים, ובכך גורם להפרשת ביו-כימיקלים שמנטרלים כאב כמו אנדורפינים, וכן גורם להפרשת תאים של מערכת החיסון באזורים ספציפיים בגוף...
אולם מסתבר, וזה העיניין שברצוני להדגיש, ושאותו תמיד טענתי, שלא הדיקור הסיני לכשעצמו, כלאמר לא הדיקור המיוחד שמטרתו לפתוח לכאורה ערוצי אנרגיה סתומים לפי מודל המרידיאנים, הוא שמקל על המטופל, אלא שסתם דיקןר אקראי, עושה את אותה עבודה!
בטור האלטרנטיבי של זמנים מודרניים מ- 31 אוקטובר 2010, מדווח פרופ' מוטי רביד על שני מחקרים גדולים, עם 1500 מטופלים, שנערכו לאחרונה בארה"ב. במחקרים אלו נבדקה יעילות האקופונקטורה בהפחתת כאבים כרוניים מסויימים. החולים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת טופלה במשך כמה חודשים ע"י דיקור אקראי ומפוזר (ללא קשר למודל המרידיאנים), והקבוצה השניה טופלה כ"ראוי". כמובן שהמטופלים לא ידעו על כך, וגם המראיינים לא ידעו על כך. והתברר בניסויים אלו כי לא היה הבדל במידת ההקלה בכאבים או שיפור בתנאי המחלה המדווחת. בין מטופלי האקופונקטורה הקלאסית לבין מטופלי הדיקור האקראי. התברר גם כי מטפלים משתי הקבוצות, שהיו אסרטיביים והבטיחו הצלחות בטיפול, אכן השיגו תוצאות טובות יותר, מאשר מטפלים שלא יצרו ציפיות.
וכך מסכם פרופ מוטי דביר: מכאן ברור שהאקופומקטורה אינה אלא שיטה נוספת העושה שימוש באפקט הפלסבו, כלאמר מי שמאמין בה, כאביו אכן יוקלו. לאקופונקטורה אין השפעה ממשית או יעילות בריפוי.
ראה גם: www.newage.books4view,
