למה אנשים תקועים לא פועלים להצלחתם? 

תכנון מוקדם חוסך זמן, מייצר ומתווה דרך ברורה למטרות אותן סימנתי.

ואז אני מגלה שיש כאלה ההופכים את ההכנה למטרה ולא להיפך, ההכנה שתשרת את המטרה.

כן, כנראה שזה נוח מאוד להיות שם,  "אני מתכנן...." אחלה סיבה לא להביא תוצאות.

זה מזכיר לי את תקופת היותי סטודנט  כשאמא שלי נהגה לאמר  לכולם: " הוא לומד, לא נפריע לו..."

ולא רק היא, כך כולם , אף אחד לא מצפה ממך לכלום, ואתה לא עושה כלום.



בסופו של דבר – הדרך היחידה להשתנות ובכלל להשיג משהו –זה להחליט לפעול ,להתחיל, לנסות! צריך פשוט להתחיל ולא לעצור.


נכון, יהיו כישלונות,אז מה? אבל גם יהיו הצלחות. אז מה בכל זאת תוקע אותנו מלבצע?

בדרך כלל  עומד מולנו  מכשול שמנצח כמעט את כולם וצריך לזהות אותו:

• יתכן וזה האגו?
• שביעות רצון עצמית  והערכה עצמית גבוהה מדי?
• חשש מכישלונות?
• חשש מהצלחה?

יתכן ומדובר באחד או יותר מהסעיפים שציינו .

בואו ננסה יחד לאפיין מספר טיפוסים שנוח להם לא לפעול.

"הפרפקציוניסט"

אלה שלעולם לא יוזמים כלום, אם הם לא מקבלים 100% ערבות להצלחה.

הרי מכירות,לקיחת הפניות,שיחות טלפון.. הם תהליך קשה,אין 100% הצלחה, תהליך שבמהלכו אני עשוי לשמוע לא,להכשל חלילה.

זכור אתה פועל באופן עצמאי, אף אחד לא ייתן לך ערבות של 100% להצלחה.

אז עדיף שלא נתחיל אתם אומרים לעצמכם – טעות גדולה אני אומר.

המשימה של הקורס שלי מסתכמת בכך שתתחילו בהתנסות האישית.

"זה שיודע הכל"

תופעה של טיפוס בעל האגו: "אני יודע הכל!"

קשה ללמד אותי משהו חדש, מי כבר יכול ללמד אותי, אני מכיר את הכל....ושלל הסברים מלומדים.

משפטים המסבירים, שעבור אותו אדם הגאווה חשובה יותר מהתוצאה עצמה.


מה שמוביל אותו הוא האגו, הדעה לגבי עצמו ולא כלפי מה שצריך לעשות

"המנהל"

זה שמצפה שיעשו בשבילו הוא הרי כבר כל כך מנוסה, התרגל להרגיש בנוח ולהתנהג באופן בטוח.הוא את שלו עשה ומגיע לו...

אז שהאחרים ירוצו,הם יעבדו אני אקבל מה שמגיע לי.

מגיע לי , כי מגיע לי.

"המצפה לניסים"

אותם אנשים המצפים לחסד עליון , הם רוצים נס – תרגילי קסם שאפשר לעשות אותם פעם אחת והם ישנו הכול.


והם מחפשים את הנס הזה במשך שנים ,מחכים שהדבר יקרה מאליו כי הרי קורים ניסים. מה לא?.

בסופו של דבר הם רק הופכים ממורמרים ולא מרוצים מהחיים שלהם ומאנשים אחרים.

לא נתנו להם משהו בחיים.הם מחפשים את תרופת הקסם הזאת ולא מבינים שהמתכון להשיג את מה שהם רוצים לעשות – מונח בכף ידם.

הביישן החששן

אלה ש "לא נעים להם" תמיד הם חשים שהם מפריעים לצד השני,ללקוח, הם מתקשים להבין שהם אלה שבאים עם הפתרונות.

הם חוששים שהצד השני עסוק מידי /חשוב מידי / הכל יותר מידי....

הם עובדים קשה, הם שם אבל ליד ההצלחה הגדולה.

אגב המשפט המאפיין את כולם הוא " אין לי זמן ....."

אבל אנו יודעים היום שיש לנו זמן לדברים החשובים לנו באמת אם רק מיפינו אותם.

אז מה צריך לעשות -

·         צריך פשוט להתחיל לעבוד ולא לעצור.

·         להיות פרואקטיבי

·         מי שלא בנה תכנית פעולה – שיתחיל

·         תנהלו את עצמכם ואל תתנו לזמן לנהל אתכם.

·         בנו רשימות /מאתר /לקוחות -  מדובר בכמה שעות עבודה הנפרשות לאורך זמן

·         קחו הפניות, מי ששמע  תשובה שלילית  או לא הצליח לאסוף הפניות צריך להמשיך, אפילו אם יש כישלונות

·         אספתם שמות? יופי תתחילו לתאם פגישות

·         תקבעו פגישות- תתחילו לעבוד.

·         תהיו יצירתיים.

·         כן, מחכה לכם כישלון. ואפילו לא אחד.נו אז מה? אז מה אם לא יצליח מהפעם הראשונה?
לפחות תבינו מה לא בסדר, תעשו עוד ניסיון, אחר כך עוד אחד.
בסוף זה יצליח.

מי שיעשה מספיק ניסיונות יצליח,מי שיעשה הרבה ניסיונות יצליח הרבה, מי שיצליח הרבה לא יצטרך טובות,ירוויח הרבה ויהנה מהעבודה

תומס אדיסון שהמציא את הסוללה ( הבטריה,כן גם את זה הוא המציא ) אמר למי ששאל אותו למה הוא כל כך התעקש להמשיך בניסויים למרות הכישלונות:

 "לא נכשלתי, רק מצאתי עשרת אלפים דרכים שאינן עובדות"

רק פחדנים רוצים שהכול יצליח להם מהפעם הראשונה ובאופן הטוב ביותר.


אם קראתם את כל זה וחשבתם לעצמכם שאתם כבר יודעים את כל זה – אתם צודקים, אבל מה עשיתם?