היפ דיספלסיה hip dysplasia

אימצתם כלב מגזע גדול והזהירו אתכם מהמחלה....בטח גם לכם זה קרה (?)

אז ככה – מעט עובדות חשובות וגם הפרכת "עובדות" קצת פחות נכונות...

מדובר במחלה הנפוצה בעיקר בגזעים גדולים (אך יכולה להופיע גם בגזעים קטנים ואפילו בחתולים) ולרב מופיעה בשני מיפרקי האגן בדרגות חומרה שונות.

הגורמים העיקרים למצב הנם גנטים (נטיה גנטית של גזעים מסוימים כגון גולדן ולברדור רטריבר, רוטווילר ורועה גרמני), תזונה לקויה (בעיקר בגורים) וגידול מהיר.

המיפרק בעצם תקין בלידה והפתולוגיה מתפתחת כאשר מסת השרירים המקיפה את המיפרק לא מיתפתחת בסינכרון עם התפתחות וגדילת השלד – כך מתקבלת חוסר התאמה אנטומית הגורמת לחוסר יציבות במיפרק ולעיוות שטחי המיפרק ובסופו של דבר לדלקת מיפרקים כרונית.

האבחון בכלבים צעירים (4-12 חודשים) בדרך כלל מתבצע עקב סימנים אקוטים כגון צליעה פתאומית, ירידה בפעילות, קושי בקימה מרביצה וסימני כאב

בכלבים מבוגרים הסימנים לרב כרוניים (לאורך זמן) ולרב נובעים מניוון המיפרק ומתבטאים בצליעה ובשאר הסימנים שתוארו באופן פרוגרסיבי (סימנים המחמירים עם הזמן) ובאטרופיה של שרירי הירך (ניתן ממש לראות ירידה במסת שריר).

האבחון יבוצע בבדיקה פיסיקלית אורטופדית ע"י וטרינר ובצילומי רנטגן (לרב נידרשת הרדמה מלאה או לפחות טשטוש למטרה זו עקב צורך בזווית צילום העלולה לגרום לכאב / חוסר נוחות לכלב המצולם)

ניתן לתת דירוג למצב האגן והדרוג המקובל כיום הנו בין האותיות A (אגן תקין) ל E (אגן בחומרה קשה מאוד)

בכלבים גיזעיים המיועדים להרבעה ובעלי נטיה ידועה (והיסטוריה ידועה של הורים) מומלץ לבצע צילומי רנטגן ספציפיים בשם pennhipבגיל 16 שבועות הנותנים מדד לסיכוי שתתפתח מחלת אגן זו.

הטיפול נחלק לשתי קבוצות:

טיפול שמרני (קונסרבטיבי) הכולל הורדת משקל ועומס מהמפרק, הגבלת פעילות ושיכוך כאבים .

כמו כן ניתן ומומלץ להוסיף לתזונה תוספים הגורמים להאטת החמרת המצב ע"י חומרים העוזרים להחלמת ליקויים בסחוס כגון גלוקוזאמין וכונדרואיטין, מומלץ לספק תזונה רפואית ספציפית לבעיה זו, המכילה בין מרכיבייה את התוספים הנ"ל, כך בדרך בטוחה דואגים שהכלב יצרוך אותם וחוסכים התעסקות מיותרת עם כדורים / טיפולים נוספים.

קיימים מספר טיפולים כירורגים אשר לרב מומלצים ע"י הוטרינר בהתאם לגיל, משקל וחומרת המצב.

כאשר גורמי ההשפעה על הצלחת הטיפול הכירורגי הנם :

1. משקל נמוך (פחות עומס על המיפרקים)

2. גיל צעיר (החלמה מהירה יותר יחסית)

3. משך הזמן (רמת ניוון המיפרק)

4. טכניקת הניתוח

5. מחלות נילוות (מורידות סיכויי החלמה)

6. טיפול post op(שלאחר הניתוח)

בכל שאלה, נשמח לעזור ולענות :

מרכז רפואי וטרינרי – גן יבנה

אצ"ל 15, גן יבנה

08-867333