גידול עצי זית בשיטות עתיקות כלל בעיקר נטיעת עצים בשדרות או מטעים, על גבי תלוליות אדמה מדושנות באדמה מזינה ופורייה, והשקיה במים מתוקים. בעבר, היו ניטעים העצים על גבי טרסות, מדרגות חקלאיות, במשעולי ההרים, וכך היו מי הגשמים נקווים ומשקים את כל העצים, ללא הפרשת מים לחינם.
גידול עצי זית בשיטות עתיקות לצד שיטות מתקדמות
בעבר, ואף היום בחקלאות, נהוג לטעת עצי זית על גבי שטח שנזרעה בו ונקצרה בו חיטה, והיא מילאה את הקרקע בחומרים טובים, מינרלים ויצורים תומכים. שנה מעוברת שהייתה קיימת מאז ימי התנ"ך ועד ימינו בחלקות שונות, מספקת לאדמה שנה לנוח ולהתמלא מחדש במאגרי מזון גם כן.
הזיתים שהיו ניטעים, היו מושקים במים מתוקים ממי נהר או נחל, בריכה או מי גשמים טהורים ולא היו מושקים ממי קולחין או מים שאינם ראויים להשקיית עצי מאכל. כיום, נהוג, אצל חקלאים מהימנים, להשקות את עצי הזית במים מתוקים של חברת מקורות, או במי בריכות ומים ממקור טבעי זה או אחר, או במים מליחים, מי אקוויפר בחלקים שונים בארץ, דוגמת מועצה אזורית רמת נגב ובמיוחד בפתחת ניצנה.
שמן זית בשיטות הפקה טבעיות
כמו כן, שמן זית היה מופק בשיטות טבעיות לחלוטין, ללא עירוב של חומרים משמרים או חומרי ייבוש אלו או אחרים. הזיתים היו מוטלים בעונת המסיק לקרקע על פני שמיכות בד, ונאגרים על חביות שהיו מובילות אותם לבית הבד. שם היו הזיתים נמסקים ונמזגים אל חביות עץ לשימור, ומשם אל העם בכלים של זכוכית או עץ שהיו שומרים על טוהרם.
כיום, נהוגים במספר מקומות לא מהימנים מספר שיטות המקלקלות את טעמו של שמן זית איכותי, פוגעות בסגולות הריפוי של שמן זית אמיתי, ומייצרות את השמן אף בדרך שעלולה להזיק לבריאות. שמן זית שנמסק עשוי לעבור חימום, כדי להאיץ את זמן ההפקה שלו והפרדת השמן מהמוצקים השונים, ובכך לפגום במאזן המינראלי ובויטמינים שבו, ואף לגרום לנזק.
כדאי לבדוק על תווית שמן זית איכותי שנקנה שהוא "שמן זית אורגני", שיוצר בשיטות טבעיות, או לכל הפחות שיהיה שמן זית זך ולא זמן זית מזוכך, שאומר שהוא עבר חימום ועיבוד מלאכותי.
