<?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
<rss version="2.0">
<channel>
<title>מאמרים - עריכה לשונית ותרגום אלי גיא</title>
<link>http://www.articles.co.il</link>
<copyright>Morenos</copyright>
<language>he</language>
<pubDate>03/09/2010</pubDate>
<item>
<title>קבלת החלטות במבחן העריכה הלשונית</title>
<description><![CDATA[בהתפתחות הלשון שכיח שממציאים ביטוי כדי לייחד לו משמעות ספציפית, והוא תופס יפה עד כדי כך שהוא משתלט על הביטוי הקודם, שהייתה לו משמעות אחרת. כך הסיגה 'קבלת ההחלטות' את גבולה של ה'החלטה']]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=55615</link>
<pubDate>2009-12-11</pubDate>
</item>
<item>
<title>בעל המאה, בעל החלומות, בעל הפיפיות, ובעלים אחרים</title>
<description><![CDATA[האיש בעל כלב, או האיש בעלים של הכלב? או אולי לאיש יש כלב? ואולי בלשון המקרא: ויהי איש ולו כלב, או ולאיש כלב? והאם חפצים יכולים להיות בעלים של משהו? חקר קטן של ביטויי בעלות ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=54811</link>
<pubDate>2009-12-04</pubDate>
</item>
<item>
<title>משיקולי העריכה הלשונית:  סדר המילים במשפטים: דני קנה אתמול חתול או אתמול קנה דני חתול, ואולי אתמול דני קנה חתול?</title>
<description><![CDATA[בקביעת סדר המילים היפה למשפט יש כללים ואילוצים ויש חופש ויצירתיות. להלן יובאו כמה הסברים וכמה דוגמאות בעניין זה. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=54521</link>
<pubDate>2009-12-02</pubDate>
</item>
<item>
<title>להגיד או לומר, זה אותו הדבר? תגיד לי ותאמר לי, זה  היינו הך?</title>
<description><![CDATA[כאן כמה הבחנות על הבדלי השימוש המקראי בין לומר ובין להגיד. זהו חלק ממאמר ארוך יותר על הבדלי השימוש בין 'כי' ובין 'ש...', שפרסמתי בבלוג שבאתרי, שפה-יפה דוט קום]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=54439</link>
<pubDate>2009-12-01</pubDate>
</item>
<item>
<title>למה ומדוע או למה או מדוע: זה אותו הדבר או היינו הך?</title>
<description><![CDATA[יש הטוענים ש'למה' היא שאלה על תכלית (לשם מה), ו'מדוע' היא שאלת סיבה (הוסף לי ידע על סיבת הדבר). במקרא אין ביסוס לטענה זו על בידול משמעות. ברור שתמיד 'למה' הייתה שכיחה יותר. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=54450</link>
<pubDate>2009-12-01</pubDate>
</item>
<item>
<title> טוב שם משמן טוב, והכי טוב חלב: יותר ממה שהעגל רוצה לינוק פרה רוצה להיניק, או נוסחת השוואה אחרת? על ביטויי השוואה בעברית</title>
<description><![CDATA[להלן אדון בשאלת הנוסח היאה למשפטי השוואה (כגון: רספרידון טוב יותר מאשר הלופרידול). השימוש המקראי שונה מהשימוש בלשון חז''ל, והפתרונות המודרניים הם הכלאה של כמה אפשרויות שהמסורת מציעה. במה כדאי לבחור?]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=54142</link>
<pubDate>2009-11-27</pubDate>
</item>
<item>
<title>לא בתחבולות תעשה עריכה לשונית: על חשיבות השמירה על קולו וסגנונו של הכותב בתהליך העריכה</title>
<description><![CDATA[חשוב שהעורך ייזהר שלא להכליל בעריכת טקסטים את העדפת הסגנון האישית שלו בתחום סמכותו כיודע-כול המתקן טעויות של ממש, אלא להשאיר לכותב את המרחב המרבי להשמיע את קולו שלו. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=54069</link>
<pubDate>2009-11-26</pubDate>
</item>
<item>
<title>אבא שלי, אחות שלו, הבת שלה, הבעל שלה, האח שלו: עריכה לשונית של תחביר רב-משמעי</title>
<description><![CDATA['משפטי שבילי הגן' הם משפטים שעם קריאת המילה או המילים הראשונות הקורא אינו יכול לדעת למה התכוון הכותב. במקרה הטוב הוא יבין את תחילת המשפט רק אחרי שיקרא את המשפט עד סופו ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=53675</link>
<pubDate>2009-11-21</pubDate>
</item>
<item>
<title>שיעור קטן בלשון: MABITA או MEBITA, ובדומה לכך MAKIRA או MEKIRA</title>
<description><![CDATA[מישהי שאלה אם היא טועה בהנחתה שהצורה שהיא מצאה בספר לימוד, MABITA, שגויה, והצורה הנכונה היא MEBITA. השואלת טעתה, אבל זו טעות שכיחה מאוד, ורבים טועים בה. במאמר זה אני מסביר שוב מה מקור הטעות.]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=53368</link>
<pubDate>2009-11-17</pubDate>
</item>
<item>
<title>האיש שכפאו שד והאישה אשר נתתה עמדי</title>
<description><![CDATA[מה להעדיף: 'הספר שאותו קנית' או 'הספר שקנית'. תשובה: בד''כ 'הספר שקנית', אבל לא תמיד. לפעמים ה'אותו' (אותה, אותם וכו') נחוצים להבהרת המשמעות, כלומר לסימון המושא.]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=53194</link>
<pubDate>2009-11-15</pubDate>
</item>
<item>
<title>מה התוקף של מבחן גוגל? אם תופעה לשונית שנחשבת בלתי-תקינה שכיחה מאוד בשימוש, האם יש בכך כדי לרמז שיש  לשקול את אישורה הרשמיי? </title>
<description><![CDATA['מבחן גוגל' הוא כלי שאני מרבה להשתמש בו לבדוק איך נוהג רוב הציבור בענייני לשון. לדוגמה, אם תופעה כלשהי מופיעה בגוגל בעשרה מיליוני מופעים, אני מהרהר בתוקף שלילתה על ידי עורכי לשון ורגולטורים אחרים.]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=53077</link>
<pubDate>2009-11-14</pubDate>
</item>
<item>
<title>לא יפה לכתוב 'אין זה טוב היות האדם לבדו'. השימוש ב'אין זה' לפני שם תואר (אין זה נכון-ראוי-משנה-מפליא וכו') אינו כדרך מסורת לשוננו</title>
<description><![CDATA[פחות ופחות משתמשים כיום בצורות: נכון ש... ו-לא נכון ש..., ויותר ויותר מעדיפים: זה נכון ש... ובייחוד: אין זה נכון ש... לכך יכולות להיות שתי סיבות: השפעת והחלת-יתר של כלל השימוש באין לפני פועל]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=52978</link>
<pubDate>2009-11-12</pubDate>
</item>
<item>
<title>על המהפכה השקטה של שנת תשנ''ו: כללי הכתיב החסר וכללי הפיסוק של האקדמיה ללשון העברית</title>
<description><![CDATA[בשנת תשנ"ו פרסמה האקדמיה ללשון העברית חוברת מיוחדת בסדרה "לשוננו לעם", ובה המליצה על כללים חדשים, ובהם כללי הפיסוק וכללי הכתיב המלא חסר הניקוד. הוצעה מגמה להמעיט ככל האפשר בפיסוק, והוגדרו עקרונות חדשים לשימוש ב"כתיב מלא חסר ניקוד". משהו על הכללים האלה, יתרונותיהם וחסרונותיהם, יעסיק אותנו במאמר זה]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=51759</link>
<pubDate>2009-10-25</pubDate>
</item>
<item>
<title>ראש הממשלה אמר לראש הממשלה בנושא בניית ההתנחלויות</title>
<description><![CDATA[רישומים ראשונים לדיון בסדרי מילים במשפטים ארוכים. פורסם גם בבלוג של אתר הבית שלי.]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=51154</link>
<pubDate>2009-10-19</pubDate>
</item>
<item>
<title>משהו על עריכה לשונית בעבודות סטודנטים: דוקטורט, תיזה (מ.א.), הצעת מחקר, ואחרות</title>
<description><![CDATA[על קצה המזלג: על הייחוד שבעריכה לשונית לסטודנטים ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=51103</link>
<pubDate>2009-10-18</pubDate>
</item>
<item>
<title>פיגוע לשוני: שיעור קטן בעריכה לשונית, נתפס ברשת היום במדורי האקטואליה</title>
<description><![CDATA[חמש טעויות בכתבת אינטרנט היום, חמישה שיעורים קטנים בלשון]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=51129</link>
<pubDate>2009-10-18</pubDate>
</item>
<item>
<title>חסוך במילים כי חבל על כל פיקסל. בסדרה סוגיות ב עריכה לשונית</title>
<description><![CDATA[כשמסלקים מילים מיותרות, מוסיפים למשקלן של המילים הנשארות. הסיסמה הישנה שלי: כל מה שצריך, אבל רק מה שצריך. מאמר זה הוא אחד מטקסי חנוכת האתר החדש שלי: את כל העייצעס האלה העליתי בבלוג של האתר, ועוד יבואו רבות אחרות, בלי נדר. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=50336</link>
<pubDate>2009-10-09</pubDate>
</item>
<item>
<title>הרהורים על עריכה לשונית: התקן המחמיר וסמכות הציבור לעצב  את הלשון המשמשת בכתיבה במשלב גבוה</title>
<description><![CDATA[בכתיבה יפה שכיח שתמצא את עצמך תוהה היכן למקם את עצמך על הציר שבקוטב האחד שלו השימוש הנפוץ ובקוטב השני הנחיות קפדניות לשימושים תקניים ו''נכונים''. אין מדובר רק בבחירה בין סלנג ובין משלב שפה גבוה, אלא, למרבית הפלא, גם בביטויים בלתי-תקניים לכאורה שנחשבים לשימושי לשון גבוהים. במאמר אביא כמה דוגמאות לצורות מהודרות שנחשבות לבלתי-תקניות ובצדן סטטיסטיקות חיפוש בגוגל המראות שהן נפוצות ביחס של עד פי שלושים יותר מהצורות התקניות. בכל אחד מהמקרים החיפוש נעשה לבטוי המדויק, כלומר הביטוי הוכנס לגוגל במירכאות.
]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=47976</link>
<pubDate>2009-09-02</pubDate>
</item>
<item>
<title>החמאס לא הוכה מכה קשה</title>
<description><![CDATA[הודעות מדיניות וצבאיות על המכה הקשה שהונחתה על החמאס יסודן בטעות או במאמץ להטעות. הטענה שאין מדינה בעולם שהייתה מוכנה לסבול את המצב אינה משנה את העובדה שאין לנו מענה הולם. מצבים כאלה כבר היו בהיסטוריה, וכבר היו מדינות בעולם שלא היה להן מענה הולם לתוקפנות הרסנית של אויביהן. עם זאת, אכן לא הייתה מדינה בעולם שהודתה בכך כל עוד הייתה לה איזושהי תקווה לנצח במאבק. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=32025</link>
<pubDate>2009-01-01</pubDate>
</item>
<item>
<title>לשון לבגרות, שיעור נוסף בתחביר: סיכום משפט פשוט, משפט מאווחה, משפט מורכב</title>
<description><![CDATA[הגיע הזמן להדגים במקום להסביר. השם המקורי של השיעור: בונים משפטים. לפניכם מודלים של משפטים לפי שש קטגוריות, מן הקל אל הכבד. כל משפט מורחב על בסיס משפטים שקל לנתח אותם, ואחרי כל משפט מובא הסבר לחלק המורחב שלו. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=32053</link>
<pubDate>2009-01-01</pubDate>
</item>
<item>
<title>הביטוי - X עדיף על פני Y - מותר או אסור לשימוש תקני?</title>
<description><![CDATA[נשאלתי בפורום מקצועי אם ראוי לפסו  את הביטוי "X עדיף על פני Y" , שהרי במילון אבן שושן 1965 הוא אינו מופיע, ומופיע רק הביטוי "X עדיף על Y". עניתי מפרספקטיבה רחבה של סוגיית התקן/אי-תקן, המעסיקה רבות את עורכי הלשון. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=31596</link>
<pubDate>2008-12-25</pubDate>
</item>
<item>
<title>לשון לבגרות, שיעור שני בתחביר: מבוא למשפט מורכב ופסוקיות מושא</title>
<description><![CDATA[משפט מורכב הוא משפט שבו אחד או יותר מחלקי המשפט הפשוט (נושא, נשוא, מושא, לוואי או תיאור) הוא בעצמו משפט. אנחנו משתמשים המון במשפטים מורכבים, בלי לדעת שהם מורכבים. 
בשיעור זה - הסבר ראשוני לעיקרון של המשפט המורכב, ודוגמאות של משפטים עם פסוקית מושא. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=31601</link>
<pubDate>2008-12-25</pubDate>
</item>
<item>
<title>לשון לבגרות - שיעור שלישי בתחביר, משפט מורכב עם פסוקיות תיאור או לוואי</title>
<description><![CDATA[ממשיכים עם המשפט המרוכב, והיום, גבירותיי ורבותיי, נר אקמול לחנוכה, פסוקיות תיאור ופסוקיות לוואי. כתבתי כי רציתי לסייע  הסיפור שסיפר לי סבא, ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=31605</link>
<pubDate>2008-12-25</pubDate>
</item>
<item>
<title>לשון לבגרות - חלק ב של שיעור ראשון בתחביר: המשפט השמני</title>
<description><![CDATA[שמו המוזר של המשפט השמני ניתן לו כי הוא שייך למשפחה גדולה של משפטים שבהם הנשוא אינו פועל. כיוון שאינו פועל, בוודאי הוא שם? לכן המשפט שמני. הצרה היא שהוא לא חייב להיות שם, אלא אחד מששת חלקי הדיבור הבאים, והשם הוא רק אחד מהם. נתחיל במניין שש האפשרויות השכיחות, ואחר כך נעבור להגדרת האוגד ולסימני זיהוי. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=31633</link>
<pubDate>2008-12-25</pubDate>
</item>
<item>
<title>לואיס קרול ועוד בתרגום חדש: ג'ברווקי, צדים את הסנרק (ציד הסנרק, לשעבר) ועוד בתרגומו החדש של ראובן וימר</title>
<description><![CDATA[בחנויות הספרים הופיע ספר המשלים השלישי שתרגם-עיבד-חיבר ראובן וימר (הראשונים הם משלי זן ומשלי לאדינו). לפנינו משלי איגיון, או נונסנס, ובהם הג'ברווקי וציד הסנרק. הספר מאויר בשפע, גם מואר ועם אקדמות נדיבות, ואפילו מופיע בו תרגומו ליידיש של רפאל פינקל, וגם הטקסט המקורי באנגלית מול הטקסט המקביל בעברית - עמוד כנגד עמוד. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=31117</link>
<pubDate>2008-12-18</pubDate>
</item>
<item>
<title>לשון לבגרות, שיעור ראשון בתחביר: נושא, נשוא, מושא, לוואי ותיאור. </title>
<description><![CDATA[שיעור ראשון בתחביר, לקראת בחינות הבגרות בלשון, חורף 2009. בהצלחה!
הערה: תלמיד יקר, אני לא כאן בשביל לבזבז את הזמן שלך. לכן אני כותב קצר ולעניין. אם אתה איינשטיין, תבין בקריאה ראשונה. אם אתה נורמלי, אולי תצטרך פעמיים או שלוש. אבל בוא נניח בתור בסיס שמה שכתוב כאן הוא הסבר שלם של נושא השיעור. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=31115</link>
<pubDate>2008-12-17</pubDate>
</item>
<item>
<title>פסק זמן: כלי מרכזי ב ניהול רגשות עזים. דברים שלמדתי מדויד ניצן</title>
<description><![CDATA[הכלי החשוב ביותר בניהול רגשות עזים הוא פסק זמן. אהבה או שנאה, התלהבות או כעס, תסכול או תשוקה, וכן הלאה... נטילת פסק זמן משכללת את התגובה לכל רגש עז.
היכולת לקחת פסק זמן היא מיומנות מנטלית.. לא תבנית מכנית. היא נמדדת באיכות ההנפקה של התגובה. בעוצמת האני המגשר בין גירוי לתגובה.  

]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=30643</link>
<pubDate>2008-12-10</pubDate>
</item>
<item>
<title>הסונטה לכינור ולפסנתר: על טעויות מוזרות לכאורה של דוברים במשלב גבוה, המנסים את כוחם בשפה משובחת ונקלעים למלכודות לשוניות מביכות</title>
<description><![CDATA[לא מזמן היה בפורום תרגום ועריכה של תפוז שרשור קטן שבו הועלו תמיהות וטרוניות על תופעה מרתקת מבחינה בלשנית. ראשית, ברור (זה אינו חידוש) שרבות מההבחנות בין מבנים (צורות) מסורתיים בעבר קשות לציבור, כמעט בגדר גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. הרהורים דסקריפטיביים על תופעות אחדות הקשורות לעניין זה]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=28833</link>
<pubDate>2008-11-09</pubDate>
</item>
<item>
<title>עברית בלתי-תקנית בעליל</title>
<description><![CDATA[לפני זמן לא רב התפרסמה ב-Ynet תגובית (טוקבק) שאני מביא כאן בדיוק כלשונה, בפסקה אחת, כפי שהייתה כתובה במקור. 

בשיח המתנהל במאמריי ויותר מזה -- בשדה הרחב שהמאמרים מבקשים להשתייך אליו -- נאבקים על דקויות: הן... הן... או: הן... והן... - זה דיון של מגדל השן. האם יש נקודת חיתוך, ואם כן, איפה היא, שתעביר את הטקסט שלהלן לתחום שעליו נגיד בפשטות: זה לא עובר?]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=28237</link>
<pubDate>2008-10-27</pubDate>
</item>
<item>
<title>ראובן וימר: 'החצר הקסומה', דברי מבוא לספר 'משלי לאדינו' שיוצא בימים אלו מהדפוס לחנויות הספרים </title>
<description><![CDATA[השבוע יעלה על מדפי חנויות הספרים (סטימצקי, צומת ספרים ודורון ספרים) הספר 'משלי לאדינו', השני מארבעת ספרי אסופות המשלים של ראובן וימר. 'משלי זן' כבר בתפוצה, ובקרוב יתווספו אליו גם 'משלי איגיון (נונסנס)' ו'משלי החיים'. 
הנה דברי מבוא של המחבר על הספר. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=27869</link>
<pubDate>2008-10-20</pubDate>
</item>
<item>
<title>סקירת חמישה מספרי משה פלדנקרייז</title>
<description><![CDATA[פלדנקרייז אהב לכתוב. כבר בשנות העשרים תרגם את ספרו של ברוקס על קואה, ואף הוסיף לו פרק מקורי (מעניין להמשך דרכו). מסוף שנות הארבעים החל לתאר את שיטתו בספרים. 
הסקירה מחולקת לפי היסטוריית כתיבת הספרים. השתדלתי לתת טעם אמתי מכל ספר, לא לעסוק בביקורת (חיובית או שלילית).]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=27802</link>
<pubDate>2008-10-19</pubDate>
</item>
<item>
<title>ושוב: מה האיזון האופטימלי בין שימוש לשוני רווח ובין תקנים מוסכמים ומוסמכים בממסד המקצועי בתחום הלשון?</title>
<description><![CDATA[הסוגיה המדוברת בכותרת, החוזרת שוב ושוב במאמריי, עלתה בפורום לענייני לשון בשאלה של אתי, עורכת טקסטים. כפי שקורה במקרים רבים, היא מצאה שהשימוש הנפוץ בביטוי (במקרה זו מדובר במונח "פול" לתיאור גרעיני הפול) אינו תואם להגדרתו המילונית ואינו מוסמך מטעם האקדמיה ללשון עברית, למשל (הפול הוא הצמח השלם). כיוון שהיא עורכת ספר בישול, היא מוצאת את עצמה, כפי שעורכי לשון מוצאים את עצמם תכופות, בדילמה: הספר ראוי להיכתב בשפה תקנית, אך הרי רוב קוראיו וקוראותיו לא יהיו חברי צוות האקדמיה ללשון אלא בני אדם מן השורות שמבינים את ה"פול" כפי שמקובל להבין אותו, ובעיקר הם רוצים לא ללמוד פרק בעברית אלא להכין תבשיל משובח. 
]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=27665</link>
<pubDate>2008-10-17</pubDate>
</item>
<item>
<title>עוד הערה להצעתו של פרופסור גלעד צוקרמן ללמד את העברית כשפה זרה לגמרי לדובר הישראלית</title>
<description><![CDATA[זה המשך לדיון בדבריו של פרופ' גלעד צוקרמן בריאיון לכתבה של עמרי הרצוג (1) שם הוא אומר: העברית והישראלית הן שתי שפות נפרדות לגמרי. כיום מלמדים תנ"ך כאילו הוא כתוב בשפת האם שלנו, אבל זה שקר שהתלמידים מזהים מיד. את התנ"ך חשוב ללמד, אבל כשפה זרה, כמו אנגלית וערבית.(סוף ציטוט)  אולי בגלל אילוצי צמצום הריאיון לכתבה אינטרנטית, אולי מחמת שפרופ' צוקרמן לא הבחין בהשלכות המעשיות שיש להצעה כזאת, נשארתי בתחושה שחסרות בטיעון הזה כמה הבחנות נחוצות. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=27679</link>
<pubDate>2008-10-17</pubDate>
</item>
<item>
<title>חשיבות מבנה הטיעון בהעברת משמעויות רוחניות: המטאפורה של הארכיטקטורה במוזיקה של בטהובן</title>
<description><![CDATA[לפני שנים רבות הוזמן אצלי מאמר קטן על הארכיטקטורה במוזיקה של בטהובן. למזמין לא נראה שצריך לברר את תוקף השימוש במטאפורת הארכיטקטורה, עבודה בחומרים מוצקים ובני קיימא, בהקשר של יצירת מוזיקה, העשויה מאוויר וחולפת מיד אחרי הישמעה. במאמר זה, הכתוב באנגלית, העליתי הגיגים על היחס בין האמנויות ועל משמעותו לנושא. היחס בין מבנה לתוכן, בין צורה להעברת משמעות, גם הוא מטאפורי וניתן להשאלה למשל מהמוזיקה לטקסט מילולי.]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=27611</link>
<pubDate>2008-10-16</pubDate>
</item>
<item>
<title>עריכת תרגום מהי?</title>
<description><![CDATA[כיום במקרים רבים המתרגם עושה שכבה אחת של העבודה ואחר כך הטקסט נמסר לעורכ/ת הלשון לליטושים הנדרשים אחרי התרגום. תפקיד העורכ/ת אינו מצטמצם להתקנה לפי כללי העריכה של המו''ל, אלא בדרך כלל כרוך גם בעריכה (ולפעמים יסודית) של תוכן וסגנון. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=27202</link>
<pubDate>2008-10-09</pubDate>
</item>
<item>
<title>מי יבנה לנו עברית ראויה: אבירי טהרת הלשון או האיש הפשוט ברחוב? </title>
<description><![CDATA[ב-26 באוקטובר פורסמה ב'הארץ online' כתבה מאת עמרי הרצוג, 'עברית בשתי שקל'. הוא חוזר לנושא העולה לדיון פומבי מדי פעם בפעם ? איסורן או התרתן של פריצות 'תקנים' לשוניים. הנושא הזה מעניין אותי מאוד. עם זאת, התאכזבתי מהכתבה, ופרסמתי את תגובתי שם, והריני מפרסם אותה גם כאן]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=27040</link>
<pubDate>2008-10-05</pubDate>
</item>
<item>
<title>'הלנו העברית אם לאבותינו?'  - על הקשר או האי-קשר בין שפת עבר ובין הישראלית בת ימינו </title>
<description><![CDATA[בהמשך למאמרי הקודם, אני נכנס קצת לעומק טיעונו של פרופ' צוקרמן, ותוהה על תוקף קביעתו הפסקנית שהעברית היא 'שפה זרה' לדובר הישראלית, ושיש ללמד אותה 'בנפרד לגמרי' מהעיסוק בישראלית, שהיא שפתו היום-יומית לאמתו של דבר. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=27044</link>
<pubDate>2008-10-05</pubDate>
</item>
<item>
<title>מהתקנה (כתיב ופיסוק) וליטוש (תיקוני סגנון) עד עריכה יסודית (התערבויות של ממש) בתהליך העריכה הלשונית </title>
<description><![CDATA[לכאורה כל אדם משכיל ומיומן  במידה סבירה אמור לדעת לכתוב בלי 'שגיאות' כתיב ופיסוק. למעשה מצבו של כותב העברית ייחודי, בעיקר בגלל השינויים שהציעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ''ו בחוברת מיוחדת בסדרה 'לשוננו לעם'. לכן כיום רוב הטקסטיים המיועדים לאקדמיה, להוצאה לאור ולעיתונות מצריכים עריכה מקצועית.
]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=26892</link>
<pubDate>2008-09-29</pubDate>
</item>
<item>
<title>שאלה בעריכה לשונית: בכל יום? או מדי יום?</title>
<description><![CDATA[היום מרבים להשתמש בצורת זמנים מחזוריים "מדי שנה", ו"לעתים". מה היה שכיח במקורותינו?]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=25877</link>
<pubDate>2008-09-07</pubDate>
</item>
<item>
<title>האם 'הענף עליו הוא יושב', 'הענף שעליו הוא יושב' או 'הענף שהוא יושב עליו'?</title>
<description><![CDATA[הצורה המסורתית היא 'הענף שהוא יושב עליו'. צורת כלאיים תקנית אך לא מסורתית היא 'הענף שעליו הוא יושב'. הצורה המודרנית העדיפה, הנחשבת לבלתי-תקנית, היא 'הענף עליו הוא יושב'. על סוגיה זו כבר נאמר הרבה, ואף אני כתבתי על זה בכמה מקומות. עתה אני מוסיף עוד כמה הגיגים. 
]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=23838</link>
<pubDate>2008-08-06</pubDate>
</item>
<item>
<title>ביטויים מקראיים על הליכה לאיזשהו מקום</title>
<description><![CDATA[נשאלתי על הביטוי 'פניו מועדות ל...' ועל חלופות אפשריות לו. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=23470</link>
<pubDate>2008-08-02</pubDate>
</item>
<item>
<title>מאמר מסכם: תקן ואי-תקן בשימושי לשון בכתיבה עברית</title>
<description><![CDATA[סיכום רחב-היקף של כמה מאמרים שפרסמתי כאן ובמקומות אחרים שעניינם בשאלת העקרונות שעל פיהם ראוי לאשר או לפסול שימושים לשוניים (כתיבה, עריכה ובלשנות) על יסוד טענת תקניות או אי-תקניות של ה'לנג' העברי, כלומר השימוש הרשמי, המאושר והמתוקנן היטב. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=23129</link>
<pubDate>2008-07-28</pubDate>
</item>
<item>
<title>סוגיה לשונית: האם הצורה 'מהארץ' פסולה, ויש להעדיף תמיד את הצורה 'מן הארץ'?</title>
<description><![CDATA[על פי אבן-שושן, הצורה 'מן ה...' משמשת על פי רוב, כלומר היא שכיחה יותר מהצורה: 'מה...'
האם מתוך כך ראוי לפסול את הצורה 'מה...' ולמשל 'יצאתי מהחדר'?
חיפוש במאגר ספרות הקודש על כמה מילים לדוגמה מעלה כשני תריסרי תוצאות של הצורה הזאת הן מהמקרא הן מספרות חכמים. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=22991</link>
<pubDate>2008-07-27</pubDate>
</item>
<item>
<title>לשאלת תקניותה או אי-תקניותה של הצורה 'יש לי את הספר'</title>
<description><![CDATA[כידוע, צורת הבעלות 'יש לי ספר' בעברית חריגה גם בהשוואה לשפות אירופה המערבית וגם בהשוואה לצורות מקבילות של העברית.  בעברית אומרים על ספר בלתי מיודע: 'יש לי ספר', ואם הספר מיודע צריך להגיד: 'יש לי הספר', והצורה 'יש לי את הספר' נחשבת לשגיאה. זה קצת מוזר, אבל המצב מסתבך עוד יותר כשעוברים מצורה ספציפית לצורה מרומזת, דוגמת: 'יש לי אותו', הנחשבת לשגויה (אותו=נטייה של 'את, ומקורה 'את הוא'). מה נשאר לנו להגיד? 'יוסי, עדיין יש לך הספר שנתתי לך לפני שנה?' ? "כן, מאיר, יש לי הוא, בבוידעם בבית'. צורות אלו נשמעות סינתטיות לחלוטין, ולא פלא שעל אף הפצרות מתקני התקנים, רוב הציבור מתעלם מהכלל ואומר: יש לי את הספר, יש לי אותו. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=21899</link>
<pubDate>2008-07-19</pubDate>
</item>
<item>
<title>בית אבא? הבית של אבא? ביתו של אבא? על צורות שיוך  בעברית ובייחוד על כללי השימוש בסמיכות</title>
<description><![CDATA[משיר השירים אשר לשלמה, עד מטתו שלשלמה, המשך במיטת שלמה וכלה במיטתו של שלמה. דיון בצורות שיוך בעברית: הסמיכות (מעשה ידיי) ושיוך באמצעות 'של' (המעשה של הידיים שלי), כמה הבחנות וכמה כללים על תקן ואי-תקן. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=21820</link>
<pubDate>2008-07-18</pubDate>
</item>
<item>
<title>עברית יפה: ראוי או לא ראוי לפתוח משפט ב-את-', כמו: -'את הסיפור הזה שמעתי מפי סבא-'</title>
<description><![CDATA[דיון בפורום תרגום ועריכה של תפוז. באחרונה העירו לי שני קליינטים שבעברית לא יפה להתחיל משפט, ובוודאי לא פסקה, ב''את''. לטעמי, הערה זו אינה תקפה, וכמודגם, עברית מקבלת בברכה פתיחת משפט ב"את" (את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק) ומעניין אותי לדעת מה דעותיכם על העניין.

]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=21336</link>
<pubDate>2008-07-14</pubDate>
</item>
<item>
<title>סוגת המשל לסוגיו ולזניו</title>
<description><![CDATA[לפניכם המבוא לספר השלישי בסדרת ספרי המשלים של ראובן וימר. הספר הובא לבית הדפוס בימים אלו. בהקדמתי זו ביקשתי להביא ניתוח קל לקריאה אך מעמיק, תמציתי וממצה, של סוגת המשל על פי המשמעות המסורתית של המונח בעברית. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=21340</link>
<pubDate>2008-07-14</pubDate>
</item>
<item>
<title>האם חייבים לנקד שירה?</title>
<description><![CDATA[נשאלתי: האם חייבים לנקד שירה? עניתי: נוהגים לנקד, כי מטבעה השירה חסכונית עד קמצנית בהקשר, אך עשירה עד נדיבה במילים מיוחדות, נדירות, ואפילו מומצאות. מתוך כך ריבוי אפשרויות הקריאה בעברית בלתי-מנוקדת מקשה על הבנת השירה. אפילו עניין פשוט כל כך כמו אי-ההבחנה בין זכר לנקבה במילה כמו 'אהבתיך' מדגימה זאת יפה!]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=21502</link>
<pubDate>2008-07-14</pubDate>
</item>
<item>
<title>דוגמה לתחביר מקראי מורכב: דברים כא, א, עגלה ערופה</title>
<description><![CDATA[כפי שכתבתי במקום אחר, חמשת הפסוקים הראשונים של התורה מדגימים סגנון כתיבה בריתמוס מהיר של משפטים קצרים ופשוטים מאוד: בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ... וגו?. כאן, לעומת זאת, אני מדגים משפט ארוך, מורכב, ומסובך מאוד, מספר דברים. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=21541</link>
<pubDate>2008-07-14</pubDate>
</item>
<item>
<title>ספר חדש: 'אל נא תגרשוני' - אסופת מאמרים על 'הדיבוק' של ש. אנ-סקי, בעריכת שמעון לוי ודורית ירושלמי</title>
<description><![CDATA[במסגרת חגיגות היובל ל"הבימה" מובא לדפוס בימים אלה ספר חדש, אסופת מאמרים על "הדיבוק", מחזהו של ש. אנ-סקי, ראשון מסוגו בעברית. להלן מובאת טעימה ראשונה, מובאות ממבואות וסיכומים של מאמרי הספר. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=19895</link>
<pubDate>2008-06-07</pubDate>
</item>
<item>
<title>ספר חדש: 'אל נא תגרשוני', אסופת מאמרים על מחזהו של אנ-סקי 'הדיבוק'</title>
<description><![CDATA[ספר זה הוא הראשון הנכתב בעברית על הדיבוק. לעריכתו נלוותה השאלה אם המחקר בגלגולי המחזה יכול ללמדנו דבר-מה שיש בו תוקף עכשווי. מופעי תאטרון מתהווים דרך היעלמותם. העיון והדיון בהדיבוק באמצעות הקשרים ומושגים תאורטיים רבגוניים ושפע חומרים ארכיוניים לא רק מאירים באור חדש את ההבדלים בין הסובייקטים המוצפנים בטקסטים הבימתיים של ההפקות השונות ושל הטקסטים הנלווים להם, אלא גם כיצד מחקר התאטרון עצמו הוא שותף פעיל בהפעלת עבודת זיכרון ביקורתית, תנאי הכרחי להפגת כוחן ההרסני או הבונה של רוחות העבר.]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=19664</link>
<pubDate>2008-06-01</pubDate>
</item>
<item>
<title>המלחמה הבאה היכונו!</title>
<description><![CDATA[כך אני מדמיין את המלחמה הבאה באזורנו, ואני חושש שלא ירחק היום.]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=18311</link>
<pubDate>2008-04-22</pubDate>
</item>
<item>
<title>איזה כתיב עדיף: לדינו או לאדינו - מקרה מבחן לשימוש בתוצאות גוגל במקרה של התלבטות בעריכה לשונית,  בהקשר של עריכת ספר משלי לאדינו של ראובן וימר:</title>
<description><![CDATA[רגע לפני ההגשה לדפוס של ספרו של ראובן וימר "משלי לאדינו" (השני בסדרת ספרי המשלים שלו), הוא הציע בתוקף, ואני נעניתי, להחליף את הכתיב לדינו לכתיב לאדינו. על כך השיקולים פרסמתי דיווח בבלוג שלי בתפוז, Presentazia, ובמקום אחר ברשת במקום אחר. 

]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=16641</link>
<pubDate>2008-03-10</pubDate>
</item>
<item>
<title>הכוונת המחשבות, הדיבור הפנימי והדמיון - פתח לשינוי מציאות החיים?</title>
<description><![CDATA[שהכוונת הדמיון, השיח הפנימי והמחשבות היא כלי רב-עוצמה בעיצוב המציאות. לא זו בלבד שהיא משפיעה על העמדות, על המצב הנפשי, אפילו, ובמידה רבה, על המצב הפיזיולוגי: היא משפיעה גם על המציאות. כביכול המציאות האובייקטיבית שאינה תלויה בנו, על צירופי נסיבות, על צירופי מקרים. 
 ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=16235</link>
<pubDate>2008-02-29</pubDate>
</item>
<item>
<title>עריכה לשונית - לימוד עצמי: כללי עריכה שהמקורות אינם מקפידים בהם</title>
<description><![CDATA[בקרב עורכי לשון ובוחני בגרויות מקובלים כמה כללים שמקורותינו אינם מתייחסים אליהם בחומרה יתרה. במאמר זה אעסוק בשם התאריך, בביטוי - על ידי -, בכלל החזרה על מילת היחס, ובעניין שנשמע טכני אבל הוא שימושי מאוד: הצורה המודרנית של שעבוד פסוקיות. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=15823</link>
<pubDate>2008-02-14</pubDate>
</item>
<item>
<title>שיעור בעברית יפה: בראשית א, א-ה</title>
<description><![CDATA[בחמשת הפסוקים הראשונים בספר בראשית ניתן למצוא מופת לחיקוי בכמה עניינים האופייניים לעברית. כמובן, הטקסט פיוטי ועתיק, ולכן לא לכל עניין ראוי הדגם הזה לשמש כחיזוק לטיעון. ובכל זאת יש עניין בכמה נקודות המודגמות להלן.
לפעמים בעבודתי בעריכה לשונית אני מהרהר שחמשת הפסוקים האלה יכולים לשמש תזכורת על יופייה של הכתיבה העברית האופיינית, שיכולה להיות בה תועלת לכותבים בני זמננו.]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=15684</link>
<pubDate>2008-02-11</pubDate>
</item>
<item>
<title>האם פסול להשתמש בביטוי - את אותו - ?</title>
<description><![CDATA[יש איזו אבן חצץ קטנה בנעל, שמפריעה מנבכי התודעה שלנו להשתמש חופשי בביטוי "את אותו". היום נשאלתי בפורום שבאתרי אם הצורה הזאת פסולה, והנה מה שעניתי: ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=15707</link>
<pubDate>2008-02-11</pubDate>
</item>
<item>
<title>בראשית ברא אלוהים</title>
<description><![CDATA[עם צאתה של מהדורה חדשה של התנ"ך עולה בי הרצון לברך. ואיך אברך אם לא בהגיגים? עולה הדחף להשמיע קריאת התפעלות, למצוא מוצא לרחשי לבי. אבל כמובן, הרי קטונתי בין הדלים שבשורות האחרונות של תלי-תלים של תבונה פרשנית שהצטברה לאורך הדורות. נשאר לי לקוות שברכתי לא תיחשב לי ליוהרה או לגנות אחרת. וכך אברך:]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=15665</link>
<pubDate>2008-02-10</pubDate>
</item>
<item>
<title>שכתוב - הדרגה העמוקה ביותר של עריכה לשונית</title>
<description><![CDATA[בעריכה לשונית מבחינים בין כמה דרגות "עומק" של העריכה: החל בהתקנה ובליטוש, המשך ביסודית או במקיפה - וכלה בעריכה העמוקה ביותר, הנקראת "שכתוב". 

]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=15615</link>
<pubDate>2008-02-07</pubDate>
</item>
<item>
<title>שיעורי לשון לבגרות: מאמר ראשון: מהם המשקלים?</title>
<description><![CDATA[בפורום "לשון לבגרות" שבאתר שלי שאל אותי נער בן 13 מהם המשקלים, וכתבתי לו מבוא קצר ופשוט כדי שיתחיל להתמצא בנושא הזה. אני מביא את תשובתי לו כאן כלשונה, לכל המעוניין!]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=15341</link>
<pubDate>2008-01-30</pubDate>
</item>
<item>
<title>שיעורי לשון לבגרות: מהם בנייני הפועל? (הסבר ראשון)</title>
<description><![CDATA[תלמיד בי"ס תיכון שאל אותי בפורום שבאתר שלי מהם הבניינים. זהו אחד משני הסברים שכתבתי בנושא זה. השני נכתב אחרי שתלמיד נוסף שאל את אותה השאלה. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=15342</link>
<pubDate>2008-01-30</pubDate>
</item>
<item>
<title>לשון לבגרות: בנייני הפועל, הסבר חלופי (מאמר שני על אותו נושא)</title>
<description><![CDATA[בפורום "לשון לבגרות" באתרי אמנם כבר הסברתי מהם בנייני הפועל, אבל תלמיד נוסף שאל את אותה שאלה, ולא ידעתי אם הוא פשוט לא ראה את ההסבר הקודם או שלא הבין אותו... מכל מקום כתבתי הסבר חלופי.]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=15343</link>
<pubDate>2008-01-30</pubDate>
</item>
<item>
<title>הרהורים בלשניים: מה דינו של מי שלא יודע לבחור: makir או mekir (מכיר), וגם matzik  או metzik (מציק)?</title>
<description><![CDATA[דוברי עברית רבים אינם יודעים היום לבחור בין הצורות מכיר/מכיר makir-mekir
כרגיל במצבים דומים יש שתי דעות מובהקות על המצב. 
יש שאומרים: יש שני מבנים שונים, maxix, mexix, כל מבנה נכון לקבוצת שורשים אחת, ואסור לטעות ביניהם. 
ויש האומרים: המבנים האלה נוצרו מתוך מבנה יסודי maxaxix, אבל היום ההבחנה לא ברורה, והיא כבר לא כל כך נחוצה, כי שפה היא מערכת חיה שדובריה מעצבים אותה לאט לאט לפי צורכיהם. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=15206</link>
<pubDate>2008-01-28</pubDate>
</item>
<item>
<title>על תיעתוק מלועזית של מילים דוגמת: ניאו-קולוניאליזם או נאו-קולוניאליזם, אירוטי או ארוטי, אמוציונלי או אמוציונאלי</title>
<description><![CDATA[לכותבים רבים קשה להתמצא בכללי הכתיב של מילים לועזיות, והם תוהים אם עליהם לכתוב למשל ניאו-קולוניאליזם או נאו-קולוניאליזם, אירוטי או ארוטי, אמוציונלי או אמוציונאלי, ועוד כיוצא באלה. במאמר זה מוסבר הכלל שהציעה האקדמיה ללשון עברית בעניין תעתוק מילים שמקורן ביוונית ובה נעשה שימוש בתנועה הכפולה (=דיפתונג) EU: אירופה, אירו, נירוטי, ניטרלי, איקליפטוס וכדומה. בהמשך מובא טיעון חזק של הסתייגות מהחלה גורפת של הכלל הזה.]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=15079</link>
<pubDate>2008-01-25</pubDate>
</item>
<item>
<title>עריכה לשונית - לימוד עצמי: כתיבה טובה, עברית יפה: מאמר שישי בסדרה. תיאור, שירות, תיארוך, שיעבוד? או תאור, שרות, תארוך שעבוד?</title>
<description><![CDATA[פעלים רגילים בני ארבע אותיות שורש מאויתים כך: נרמול. אבל פעלים שבהם אות השורש השנייה גרונית (האחרע) יכולים להיכתב גם כך: שיערוך. יש הגורסים שאם האות השלישית בגד כפת, אז אסור לכתוב ביו"ד. כלל מסובך מאוד? אני מנסה לפשט אותו לכם, כפי שפישטתי אותו לעצמי. מי בכלל אוהב כללים מסובכים?]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=15088</link>
<pubDate>2008-01-25</pubDate>
</item>
<item>
<title>מאמר שביעי בסדרה: לפסיק או לא לפסיק? וזו השאלה!</title>
<description><![CDATA[פסיקים, פסיקים, פסיק פסיקונים! לא פשוט להחליט מתי להטיל פסיק ומתי לוותר עליו. בייחוד לאור העובדה שמסורת עתירת פסיקים בת שנים רבות בוטלה בשנת תשנ"ה (לפני קצת יותר מעשר שנים), ומה שרבים למדו ככלל ברזל]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=15090</link>
<pubDate>2008-01-25</pubDate>
</item>
<item>
<title>ראובן וימר, הצרצר והנמלה: אולי המשל המפורסם ביותר של לה-פונטיין</title>
<description><![CDATA[אחד המשלים הפופולריים ביותר של הממשיל הצרפתי הגדול ז'אן דה לה-פונטיין נקרא בעברית "הצרצר והנמלה". בתרגומי, כדי לשמור על רוח הדברים המקורית ועל הנופך של שיח הנשים העולה ממני, המצאתי את המילה "צרצרית". זהו אחד מ-250 משלי לה-פונטיין שתרגמתי מאז. ל"ו הראשונים ראו אור בקובץ המשותף עם דן קדר, ומכלול משליו בכרך "כל משלי לה-פונטיין בתרגומו של ראובן וימר", בהוצאת דורון ספרים, ב-2007.]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=15029</link>
<pubDate>2008-01-24</pubDate>
</item>
<item>
<title>סיפורי זן ומעשיות לאדינו: שני משלים מתוך ספריו החדשים של ראובן וימר: משלי זן ומשלי לדינו, עיבודיו הפיוטיים למעשיות עממיות</title>
<description><![CDATA[שני משלים, האחד מהספר "משלי זן" (65 משלים) והשני מהספר "משלי לדינו" (70 משלים). 
הספרים הם שניים מסדרה של ארבעה ספרי משלים העומדים לראות אור בשבועות הקרובים. 
בתחילת כל ספר מבוא נכבד שכתב אלי גיא, ובו רקע ספרותי, פילוסופי או היסטורי, לפי העניין. 
]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=15027</link>
<pubDate>2008-01-24</pubDate>
</item>
<item>
<title>ברסאנס, ארבעה בתים מתוך: ראובן וימר, תרגומים למאה שירי ברסאנס</title>
<description><![CDATA[ארבעה בתים ראשונים מתוך תרגומיו של ראובן וימר לשיריו של ברסאנס, מתוך הקובץ "100 שירי ברסאנס בתרגומו של ראובן וימר".
]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=15030</link>
<pubDate>2008-01-24</pubDate>
</item>
<item>
<title>ראובן וימר: מבוא לכל משלי דה לה-פונטיין, מתוך המבואות לתרגומו לכל משלי דה לה-פונטייןן</title>
<description><![CDATA[250 המשלים של ז'אן דה לה-פונטיין (1621-1695) הם יצירתו הנחשבת ביותר, והם זכו להצלחה מזהירה כבר בחייו. את 124 המשלים הראשונים הוא פרסם בהיותו כבן 47 ואת האחרים חיבר לפרקים עד שנות חייו האחרונות. הוא עצמו העריך הרבה יותר את ספריו האחרים, אך בחירת ההיסטוריה הייתה אחרת: הוא נכנס לפנתאון הספרות הצרפתית דווקא בזכות המשלים, כל תלמיד צרפתי לומד כמה ממשליו בעל פה, יצירותיו האחרות אינן מוכרות כלל, ורבות מאמרותיו המופיעות במשלים הפכו לפתגמים לא רק בצרפתית אלא גם בשפות אחרות. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=14996</link>
<pubDate>2008-01-23</pubDate>
</item>
<item>
<title>לאדינו: לשונן הייחודית של קהילות יהדות ספרד. מתוך המבוא לספרו של ראובן וימר: משלי לדינו, מעובדים במשקל ובחריזה, בסדרת ספרי המשלים שלו</title>
<description><![CDATA[הלדינו מיסודה הייתה ענף של הלשון הספרדית, ועד היום, אף על פי שדוברי הלדינו רואים בלשונם שפה ייחודית, ובעניינים רבים היא אכן שונה מהספרדית, הם מסתדרים היטב בשיחה עם דוברי ספרדית מודרנית. הספרדית, שפת האם של הלדינו, נוצרה מהכלאה של הלטינית, שהגיעה לחצי האי האיברי בכנפיה של האימפריה הרומית, ומלבדה מעורבות בה גם מסורות לשוניות מקומיות קדומות. גם שנות שלטונם הממושך של המוסלמים בספרד הטביעו את חותמן בספרדית. בלדינו, שפתה של הקהילה היהודית, נמזגו גם השפעות מהעברית והארמית, מורשת היהדות. את הלשון הזאת הביאו איתם מגורשי ספרד לארצות מפלטם אחרי הגירוש, ובמאות שנות חייהם בארצות הפזורה החדשה הזאת נוצקו ללשון הלדינו השפעות לשוניות ותרבותיות חדשות: טורקית, יוונית, איטלקית וצרפתית, הכול לפי הנסיבות. 

]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=14943</link>
<pubDate>2008-01-22</pubDate>
</item>
<item>
<title>עריכה לשונית - לימוד עצמי: עברית יפה, כתיבה טובה, מאמר שלישי: לסוגיית הבחירה בין האפשרויות: המספר שחייגת  -אותו חייגת  -שאותו חייגת  -שחייגת אותו</title>
<description><![CDATA[הנוסח הרווח כיום "המספר אותו חייגת" נחשב לבלתי-תקני, והמהדרין מקפידים על: "המספר שאותו חייגת".
 השי"ן הזאת היא צורה מודרנית יותר של ה"אשר" התנ"כית.
]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=14960</link>
<pubDate>2008-01-22</pubDate>
</item>
<item>
<title> עריכה לשונית - לימוד עצמי - עברית טובה, כתיבה יפה - מאמר ראשון: :  מה ההבדל בין אלה ובין אלו, בין הזה ובין זה?</title>
<description><![CDATA[המילים האלה רומזות לשם עצם, בין שמצביעים עליו ישירות (למשל באצבע), או שיודעים שמדובר בו ורומזים עליו רמיזה מופשטת. הצורות האלה אינן משמשות להבחנה בין זכר לנקבה. 

]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=14934</link>
<pubDate>2008-01-21</pubDate>
</item>
<item>
<title>ספר חדש על המדף: ראובן וימר: 'משלי זן': מתוך המבוא: זן ואמנות המשל: הזן בודהיזם במשלים פיוטיים </title>
<description><![CDATA[זן-בודיהזם הוא דרך חיים ותפיסת עולם, אסכולה שנולדה מהבודהיזם המקורי לפני כ-1500 שנים. הבודהיזם מחנך לקראת התעוררות התודעה, מכשיר את התלמיד לקראת תודעה מוארת, שבה בטל הפיצול האשלייתי הרגיל של הנפש בין חשיבה לעשייה, בין מתבונן לאובייקט, בין חלקי האני, בין האני לאשליית המציאות. משהאדם מגיע לתודעה ערה כזאת, הוא מנהל את חייו מתוך קבלה שלמה ומלאה ומתוך שלווה עמוקה.]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=14937</link>
<pubDate>2008-01-21</pubDate>
</item>
<item>
<title>ראשיתה של ידידות מופלאה: איך הפך מפגש אקראי עם ראובן וימר לשיתוף פעולה פורה בהפקת ספרי משלים ושירים, מהזן-בודהיזם עד לה פונטיין ומברסאנס עד ג'וחא</title>
<description><![CDATA[עבודתו של העורך יכולה להיות תהליך של שותפות יצירתית שבה העורך זוכה להיות שותף בשלבים האחרונים של הפקת הטקסט (שיכולים להיות מפרכים ומרגשים גם יחד). 
דוגמה יפה לשיתוף הפעולה כזה היא פרי המפגש הכמעט-אקראי ביני ובין ראובן וימר בפורום תרגום ועריכה של קהילות תפוז, מפגש שהניב שיתוף פעולה פורה. (מאמר שני, הפעם בסגנון בלוגאי יותר).  
]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=14868</link>
<pubDate>2008-01-20</pubDate>
</item>
<item>
<title>סוגת המשל: מתוך המבוא לספרו של ראובן וימר: משלי זן, אוסף של 65 משלים ומעשיות בעיבוד פיוטי, במשקל ובחריזה, הראשון בסדרת ארבעה ספרי משלים:</title>
<description><![CDATA[המשל הוא סיפור קטן, בדרך כלל משעשע, שנועד להתפרש מתוך ההקבלה בין התוכן שלו עצמו ובין נסיבות חייו של המאזין/הקורא. אמנם בכל סיפור יש משהו מן המשל, שהרי שכיח שהקורא מהרהר בהשלכות שיש לתובנות שהוא מפיק מהטקסט, אבל בתור סוגה ספציפית, כל טעמו של המשל הוא שמצטיירת בו בבואת עולמו של המאזין/הקורא. 
]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=14874</link>
<pubDate>2008-01-20</pubDate>
</item>
<item>
<title>ראובן וימר: ספרים חדשים בדרך לדפוס, אתר חדש על כל ספריו</title>
<description><![CDATA[אחת החוויות היפות בעבודתי בעריכת לשון בחודשים האחרונים הייתה שיתוף הפעולה עם ראובן וימר, הפרסומאי הוותיק, שהוא גם מחבר, מעבד, ומתרגם. 
לאחר ההוצאה לאור בשנה שעבר את הכרך השלם של כל משלי לה פונטיין, הוא עבר לתרגם 100 משיריו של ברסאנס, ובימים אלו מובא לבית הדפוס הראשון בסדרת ספרי המשלים המחורזים שהוא עצמו חיבר או עיבד. 
על האיש ועל ספריו, אלו שראו אור ואלו שמתבשלים על אש גבוהה בתהליך ההפקה, מסופר להלן. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=14705</link>
<pubDate>2008-01-16</pubDate>
</item>
<item>
<title>הרמזור - סמל של צורת החיים שלנו</title>
<description><![CDATA[בעקבות ג'יל דלז: האם אנו מודעים להשפעתו של מבנה הסביבה שלנו? המרחב שלנו עשוי קוביות ופסים-פסים. אנחנו חיים בחדרים, בדירות, בבניינים ובבתים, הקרקע מסודרת בפסי דשא, פסי אספלט. על האספלט קווים וקווקווים לבנים. האדמה מסודרת בשטחי חקלאות ובשמורות טבע. גדרות. שבילים מסומנים. ]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=8382</link>
<pubDate>2007-05-21</pubDate>
</item>
<item>
<title>האם ייתכן שלא ייתכן מפגש אמתי בין שני בני אדם?</title>
<description><![CDATA[המאמר נכתב כתשובה בדיון בפורום ייעוץ פילוסופי של תפוז, על הטענה שלאמתו של דבר שני בני אדם אינם יכולים "באמת" להיפגש איש עם רעהו, ושב"באופן אובייקטיבי" מצבו הקיומי של האדם הוא מצב של בדידות מוחלטת 
]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=8383</link>
<pubDate>2007-05-21</pubDate>
</item>
<item>
<title>אמת -- מהי?</title>
<description><![CDATA[כמה בקלות אנו מדברים על ה"אמת".
כאילו האמת היא משהו שנמצא "שם", בעולם. 
וכמה שכיח שאנו שוכחים שה"אמת" או ה"אי-אמת" הם מאפיינים של הדיבור על הדבר, לא על הדבר עצמו.
על זה חשבתי כשמצאתי במקום כלשהו את האמירה הזאת: "שלוש מראות הן היוצרות את בבואתו של האדם: הראשונה משקפת את האופן בו האדם רואה את עצמו. השניה משקפת את האופן בו האחרים רואים אותו, ואלו השלישת משקפת את האמת".]]></description>
<link>http://www.articles.co.il/article.php?id=8231</link>
<pubDate>2007-05-14</pubDate>
</item>
</channel>
</rss>