אם חשבתם שסאגת מינויי הרמטכ"ל הסתיימה – אז תחשבו שנית. מוסד הרמטכ"לות, עדיין תחת אש צולבת ועכשיו גם תחת חשדות מעיקים. וועדת טירקל – מצאה את אלוף גנץ ראוי לתפקיד, למרות פגמים בהתנהלותו בעבר. ההבדל בין גנץ לגלנט – באיכות הפגמים ובעיתוי.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
פרשת מינוי הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, תיכנס להיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל, באווירה ובדרך לא מחמיאה לממשלת ישראל ולשר הביטחון אהוד ברק.
אחרי סערת גלנט – לאמור מינויו לרמטכ"ל ע"י הממשלה ואישור וועדת טירקל – קמה סערה תקשורתית שהביאה לבדיקה ע"י מבקר המדינה וחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה. הממשלה, נסוגה, נבהלה מעתירה לבג"צ ומיהרה למנות את גנץ שהיה בין המועמדים, אך לא נבחר בסיבוב הראשון.
וועדת טירקל, שהכשירה את מינויו של אלוף גנץ, בדקה הפעם ביסודיות את כל התלונות והחריגות שהיו בעברו ומצאה כי למרות ההתנהלות הפגומה בפרשיות כמו:
א. הפקרת פצוע בשכם (פרשת החייל מדחת יוסוף). במקרה זה היו מעליו מפקדים בכירים בשטח שהחליטו על המהלכים.
ב. הפקעת שטח ציבורי וסיפוחו כגינה פרטית + מרפסת עץ.
ג. פרשיה של אי דיווח לפי נוהלי הצבא, על השכרת הדירה באיזור המרכז בעת שקיבל דיור בצפון בכספי צה"ל בהיותו אלוף פיקוד הצפון. ולמרות זאת, הוא ראוי לתפקיד, מאחר ובמעשיו אלו לא נמצאו אלמנטים פליליים, לאמור, כוונה או התנהגות פלילית, כך שמבחינה איכות העבירות משקלם הערכי לא היה בפגם המונע ממנו את קבלת התפקיד.
להתנהלות הנ"ל – הייתי מוסיף גם טענה שלא נבדקה ע"י וועדת טירקל – והיא חלקו הפאסיבי במלחמת לבנון השניה בהיותו אחד הקצינים הבכירים במפקדת פיקוד צפון.
כזכור, עם פרוץ מלחמת לבנון השניה, בפיקוד צפון היה אלוף הפיקוד – האלוף אדם. עם תחילת המלחמה והסתבכותה, נשלח האלוף קפלינסקי, שהיה סגן הרמטכ"ל לפקד על הזירה הצפונית כמפקד על (בנוסח מלחמת יום הכיפורים כשרב אלוף במילואים בר-לב נשלח ע"י הרמטכ"ל דדו לפקד על הזירה הדרומית).
בצוות הפיקודי העליון – היה גם האלוף גנץ, שהיה מפקד זרוע היבשה ובעברו אלוף פיקוד צפון ואיש מערך היבשה והצנחנים.
גם אלוף קפלינסקי וגם אלוף גנץ – שניהם ממערך היבשה ופיקוד צפון – לא עשו את המהלך המתבקש להפעלת כוחות היבשה בצורה מושכלת, מקצועית ונבונה, ובמקום זאת התבטלו בפני הרמטכ"ל האווירי דן חלוץ, לא הפעילו עליו לחץ פיזי מתון כפי שהתבקש מהאירועים בשטח וכפי שמצופה מגנרלים מנוסים במעמדם, כאשר ביטחון ישראל ותדמית צה"ל וכוח הרתעתו עומדים במבחן.
בשל מהלכים שליליים אלה – הייתי רושם להם ברקורד נקודה שלילית, אבל מאידך, ראוי להדגיש, כי מי שמשרת בצה"ל ואת המדינה שנים כה רבות, יכול להרשות לעצמו כמה חריגות כמו כל אדם מהישוב ואנחנו נסלח לו על כך.
ההבדל בין גלנט לגנץ
במאמר באתר זה, שהתייחס לאלוף גלנט תחת הכותרת: "רמטכ"ל תחת אש צולבת", כתבתי כי המבחן העיקרי בפרשה זו הוא, האם גלנט, שיקר לבית המשפט או לרשויות המדינה, בפרשת הקרקעות. אם אכן, שיקר, ע"י הגשת תצהיר לא אמת בכמה נקודות מהותיות, חל העיקרון שנקבע – בפרשת תא"ל צ'יקו תמיר ותא"ל פרס "שיקרת שוחררת". ואכן חוות דעת המבקר והיועץ המשפטי לממשלה הכריעו את הכף והממשלה ושר הביטחון, מיהרו לבטל את המינוי.
לזכותו של האלוף גנץ – יש לומר: שכאשר התברר לו, בפרשת הגינה והמרפסת שהרשויות לא מוותרות, היה לו מספיק שכל ישר, לסגת להרוס המרפסת ולוותר על השטח הציבורי ובכך – תיקן במו ידיו את הפגם שיצר, אולי בתום לב.
כלומר: כאשר משווים בין גלנט לגנץ, איכות ההתנהלות החריגה היתה שונה באיכות בכמות ובעיתוי. דברים אלה פעלו לטובתו והתפקיד ניתן לו – בשל עברו הצבאי, המעשים וההישגים בעברו ואישיותו. הכשרתו ומסלולו הצבאי המרשים, עמדו לו, לעת הזאת, לקבלת המינוי.
לכך יש להוסיף – את העובדה החשובה שגנץ היה סגן הרמטכ"ל של אשכנזי, בקי בחומר, מכיר את המטכ"ל וביחסים טובים עם האלופים המכהנים.
ואלה האתגרים המיידיים העומדים בפני הרמטכ"ל החדש
א. המשך בנייתו, שיקומו ואחזקתו של צה"ל.
ב. בניית הרתעה ביטחונית – יישומה ושימורה.
ג. האתגר הגרעיני האיראני.
ד. השינויים האזוריים בעקבות המהפך במצרים.
ה. ציר הרשע, איראן, סוריה, לבנון – חזבאללה.
ו. תורכיה שהיתה ידידה והפכה לגורם זר מסוכן ומאיים.
ז. חמאס עזה – שעלול להתעורר ולקבל חיזוקים דרך סיני ושימוש בסיני – כדי לפגוע בישראל, עקב החלשות מצרית.
ח. לפעול לפי העיקרון "הקלאסי" הישן: "הרוצה בשלום יתכונן למלחמה".
ט. לראות את טובת המדינה וביטחונה – ולא להיות רמטכ"ל פוליטי.
י. להצליח לחזק ולאחד את צה"ל על כוחות הסדיר והמילואים לטובת המדינה, ביטחונה, שגשוגה והשגת מטרותיה המדיניות באיזור.
ולסיום – הפרחים לצה"ל וברכותינו להצלחה בתפקיד החדש הקשה התובעני, אך החשוב והמרכזי במדינה ריבונית ודמוקרטית.
* הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי בהווה.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
