בס"ד.
פרשת "תצוה"
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
"ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" (שמות כ"ז/כ').
רש"י מסביר את הביטוי "להעלות נר תמיד": "מדליק עד שתהא השלהבת עולה מאליה". מבהיר הרש"ר הירש שתפקיד ה"כהן ההדיוט" מדגיש מצב של תלות תמידית. מכאן אזהרה למורים ולתלמידים שישהו אלה אצל אלה בסבלנות ובאורך רוח.
הרש"ר הירש מלמדנו עיקרון בסיסי וחשוב ביותר בהוראה, יעד חינוכי שתקף מאז התורה ועד ימינו. האדם הכהן צריך להדליק את "נר התמיד" - שלב ראשון בהדלקה חייב להיעשות ע"י אדם, ע"י מישהו מבחוץ, אך צריך לדאוג שבהמשך תהיה השלהבת עולה מאליה. גם בחינוך עלינו לבחור בדרכים דידקטיות שונות, להשתמש בכלים מתאימים בכל דור, כדי להטמיע את הדברים בפנימיותו של הילד ולהפכם להרגל. היינו: התלמיד לא יהיה תלוי בלימודו "רק" במורה או בהורה. היעד החשוב ביותר בחינוך - הקניית כלים חינוכיים ערכיים, חברתיים ולימודיים שבהם יוכל הנער להשתמש גם ללא המורה גם ללא "מדליק המשואה". כאשר התלות אינה קיימת הופך הילד לעצמאי מבחינה חשיבתית ומנטאלית ובעיקר נושא על גבו את האחריות לכל מעשיו. הפיכתו של הילד לעצמאי מהווה את אחד היעדים החשובים בחינוך.
ה"יצירתיות" הקיימת בעיקר בצעירים יכולה להיות מיטבית רק אם מוחו של הצעיר אינה תלותית. כאשר מוחו נתון כולו לעוצמות חשיבתו שלו, היא תפרח לתפארת ביופי, בחן, בצבעים, ברעשים ובריח נעים, והוא יגיע לכל הסובב אותו. הזרע בפירות נוצר במצב גנטי קבוע ובא לידי מימוש רק אם הרקע והתנאים מאפשרים זאת והוא אף יגדל מעלה מעלה אם התנאים החיצונים יהיו איתנים ונפלאים. ברגע שהזרע נפרד מהפרי - הרי הפוטנציאל הגנטי קיים בו, אך הוא יהיה מסוגל להיות מושפע מהסביבה מההשקאה ומהדישון שנוספים לו, והוא יגדל ויפרח היטב באופן עצמאי. כך כל ילד וכל נער, עצמאותו תלויה בנו המורים וההורים, אנו צריכים לחשוב כל הזמן על הקניית כלים חדשים בתהליכים איטיים שיעוגנו היטב, בתוכו של כל נער ברגע מסוים. צריך להיות ברור לנו כי הילד חייב להרים את העוגן ולשייט בעצמו בים הרגוע או הגועש. עלינו לדאוג ללמדו שהתנועה לא תהיה סתמית, אלא מכוונת מבחינה חיובית, לכיבוש יעדים של חכמה ודעת, לימודים ומנהגים. השכלתו של ילד מקטנותו תלויה בהוריו ומוריו, מיומנויות אינטלקטואליות ורגשיות אף הן נרכשות כולן מהסביבה בה מבלה הילד, כאשר הסביבה העיקרית ברוב שעות היום הם גן הילדים, ביה"ס והבית. במקרה הטוב, ילד גדל עם פוטנציאל פנימי גבוה. עלינו המבוגרים מוטלת האחריות ללמדו תורה ודעת, הרגלים ומידות כדי שכל אלה יופנמו בתוכו ויהפכו לחלק מתכונותיו. צריך כל הזמן להדליק בו את האש - "להעלות נר תמיד" להנחות אותו נכון ולמצוא את הנתיבים הנכונים "שתהא השלהבת עולה מאליה" והילד יוכל לנווט עצמו ללא סיוע מגבוה. כך נזכה למיצוי היכולת הקיימת בכל ילד ונפתח בו תכונת "לומד עצמאי" שאינו תלותי ומאמין ביכולתו להצליח.
ד"ר יחיאל שרמן
חבר בעמותות "רוח טובה" "החוויה היהודית"מנהל קשרי חברה וקהילה ב"קמפוס מופת למדעים", כאחראי על מיזמים חינוכיים ,קשרי קהילה ומשימות לאומיות בפרוייקט "מצליח" -מצויינות לימודית חברתית, פר הנוער הודיות וקמפוס תו"מ לטכנולוגיה מנהל אתר "תורה" http://www.torah.in/he> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
