הפילוסופיה הקיומית [אקזיסטנציאליזם] מתמקדת בתכלית קיומו של האדם ובמשמעות החיים
האקזיסטנציאליזם, החותרת להבנת מהות קיומו של האדם וקורא לחופש האדם, היתה תנועה פילוסופית חשובה לאורך המאה העשרים. פרוש המילה אקזיסטנציאליזם הוא פילוסופיה קיומית. זוהי תורה פילוסופית העוסקת בשאלת תכלית קיומו של האדם ובמשמעות החיים. הפילוסופיה למעשה עוסקת יותר בחוסר המשמעות והתכלית.
זרם זה, כמו זרמים רבים בתקופתו, נבע מההתנגדות להגותו של הפילוסוף הפרוסי עמנואל קאנט. האקזיסטנציאליזם שם סייג לקביעתו של קאנט שמהותו של כל עצם קודמת לקיומו. על-פי האקזיסטנציאליזם, קיום האדם קודם למהותו, ועל כן יכול הוא להתקיים אף ללא מהות וללא תכלית.
הוגים אקזיסטנציאליסטיים רבים, נטו לניתוח אופני הקיום האנושיים כגון: בדידות קיומית, ייאוש וניכור. סארטר, היה אחד מהפילוסופים והסופרים המובילים והחשובים יותר.
האקזיסטנצאליזם מדבר על הקיום האנושי. בעידן של מות אלים ושחיטת פרות קדושות, בתקופה שבה אין במה להאמין – התחושה האופפת את האדם היא אימה ובדידות מכיוון שאין האדם יכול לתקשר באמת עם אדם אחר. תחושת הקיום היא כה ייחודית ומוזרה ,שלא ניתן לשתף בה אחרים, כפי שלא ניתן להשתתף בתחושות הקיום של אותם אחרים.
במקום להבין את קיומו של השני, אנו רואים את השתקפותו הפיזית, שלה אין משמעות של ממש. וכמה משונה זה -שאחרים מכירים אותנו באמצעות צורתנו החיצונית. אנו חיים באימה ,כתגובה טבעית לחיינו בעולם ללא משמעות וללא תכלית. עולם שהוטלנו אליו מבלי שרצינו בכך, "נגזר עלינו לחיות". עולם שאנו עתידים להיפרד ממנו בצורה אלימה, במוות, מבלי שנבין מה הייתה תכלית חיינו.
קיומנו בתוך חברה מודרנית, משוכללת אך מנוכרת, רק מעצים את התגובות הללו. אנו כמו בורג במכונה, אפופי ייאוש ובהלה מול עוצמתה של המכונה, מחד, ומול חולשתנו שלנו, מאידך.
אקזיסטנציאליזם מסווג לשתי מסורות שונות,דתי וחילוני:
-ההוגה הדתי המוכר ביותר הוא סרן קירקגור, אשר משרטט את דמותו של גיבור האמונה כאדם אותנטי, כמי שהולך אחר אמונתו וצו-לבו.
ליאור טל במאמרו: "מגילת קהלת: האם היהדות היא נחלת הדתיים בלבד?"אומר:
"קוהלת מציב בספרו את היסודות לגישה קיומית [אקזיסטנציאליסטית], הרואה את האדם כיצור המושלך לעולם ללא כל תכלית ומשמעות, עומד נבוך ומבוהל מול עובדות החיים וצריך לכונן את דרכו ללא יד מכוונת ותוך הטלת ספק כמעט בכל.
אלפי שנים לפני הפילוסופים הקיומיים הראשונים ,מתאר קוהלת בסגנון אישי ונוקב את האדם העומד מול זמניות חייו ומול החזרה הנצחית של ההיסטוריה ונתקף סחרחורת ובחילה. במצב זה מומלץ לאדם לאמץ את ההנאה, האהבה, המיצוי העצמי, חיי המוסר והדאגה לחלש, כיסודות חייו".
הפילוסופיה של פרנץ רוזנצווייג יכולה להיות מסווגת כאקזיסטנציאליזם דתי . התגלותו של האל לאדם דרך הבריאה היא למעשה התגלותו לאדם הפרטי. קיומו של האדם מתגלם בהתכוונותו אל העולם. התכוונות זו היא שמאפשרת לאדם להכיר את דרכו בחיים.
-האקזיסטנציאליזם החילוני נוסח ניטשה, מציב בפנינו את האדם האידאלי כמי שמממש ומפתח את עצמו, בוחר את ערכיו ותכנית חייו בעצמו. ניטשה האשים את המין האנושי בכך שלמעשה "הרג את אלוהים". קריאה זו מבטאת בצורה חריפה את תחושת חוסר המשמעות והאובדן למהותו של האדם: אין זה אתאיזם במובן הפשוט, אלא התנערות מוחלטת מכל תכלית שהוכתבה לאדם מבחוץ.
הפילוסוף הדני, סרן קירקגור, אשר עקב משבר אישי עמוק, החל לעסוק בשאלות של טעם החיים במציאות כה סובייקטיבית, תהה האם ישנה סיבה מוצדקת לחפש אחר אמת כלשהי, כשברור לכל שאמת מוחלטת כזו אינה קיימת, ופיתח את הגותו בניסיון לאתר מהות עבור האינדיבידואל.
היידגר טען ,שהאדם הוא קיום אשר מצוי תמיד בחריגה מעצמו.כלומר:פתוח לעולם. לטענתו, בחיי היומיום כול האנשים אינם אותנטיים ולכן, סגורות בפניהם אפשרויות הקיום המיוחדות להם. הם אחוזים אחיזה שאין להשתחרר ממנה בנורמות החברתיות והתרבותיות; אחיזה המגנה עליהם מפני האמת המאיימת והיא:המוות הבלתי-נמנע.
כיוון שכך, זקוקים בני האדם ברובם לאשליות והסחות הדעת אשר מספקים להם חיי היום יום, והם מסתירים מעצמם את קיומם כלא-אותנטיים ואת אפשרותם להיות אותנטיים ולפיכך גם חופשיים.
כדי להפוך לאותנטי נדרש האדם לעמוד באומץ מול החרדה המלווה את הבנת הליכתו הבלתי-נמנעת לקראת המוות ואת ההבנה האמיתית של סופיותו. הבנה כזו תגלה בפניו את חירותו ופרטיותו.
אחד מהתחומים העיקריים שהתפתחו בעקבות האקזיסטנציאליזם הינו הטיפול הפסיכולוגי האקזיסטנציאליסטי.
זרם זה, שלעתים מכונה פסיכולוגיה של הזרם השלישי, נוסד על ידי רולו מיי וקרל רוג'רס:כאשר לאדם ניתן חופש מוחלט להחליט ואתו אחראיות מלאה לתוצאות, הדבר יכול להוביל לתופעה של חרדה.
פסיכואנליטיקאים משתמשים באקזיסטנציאליזם לעתים קרובות, כדי להסביר חרדות שונות של מטופלים. מטפלים הדוגלים בשיטה זו מאמינים כי המטופל יכול לגייס את החרדה לטובתו. במקום להדחיק חרדות, מטופלים נדרשים להשתמש בהן כמחוללות שינוי בחייהם. כאשר המטופל משלים עם חרדותיו הדבר עשוי לשמש אותו למצוא כיוון למציאת משמעות לחייו.
ולפנינו שיר המביע את תחושת האדם:
אדם בתוך עצמו/מילים: שלום חנוך
אדם בתור עצמו הוא גר,
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר.
לפעמים פותח דלת, לקבל מכר.
אבל...אבל לרוב - אדם בתוך עצמו נסגר.
אדם בתוך עצמו הוא גר,
בתוך עצמו הוא גר.
או באיזו עיר סוערת, או באיזה כפר.
לפעמים סופה עוברת, וביתו נשבר.
אבל...אבל לרוב - אדם גם לעצמו הוא זר.
פזמון:
ואת,ואת..כמה טוב שבאת.
בלעדייך ריק הבית, והלילה קר.
אז אני שומר עלייך כמה שאפשר...
ועם כל זאת - האם אמצא אותך מחר?
אצל קרוב אצל עצמו.
אדם בתוך עצמו הוא גר.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
