מצטער, אבל לא כדאי היות האזרח איכפתי
מאת: נסים גבאי
ראשית גילוי נאות: ידעתי וציירתי לעצמי את התרחיש המצ"ב, ובכ"ז טבעי עשה את שלו.
ברגעים אלה בהם נכתבות שורות אלו, טרם הגיעה ניידת משטרה ו/או פיקוח עירוני – לקריאתי על מעשה ונדאליזם של נוער נתנייתי שאך יצא מביה"ס.
השעה 11:10. שלושה נערים צעירים שיצאו מאחד מבתי הספר במקום (כנראה "טשרניחובסקי") – עלו לגשר הולכי הרגל שמאפשר מעבר מעל שד' בן צבי בנתניה, והחלו מכים בחוזקה על שלטי הפרסום הגדולים שעליו. הנערים לא הסתפקו בנסיון גרימת נזק לפנים השלט, אלא עלו על החלק החיצוני המיועד למדביקי השלטים – וגם שם היכו במכשירים קהים.
התלבטתי: להתקשר למשטרה? לא להתקשר. להתקשר?... מה זה יתן?... לבסוף ניצח אחד הכוחות – והתקשרתי 100.
"אתה שומע את הדפיקות" שאלתי את המוקדן. "שומע" הודה המוקדן, קיבל כל הפרטים, ונפרדנו כידידים.
הנערים סיימו לבצע זממם, והחלו יורדים מהגשר, תוך שהם ממשיכים להכות בכל דבר הנקרה בדרכם.
החלטתי לעקוב אחריהם... עד שאולי תגיע ניידת משטרה.
בינתיים הגיעה ניידת פיקוח עירוני משולב, בנסיעה מדרום לצפון בשד' בן צבי... ו... המשיכה לאחר שכנראה לא קיבלה הדיווח.
הנערים הגיעו לתחנת האוטובוס הרחוקה מהגשר כדי לנסוע לכיוון העיר... ואין עדיין ניידת.
פתאום... ניידת פיקוח משולב נוספת... והפעם מצפון לדרום על אותה שדרה. ניחשתם. גם זו המשיכה כאילו כלום.
ראיתי שאין מה לעשות, ואחרי שהנערים עלו על אוטובוס קו 3 שהגיע, חזרתי לביתי "שמח ומאושר" אחרי עוד נסיון כושל לעשות מעשה איכפתי למען הציבור... אדם מצחיק...
זהו. סיימתי לדווח... ועדיין לא הגיעה המשטרה... השעה: 11:35.
לוחם חברתי ברשויות ובכלל. מומחה תחבורה, מנהל ועורך מקומון לשעבר, מנהל מכירות. נשוי ואב לארבעה מופלאים. עיינו בבלוג שלי: http://cafe.themarker.com/user/264286/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
