בס"ד
קשה כשאול קנאה
הקנאה – אמרו חז"ל מוציאה את האדם מן העולם.
("הקנאה התאווה והכבוד - מוציאים את האדם מן העולם" - אבות, ד, כ"ח).
"הקנאה היא ההורסת את העולם" כך אמרה אמי עליה השלום. "תקראו בתנ"ך. מיד בהתחלה. רצח! בגלל קנאת קין באחיו".
הקנאה הינה אותו היצר המונע מאתנו לשמוח במה שיש לנו, מפני שלאחר יש משהו שאין לנו. זה לא שנרצה את זה. רק שנעדיף שלו לא יהיה...
קנאה היא היצר ההרסני ביותר לשני הצדדים. המקנא חייו אינם חיים. תמיד יבחן את מה שיש לו לעומת מה שיש לאחרים. או לאחר מסויים. לעולם לא יהיה מאושר בחייו. תמיד יחוש החמצה. אין הוא מסוגל לבחון את חייו לעומת ההשקעה שלו, היכולות שלו.
הוא בוחן את חייו לעומת הישגיו של מושא קנאתו.
במשפט שלמה לומדים בחדות על היצר ההרסני, הנורא והקשה הזה: כשבאות שתי נשים להתדיין בפני שלמה המלך למי מהן שייך התינוק החי. טוענת כל אחת מהן: "שלי הוא". אז מציע שלמה המלך לחתוך את התינוק לשניים ולחלקו בין הניצות. האחת מזדעזעת ומוותרת על התינוק. האישה האחרת מסכימה: "גם לי גם לך לא יהיה – גזורו" (מלכים א, ג, כו). מוטב שימות הילד ולא יהיה לאחרת....
ושלמה המלך אמר: "קשה כשאול קנאה" (שיר השירים ח, 6)
גם משה רבינו השווה את הקנאה למוות, אבל כפול 1000! אמר משה רבינו לקב"ה. "אלף מיתות ולא קנאה אחת". העדיף משה רבינו למות בעבר הירדן ולא להיכנס לארץ, ובלבד שלא יראה עצמו יורד מגדולתו והופך למשרתו של יהושע בן נון...
קנאת אחים – על תוצאותיה ההרסניות של קנאת אחים למדנו מסיפור קין והבל ומהסיפור על יוסף ואחיו. בשני המקרים התעוררה קנאת האחד על העדפת אחיו. התוצאה הנוראה מעידה על הרסניותה של הקנאה ועל הסכנות שבה.
יצר קשה זה אינו מרפה גם כשמושא הקנאה נופל, גם כשיורד מנכסיו גם כשאיבד את הדבר שעורר בו קנאה.
אחיו של יוסף משאירים אותו בבור ואינם מוטרדים יותר מידי מהסבל שיבוא עליו. הכעס, הקנאה שלא באה על סיפוקה גם לאחר המעשה הנורא, אוטמים את ליבם מלחוש בסבל אליו השליכו את אחיהם הצעיר. מה שמטריד אותם זה מה יאמרו לאביהם.
כי המקנא לעולם אינו סולח. חייו אינם חיים וגם לא חיי סביבתו.
יצר זה מכלה כל חלקה טובה.
האדם המקנא לעולם לא יהיה מאושר. תמיד יזכיר מה היה גם אם כיום הכל טוב.
ו- "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו" (סנהדרין ק"ה, עב)
שבשני מקרים אלו יש לו חלק בהישגים.
אז מה עושים עם הקנאה?
אבל גם מקנאה אפשר להוציא חיובי: "קנאת סופרים תרבה חכמה" אמרו חז"ל - אדם מקנא יוכל להתמודד עם רגש הקנאה ע"י שיפור עצמי. ע"י השקעה במה שיוכל לתקן בעצמו. כך יגיע להישגים ולמיצוי יכולותיו ובטחונו העצמי יעלה. כך יתחזק הדימוי העצמי שלו ולא יביט יותר מידי על מה שיש לאחר.
העיסוק, העשייה העצמית, ההשקעה, התוצאות יביאו לו את הסיפוק הנפשי שחסר לו בהתבוננו באחרים. במעשיהם, בהצלחותיהם.
צפורה בראבי ד.א. teilot1@walla.com האתר שלי: http://site.2all.co.il/gamt> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
