הצלחה באמצעות תקשורת! 

הצלחה באמצעות תקשורת!





המילה תקשורת נזרקת לחלל האוויר בממוצע ארבע פעמים בכל פגישה ובסוף הפגישה דברים לא מסתדרים בגלל בעיה בתקשורת?

אם כך מהי תקשורת אמיתית? איך מנהלים תקשורת? ואיך ניתן להצליח באמצעותה ולהזיז הרים? (כן זה אפשרי!)

כאשר אנשים שומעים תקשורת בהקשר של יחסי ציבור הם מיד מקשרים את זה למדיה ולעיתונות אך התקשורת האמיתית מתחילה הרבה קודם.

תקשורת נמצאת בכל מקום ובין כולם. דמיינו לעצמכם לרגע בצורה וירטואלית עולם מלא חוטים, חוטים, חוטים, חלק דקים וחלק עבים. אלו הם קווי התקשורת שלכם חלקם עבים כי מדובר בתקשורת מבוססת וחלקם דקים כי מדובר בניצני תקשורת אשר טרם התפתחו קווי התקשורת האלו הם המיילים, הטלפונים, הפקסים, הפגישות הפרונטאליות ועוד.

כמו ברוב התחומים ובעיקר בתקשורת נדרש ידע ומיומנות אשר נועדו להפיק את המקסימום מתהליך התקשורת.

לתקשורת כפי שאני מכירה ומיישמת יש נוסחא פשוטה להבנה ופשוטה ליישום חסרונה היחיד הוא שאין מודעות גדולה אליה ולכן נכתב מאמר זה.

כדי שנתחיל מהבסיס יש להגדיר תחילה תקשורת.

תקשורת ? ההעברה של מסר ממקום אחד במרחב למקום אחר במרחב. אותו מסר הוא הדבר שעליו מתקשרים. הוא יכול להיות חפץ, הודעה כתובה, מילה מדוברת או רעיון. זוהי תקשורת בהגדרה פשוטה.

המבט הפשוט הזה מוביל להגדרה המלאה:

תקשורת היא השיקול והפעולה של שליחת דחף או חלקיק מנקודת מקור דרך מרחק אל נקודת קבלה, עם התכוונות להביא לידי קיומם של שכפול והבנה בנקודת הקבלה של מה שנבע מנקודת המקור. (רון הבארד)

שכפול ? הפעלה של יצירת העתק מדויק של משהו.

נוסחת התקשורת כוללת בתוכה ארבעה גורמים אשר אחראים לכך שתתבצע תקשורת מוצלחת והם:

1. גורם ? הטרמינל/אדם אשר מעביר את התקשורת.

2. התכוונות ותשומת לב מהגורם ? כלומר אם יוזם התקשורת מעוניין בכך שהתקשורת תתקבל וגם תובן הוא חייב להתכוון לכך ולשים על זה תשומת לב.








לדוגמא:

כאשר מנהל עובר במשרד וזורק לדני כבדרך אגב "תעביר לי את בדוח מהפגישה עם גרינברג" מבלי לבדוק בכלל אם דני מקשיב או אולי עסוק במשהו אחר אז אין כאן תשומת לב והתכוונות ולכן סביר להניח שלא תהיה כאן הצלחה באמצעות התקשורת.
לעומת זאת אם יהיה מצב בו המנהל ניגש לשולחנו של דני, מוודא שדני מסתכל עליו ומקשיב לו ומבקש את הדו"ח סביר להניח שתקשורת כזו אכן תשיג את המטרה שהיא קבלת הדו"ח המבוקש.

3. תוצאה(מקבל) ? הכוונה למקבל התקשורת שכן תקשורת לא תוכל להתנהל מבלי שיהיה מי שיקבל אותה בצד השני.

4. התכוונות ותשומת לב מהמקבל ? בדוגמא הקודמת ראינו שאם בצד של הגורם לא תהיה התכוונות ותשומת לב אז התקשורת לא תצליח וזה נכון אחד לאחד ועסק לעסק תמיד חשוב לוודא שבצד השני מישהו מקשיב לך בתשומת לב כי אם תתקשר לדויד והוא עסוק בדבר אחר דבריך ייפלו על אזניים ערלות ולאו דווקא מתוך כוונה לכך אלא מכך שתשומת הלב שלו נתונה למשהו אחר ולא אליך ולכן מה שתאמר לא ישיג את המטרה.

לא בכדי אנו מוצאים את עצמנו לא פעם אומרים "נו, אתה לא זוכר שאמרתי לך?"

בנוסף לארבעת מרכיבים אלו חשוב להכיר את התוצאה הסופית אשר אמורה להתקבל מתהליך של תקשורת והיא שכפול. כמה פעמים קרה שאמרנו דבר X וקיבלנו בתגובה דברY ?

שכפול הכוונה שהמקבל יבין בדיוק את מה שהתכוונת לומר מה שמוביל אותנו להבנה שהאחריות לכל תהליך התקשורת היא על גורם התקשורת כי אם מקבל התקשורת לא הבין את מה שהועבר לו זה סימן מובהק לכך שגורם התקשורת לא הבהיר את עצמו ולא הסביר בדיוק למה הוא מתכוון.

בכל פעם שאתם מתרגזים על מישהו עצרו לרגע וחשבו על אופן העברת התקשורת שאלו רק את עצמכם מה לא הועבר בבירור ותראו איך דברים נפתרים ואתם משיגים הצלחה באמצעות תקשורת.

יעל לוטן תדמיות- מנכ"לית ומייסדת
לוטן תדמיות בע"מ
www.lotan.org.il
מבוסס על עבודותיו של רון הבארד

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי