ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - אבי פסטליך, רו"ח
כספי פיצויים מחברת ביטוח אינם חייבים במס ערך מוסף , האם ניתן לקזז מע"מ תשומות בגין שכר הטרחה לעורכי הדין שייצגו עוסק בתביעת פיצויים כנגד חברת ביטוח? זו השאלה שעמדה בע"א 507/02 ממונה אזורי מס ערך מוסף חיפה נגד אבי צמיגים בע"מ, בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים.
בעל העסק שבו דובר תבע וקיבל פיצוי בגין נזקי שריפה בעסקו. על כספים אלו, לא נדרשה החברה לשלם מע"מ שכן שני הצדדים סברו כי לא דובר בעסקה חייבת מע"מ. החברה ביקשה לנכות את מע"מ התשומות שנכלל בשכר טרחה שאותו שלמה לעורך דינה. לאחר שמנהל מע"מ לא התיר את הקיזוז, ערערה החברה לבימ"ש מחוזי, שם קיבל השופט ביין את הערעור.
אמנם, הסכים בית המשפט כי מס תשומות ניתן לניכוי רק אם התשומות שימשו בעסקה חייבת במע"מ, ואילו הפיצויים שקבלה החברה נתקבלו בעסקה שלגביה לא היו הצדדים חלוקים על כך שאינה חייבת במע"מ. אלא שקבלת הפיצויים, כך קבע בית המשפט, איננה "מכר" כי אם חוליה בעסקה של רכישת הציוד והמלאי החלופיים, ולכן מס התשומות ששולם לעוה"ד, שולם לצורך עסקת מכירת הצמיגים החילופים, ולכן התיר ביהמ"ש המחוזי לקזז את מע"מ התשומות בגין תשלום שכ"ט לעוה"ד.
על פסק הדין האמור ערערו רשויות מע"מ. ראשית טען מנהל מע"מ לעיקרון ההקבלה לפי סעיף 41 לחוק מע"מ, לפיו ניתן לנכות מס תשומות רק בעסקה החייבת במע"מ. שנית, טען מנהל מע"מ, לגבי הקשר בין שכר הטרחה לעוה"ד, לבין מכירת ורכישת הצמיגים החלופיים עליהם ישולם המע"מ על הפער בין המכירה והקנייה. בעניין זה נטען על ידי העוסק כי ע"פ פרשנות סעיף 41 לחוק אין צורך בקיום קשר ישיר בין העסקאות לתשומות ודי בקיום קשר כללי בין העסקאות לתשומות החברה. הערך המוסף נמדד עפ"י ההפרש בין מחיר עסקאות הנישום לבין מחיר התשומות ששימשו בעסקאות אלו. סעיף 2 לחוק מטיל מע"מ על מחיר העסקה או הטובין, וסעיף 38 מתיר ניכוי מס תשומות בקבעו שעוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו, את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין.
סעיף 41 לחוק מוסיף כי אין לנכות מס על התשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס. השאלה המרכזית כפי שראה אותה ביהמ"ש הייתה האם מע"מ התשומות ששולם לעו"ד, שימש לייצוג החברה בתביעת הפיצויים או שימש לרכישת הצמיגים החילופים. לדעת ביהמ"ש (מפי כב' השופט אור) שכ"ט שניתן לעו"ד ניתן לצורך קבלת הפיצויים והיווה קשר ישיר ודומיננטי ביניהם. נכון שקיים קשר בין הייצוג המשפטי לעסקת מכירת הצמיגים, אולם קשר זה הנו עקיף וזניח. לגבי הטענה כי די בקשר כללי בין התשומות לעסקאות, סבור ביהמ"ש כי הכוונה לתשומות כלליות אמיתיות שתורמות לתהליך השירות והייצור בעסק, אולם במקרה דנן לא היה קיים הקשר הנדרש, ןאין לראות בשכ"ט עו"ד כתשומה כללית בעסק.
אגף המכס ומע"מ הוציא הנחיה שלפי תקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, יש להוסיף לסכום שפסק ביהמ"ש כשכ"ט לצד הזוכה, סכום השווה למע"מ שחל עליו. על פי ההנחיה המקצועית האמורה, שכר טרחת עו"ד והחזר הוצאות שפוסק ביהמ"ש אינם בגדר תמורה בגין עסקה כהגדרתה בחוק. ולכן אינם חייבים במס. סכום זה מהווה את החזר המע"מ ששילם הצד הזוכה על שכר הטרחה לעורך דינו, והסכום מהווה פיצוי בגין ההוצאה שהייתה לבעל הדין.
לדעתנו, ניתן להטיל ספק רב בדבר הצדק הכלכלי והפיסקלי שבהוראות הנ"ל. משמעותן המעשית, במקרים רבים, תהא כי מחד גיסא, ישלם עורך הדין מס עסקאות על שכר טרחתו (כפי שצריך להיות) אולם סכום זה, לא יקוזז כמס תשומות בידי מי ששילמו. אנו סבורים איפוא כי יש מקום לבחינה נוספת של סוגיה זו על ידי הנהלת אגף המכס ומע"מ.
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל), 52522
טל': 6127446-03, פקס: 6127449-03
חיפה: שד' המגינים 58, 33264
טל': 8526693-04, פקס: 8555976-04
טבריה: רח' הירדן 100א' ת.ד. 1902, 14200
טל': 6717201-04, פקס: 6717203-04
http://www.adviser.co.il
לשאלות לגבי המאמרים, נא שלחו שאלותיכם למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
