משלי שלמה
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
"מדרכיו ישבע סוג לב, ומעליו איש טוב. פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשרו. חכם ירא וסר מרע, וכסיל מתעבר ובוטח. קצר אפים יעשה אולת, ואישמ זותמ ישנא". (משלי י"ד/יד'-יז')
לפנינו תקבולת ניגודית המציינת את העובדה שהאדם עצמו קובע בהתנהגותו את מצבו בחיים, מסבירה את עליונות האדם הפיקח על ה"פתי", ועליונותו החכם - היודע לשמור את עצמו ולהתגונן בפני הסכנה, ומדגישה את השלילה אשר במעשים הנעשים מתוך כעס.
"מדרכיו ישבע סוג לב, ומעליו איש טוב" - מהתנהגותו הקלוקלת יסבול אדם לא ישר, שמחשבתו מסוגסגת בסיגים, בפסולת של מחשבה מעוותת. לעומתו, ממעלליו - ממעשיו - ישבע ויהנה איש טוב טהור לב, אמיתי וישר. הכלל הוא כפי שנאמר: "בדרך שאדם רוצה לילך בה, מוליכין אותו" (מסכת מכות דף י'/ע"ב).
במסגרת ההשגחה הפרטית שבעולם, ניתנה לאדם זכות הבחירה החופשית, תוך המלצת התורה לבחור בטוב ככתוב בפרשת "ניצבים": "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דברים ל'/טו'-כ').
"פתי יאמין לכל דבר, וערום יבין לאשורו" - הפסוק שהפך לאמירת כנף: "פתי מאמין לכל דבר". הפתי, האדם הנוטה להתפתות, הוא צעיר, "ירוק" וחסר ניסיון. הוא מאמין באופן גורף ותמים-נאיבי, לכל מה שאומרים לו, מבלי לבדוק, לאשר ולאשש את הדברים לאשורם. לעומתו, האדם הפיקח, במיוחד כשהוא בעל ניסיון, יבין לאשורו - יתבונן לדרכו לפני שילך בה ולא יסור מדרך הישר. הוא יתבונן ויחשוב כהפעלה מעשית של החכמה אשר הוא ניחן בה. הוא לא יעשה דברים שאומרים לו לפני שיחשוב, יבדוק ויגיע למסקנה אם הדבר כדאי לו.
"חכם ירא וסר מרע, וכסיל מתעבר ובוטח" - האדם החכם בעל התבונה, היודע להבחין במצב סכנה, מפחד ונזהר מפני הסכנה הצפויה ומתרחק ממנה. ולעומתו, האדם חסר התבונה, מתמלא בכעס ובגאווה, הוא בוטח בעצמו ונופל ברע. בעוד שהחכם קורא נכון את המצב המציאותי, מי שלא ניחן בתבונה בוטח בעצמו ללא סימוכין.
"קצר אפיים יעשה איוולת, ואיש מזימות ישנא" - האדם הפזיז והנמהר, שהוא ההיפך מ"ארך אפיים", הוא חסר סבלנות, הפועל מתוך כעס ולכן הוא גורם לעצמו לעשות מעשים לא חכמים והוא נאלץ לשאת בתוצאות השליליות של מעשיו. גם האדם המביא את מחשבותיו הרעות לידי ביצוע באופן מתון יותר הוא שנוא לשמים ולבריות, כפי שאומר ר' חנינא בן דוסא: "...וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו - אין רוח המקום נוחה הימנו" (מסכת אבות ג'/ט'). מכאן, שכל מעשה הנעשה מתוך כעס הוא לא טוב, בין אם נעשה בפזיזות ובין אם במתינות.
מסקנה:
ישנה סבירות גבוהה שמי שמתנהג בעולם ביושר ואמת, חייו מתנהלים באופן חיובי וטוב. אסור להאמין לדברים שאנו שומעים באופן גורף וללא בדיקה. יש לחשוב, להתבונן, לבדוק ולהסיק מסקנות. יש לבדוק ולבחון כל דבר בקפידה ולהיזהר מסכנות העלולות להוביל לכישלון, וכמובן - לא להגיע לידי כעס, שהוא יסוד הדברים הרעים עלי אדמות.
המרכז ללימודי יסוד ביהדות
אוניברסיטת "בר-אילן"
ד"ר אברהם גוטליב מרצה ומחנך להעמקת הזהות יהודית באוניברסיטת "בר- אילן" המרכז ללימודי יסוד ביהדות אוניברסיטת "בר-אילן"
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
