כוחה של הממלכה השביעית 

היום דן בית הדין הגבוה לצדק בעתירות הרבות אשר הוגשו בפניו בעניינו של הנשיא לשעבר, משה קצב, ועסקת הטיעון שנרקמה בין האחרון, ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז.

ספקולציות רבות עלו לחלל האוויר בניסיון לחזות את התוצאה העתידית, כותב שורות אלו מסתכן לבוא ולומר קבל עם ועדה, כבר בשלב זה, בו עדיין לא ניתנה הכרעת בג"צ, כי כל העתירות ידחו על הסף, ולו נהיה אנו בפתחה של מהפכה שיפוטית נוספת.

היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות אכן כשלו בניהול פרשת קצב, אך הכשל אינו טמון בעיקרו בהתנהלות המשפטית, אלא יותר מכך בהתנהלות התקשורתית. כוחה של הממלכה השביעית, התקשורת, בעידן הטכנולוגי רב ערוצי בו אנו חיים, להמליך מלכים ולהפילם מיד לאחר מכן, גדול מכוחם ש לבתי המשפט הנכבדים לפסוק קביעות נורמטיביות כאלו ואחרות. והרי שעם אנו עסקינן בתיק עם הד תקשורתי כה עצום כגון דא, הרי שיש לטפל בעניין עם איזמל מנתחים בכדי לא לגרום לטעויות בלתי הפיכות.

טעות בלתי הפיכה שכזו היתה פרסום חלק מטיוטת כתב האישום המקורי כנגד קצב בגין שורה של עבירות חמורות, בינהן אינוס. ערב מהלך דרמטי והר גורל שכזה היה על מזוז ושות' להיות בטוחים, מעבר לספק הסביר לזיכוי בו עוסק חוק העונשין, כי הראיות שבתיק עשויות מבטון יצוק. כשם שבתיק הרצח בעניינו של השופט, ד"ר עדי אזר ז"ל, לא היה מתקבל על הדעת מבחינה ציבורית כי הפרקליטות תסכים לבצע עיסקת טיעון, גם בתיק קצב הציבור לעולם לא יכול להבין עיסקה שכזו, משמע יש תיקים שמבחינה ציבורית ומשפטית כאחד, הפרקליטות חייבת ללכת "עד הסוף" וליתן לבית המשפט להכריע.

עובר לשימוע היה לדרוש מעורכי דינו של קצב כל בדל ראיתי שיש ברשותם היכול לטענתם להצביע על חפותו, על מנת לעמת את הגורמים הרלבנטיים בחקירה עם כך, אין ואסור היה להשאיר לשימוע כל הפתעה מכיוון זה.

אך מרגע שבו תחילה דווח לציבור על שורה של עבירות חמורות, הרי בדיוק כמו כדור שלג שלא ניתן לעוצרו, גם באמצעות התקשרות, יצאו הדברים מכלל שליטת מזוז בניסיונו הנואש להסביר את סיבוב הפרסה אותו ביצע.

יחד עם זאת, בג"צ לא יטה להתערב בהחלטת מזוז מאחר והתוצאה האופרטיבית של הדבר, תהא "מבול" עתירות של סניגורים אחרים אשר ישעו לפתחו בכל פעם שיסברו כי נפל פגם בהחלטת הפרקליטות בשקילת הראיות.

כידוע ההחלטה על הגשת כתב אישום מורכבת משני פרמטרים, הראשון הוא כי יש די ראיות בתיק, כאלו המותירות סיכוי סביר להרשעה (בג"צ יהב), והפרמטר השני הוא כי יש עניין ציבורי בתיק. בעטיו של העניין הציבורי בתיק מצא בג"צ להתערב בשיקול היועץ בעבר הרחוק בעניין "פרשת הבנקאים" (ויסות המניות בבורסה) מאחר שהחלטתו שלא להגיש כתב אישום נבעה מהעדר התקיימותו, לדידו, של שיקול זה. במקרה שכזה אין צורך להיכנס בנבכי הראיות בתיק, ההחלטה היא עקרונית.

במקרה של קצב, אם שופטי בג"צ ירצו להפוך את החלטת היועץ, הרי שעליהם יהא לקרוא את כל עשרות הארגזים המכילים אלפי עמודים של חומר חקירה, בכדי שיוכלו לבסס החלטה משפטית שונה.
הסבירות, והנכונות מבחינה משפטית, כי הדבר אכן יתרחש אינה גבוהה, כך שלבסוף לכל היותר יסיים מזוז את הפרשה עם הערה חריפה מהרכב שופטי בית המשפט העליון, התקשורת, שוב, כבר תדאג לעשות את השאר.


עו"ד עודד מורנו
עורך דין פלילי עודד מורנו הנו מומחה למשפט פלילי, ובעל האתר:
http://law.moreno.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי