אודות שיטות המצאה של פטנטים 

כדי להגיע למצב המצאתי בו תיווצרנה המצאות טובות ומשוכללות דיין כדי ל"חיות" בכוחות עצמן ולהתפתח הרי שנחוץ ידע בהיר מאד, מקצועי מאד וממוטב של שיטות המצאה מתקדמות. אין די בזאת שאדם ירצה להמציא משהו וימתין להבזק פתאומי בלתי צפוי או לא מתוכנן מראש אשר יגלה את ההמצאה שהוטמנה מראש במחשבת הממציא.  שליטה בהבנת טכניקות המצאות אמורה לספק כלים לוגיים אינטואיטיביים מספקים על מנת להוביל את הליך המחשבה למיקסום ביצועי המצאת מוצרים בדרכים משופרות וייחודיות אשר הינן מוכלות "אינטלקט" והינדוס הבנתי יצירתי לתצורות ניסוח יומיומי.  שיטות ההמצאה עשויות לכלול : 

• זוויות מבטים על הדברים – אע"פ שאדם רגיל לא יכול ממש לראות זאת הרי שזווית המבט הלוגית אינטואיטיבית על הדברים משפרת פלאים כניסות תדירות למיבניות התהוות.
• אופני התנועעות חשיבה ושינוי מושגיות – החשיבה משנה בתהליך המצאתי את מושגיותה ללא הרף. ממציא מקצועי מכיר את ההשתנויות הללו כתהליך פנימי.
• ידע כיפופי של התווית צורות בדימיון – דימיון ממלא מרכיב מרכזי ביותר בהמצאות והשליטה ברזיו מגבירה את יכולת ה"חבירה" אליו ברגעי הצורך המולידים את ניצני ההפריה ההמצאתית בתוכו.
• ידע התבוננותי ומבטי של כיווניות – לעיתים לא מספיק ל" חשוב על " אלא אף לדעת לחשוב על כלפי כיוון.
• כושר ניתוח אובייקטי של צורות אובייקטים – בניגוד לעולם הגלוי הצורני המוכר הרי שבתוככי החשיבה נמצאות צורות רבות ונוספות שטרם הובנו למחפשי צורה מוגדרת. ממציא מקצועי יכול להכירן בקלות ולזהותן בתחושותייו.
• מסוגלות הזרמת מוזה תחושתית ראשונית – תהליך המצאתי מושרה לפי מוזה ואינו תמיד מתחיל לוגית. כך או כך , הכרת נקודת החיבור בין שני הללו והזרמת טכניקה הבנתית ביצועית ל "אזורי החיבור" עשוייה ליילד תחילת תנועה המצאתית.
• תהליכי מיטוב קשב מאכסנים – תהליכי קשב גורמי לייצוג של פרמטרים רבים בדימיון והם אלו אשר נושאים התפתחות של צורות רבות גיאומטריות של הבנה אל "שבירות" הבנה. משברים אלו של צורות נבנים לא אחת פתאומית מיבנים נראים חדשים שהן ההמצאות.
• יכולת הגעתית למצביות פסיכולוגית של השריית אופן מקובע נפשי – ממציאים רבים מקבלים את הזנת תנועת המידע המתעצב מעצם כניסה למצב נפשי מוכר ו"ביתי". מדרגות ההבנה הנושאות כל ממציא אל דירה זו של "הרגשה" הן אלו אשר בסופן נמצאית דלת  עליית הגג השמורה ביותר של מחשבותיו הסודיות.
• שיטוט ארכיטקטי פנימי בזרימת התצורה הדימיונית – לעיתים לא מספיק רק דימיון הבנתי ודימיון "משוחרר" אלא אף תפיסה חזקה ביותר שלו באמצעות רסנים של הבנה . בטרם משוחרר געש היצירתיות יש לעוצרו לעיתים אף מספיק זמן "ככוח מניע" בסכרי מעצורי החשיבה בטרם נשחררה להיות מוזרמת אל שטחי האובייקטים המתעצבים מזרימתה העוצמתית המאופקת.
• קוויות חשיבה נשברת ממוזלגת לכיווניות תזוזה – חשיבה רגילה אינה טובה בהכרח לממציאי פטנטים. קיים צורך ל"שוברה" חזק מאד ולכיוונים שונים. מאחר וכיוונים המטרות אינם תמיד מוכרים הרי שכיון התזוזה הבלתי ברור יהיה זה אשר מושך אותה לתצורות והתגלות מחוזות חדשים של הצטיירות פיתוחיות.
• ידע של התנעת תהליכיות המצאתית – תהליכיות יצירתית עשוייה ליסוק אל עבר אופקים שטרם שוערו דיים או נצפו בעזרת השכל הישר במחוזות חשיבתנו המציאותית. בטרם הנסיקה יש להתניעם אכן באמצעות כוחות התנע המתואמים במישרין לגובה החשיבה הרצוייה לנו. אין כל צורך, אף אם קיימת בידי הממציא יכולת מעל ומעבר של "התנעה" יצירתית – אכן להשתמש בה במלוא עוצמתה.
• מיפרטי דגימה שונים של הבנתיות מיבוט – לב ליבה של חשיבה המצאתית הינם 2-3 דברים מרכזיים ובהם ניצבת גם שאלת המבט על הדברים הממוצעים. כלומר , מהיכן מביט בהם הממציא: הן כלפי האובייקטים עצמם והן כלפי המבט המדומיין שלו המצלם בעיני רוחו את המשתמש הסופי ואת הצמדו לאובייקט ההמצאה ותנועתם כמיקשה אחת בתוככי מרחב הקומפלט ההמצאתי.
• שירטוט הבנתי דגימתי של דימיון פנימי "כלפי חוץ" – כל ממציא מכיר לרוב את תהליכי חשיבתו ומבין בקירוב רב את המתרחש בתוכו. יחס עם זאת קיימים ממציאים אשר אף יודעים ליצור "פיזיות של איברי חשיבה" ומכורח כך להוציאם אף כגוף חיצוני אל מחוצה לגופם ולהתייחס אליהם כאל כלי חשיבה אשר חוזרים ומבצעים שינויי ידע על הכלים עצמם כאליו היו מצויים בו זמנית , עדיין, בתוך הממציא.
• התמצאות "סוגרת" או פותחת" של סיומי חשיבה – בסיום תהליך המצאתי או בתחילתו הרי שנותרים חומרי שאריות של ידע המצאתי אשר אינם תמיד מנוקים היטב. על כן, באופן הטיבעי ביותר , בכל תהליך המצאתי חדש ייתכן והוא יוזן אף מחומרים קודמים.
• תשומת לב מסוג מטא לתהליכי חשיבה – הכוונה כאן הינה ליכולת מבט חיצוני ויצירת "מחשבה על " המחשבה שלך וסריקות מודעות המתקיימות תוך כדי תהליך החשיבה עצמו על התהליך החשיבה עצמו.
• אנליטיקה משופרת של מעקבי חשיבה ביחס לתצורות – חשיבה הינה סגנון דרך ואופן. למדקדקים אף תינתן האפשרות לעקוב אחר צורתה בהנחה שידעו מהם לצורך כך "אובייקטי הייחוס" כדי לעצב את צורתה. אין ספק שתהליך המצאה משנה את ההתייחסות לאובייקטים של ייחוס.
• רזולוציית הינדוס תהליכי פקיעה ונקודת נגיעתם למושגי חשיבה – חשיבה מתעצבת ומעצבת שיוניי מבט , ידע והבנות הצטיירות תצורות במקביל לתהליכי
  "פקיעה" . למעשה כל זמן שהחשיבה זורמת בשלווה הרי שאין פוטנציאל השתנות של מושא החשיבה. הפקיעה הינה זו אשר מציינת את ידע ההגדשה שלה מתוך צורות הפרייה המוזנות בזנבותיה.   

 

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי