יוסף עצמו אינו צריך להפשיט מעליו את כתנתו
(מאמר זה מעיזבונו של המנוח גדליהו רחמן ז"ל, פורסם בשינויים קלים בעיתון "הצופה" בחודש טבת תשס"ה)
ב"הצופה" מיום ה' בטבת תשס"ה, כתב ד"ר מ.מ בין היתר, "אני רואה פגם בהכרזת האדם הדתי כי עולמו שלו הוא הראוי, ואילו עולמו של האחר הוא מצוי שאיננו ראוי…" .
הדברים הנוכחיים נכתבים כשפרשות מכירת יוסף והחזרה בתשובה של אחיו המוכרים, הן על סדר שבתותינו.
אפשר כמובן להבין את הרוצים מחמת הקינאה להפשיט את כתונת הפסים של יוסף מעליו. בשום פנים ואופן, אי אפשר להשלים שבתוך עם ישראל, בינו לבין עצמו, הוא יפשוט מעל עצמו את היותו עם סגולה שנבחר להיות אור לגויים . סגולה לא כהתנשאות, אלא כאחריות. עוד כתב מ.מ. - "זו בעיני התנשאות קשה של קהילתנו המובילה לניכור ולקרע בעם … " .
השקפה זו מתעלמת מהפסוק "היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה, באמור אלי כל היום איה
א-לוהיך" (תהלים, מ"ב). לא אנחנו מטיפים לאחינו, שאינם מגדירים עצמם דתיים, שאין חלקם עם נאורות ועם שפיות, אלא הם מתבטאים ולועגים לנו כך, לעתים קרובות, (כמובן לא כולם), בתקשורת .
אסור לנו להנמיך את הראוי. תפילותינו "יכירו וידעו כל יושבי תבל… ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד " וכמו כן "השיבנו ד' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם", נובעות מהציווי של "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות, יתרו) .
לדאבוננו, ישנם בקרב אחינו חוגים הנותנים תשובה לא ראויה לשאלה: מה נעשה יקר וגדולה לערכי התורה והמצוות, שבזכותם נשמרנו כעם ל-ד' וגם זכינו בחסדי ד' לניסי תקומת מדינת ישראל, למרות הרדיפות והניסיונות לכלותנו?
תשובתם היא לא רק לא לעשות עמם (עם ערכי התורה והמצוות) דבר, אלא חלילה, להרחיק את המעט שעוד נותר מהם ברשות הרבים המשותפת.
נקוה, כי ההשגחה העליונה תמנע זאת מהם .
: גדלי-הו רחמן השיב את נשמתו לבוראו בד' אלול תשס"ט. המאמר נלקח מעזבונו של גדליהו זצ"ל שהיה בוגר האוניברסיטה העברית במקצועות מתמטיקה ופילוסופיה. פרסם מאמרי הגות רבים וכן ערך בשנים תשכ"ח-תשל"א ביטאון להגות יהודית בשם מ.ת.ת (מציון תצא תורה).בשנת תשס"ה יצא לאור ספרו "פרוזדור הקליטה בעולם של חמישה ממדים" בהוצאת ספרים "מ. מזרחי".
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
