מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
"בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל. לך מנגד לאיש כסיל, ובל ידעת שפתי דעת. חכמת ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה. אולים יליץ אשם, ובין ישרים רצון. לב יודע מרת נפשו, ובשמחתו לא יתערב זר. בית רשעים ישמד, ואהל ישרים יפריח. יש דרך ישר לפני איש, ואחריתה דרכי מות. גם בשחק יכאב לב, ואחריתה שמחה תוגה". (משלי י"ד/ו'-יג')
הפסוקים שלפנינו עוסקים באדם הנבון היודע כיצד להתנהג בחיים בחכמה ובדעת, בחשיבות להתרחק מאדם כסיל, בעובדה שרק האדם עצמו מרגיש ומבין היטב את עמו יותר מכל אחד אחר ומדגישים את היושר ככח קיומי בעולם.
"בקש לו חכמה ואין, ודעת לנבון נקל" - הלץ המתלוצץ הוא אינו רציני ואין לו יראת שמים, שהיא יסוד החוכמה, לא יצליח למצוא את החוכמה גם אם יבקשנה. לעומת זאת, האדם הפיקח הוא בעל תבונה, המבקש חכמה ודעת, יהיה לו קל למוצאה, כי הוא ילך אל החכמים וילמדנה.
"לך מנגד לאיש כסיל, ובל ידעת שפתי אמת" - התרחק מאיש כסיל, החסר תבונה מעשית כדי שלא תהיה מושפע ממנו. אולם אם לא תעשה כן ותתקרב אליו. - זה מראה שלא ידעת את דברי החכמים.
"חכמת ערום הבין דרכו, ואיוולת כסילים מרמה" - האדם הפיקח יודע לחשוב בעורמה על דרך החיוב, כאשר הוא מבין את דרכו. הוא חושב היטב לפני שהוא פועל והוא מבין מה עליו לעשות. לעומתו, הכסילים בבורותם חושבים שהבינו בחוכמה, וזו בעצם מרמה עצמית וכללית כאשר הם מרמים את עצמם וגם את הכלל. כל זאת, בגלל ההבדל התהומי העמוק בין המרמה לבין היושר.
"אווילים יליץ אשם, ובין ישרים רצון" - בין האווילים חסרי התבונה יחבר הפשע. אולם, בין האנשים הישרים - ברי ההבנה - מחבר ומקשר הרצון החיובי והדברים רצויים לפני ה'.
"לב יודע מרת נפשו, ובשמחתו לא יתערב זר" - רק לב האדם עצמו הוא זה שיודע ומרגיש בעת צרה את מרירות לבו ועצבונו בדרך כלל. כך גם בעת שמחה - גם כאשר האדם שמח, לא יחוש זאת מישהו אחר כמוהו.
"בית רשעים ישמד, ואוהל ישרים יפריח " - בעוד שהאיש ובני ביתו שאינם הולכים בדרכים ישרות יכרתו ויאבדו, משפחת הצדיקים הדבקים בהליכה בדרך הישר, יזכו שהאמת והצדק יהיו תמיד מנת חלקם, עם פריחה ושגשוג - ברכה והצלחה.
"יש דרך ישר לפני איש, ואחריתה דרכי מוות" - ישנה דרך הנראית דרך ישרה בעיני האדם והוא בוחר לילך בה ומצליח זמן מה, אבל סופה אבדון. דרך זו אינה ישרה, אלא היא רק נראתה ישרה בעיני האדם הלא ישר.
"גם בשחק יכאב לב, אחריתה שמחה תוגה" - יש לעתים, שגם בעת רוגע, שמחה וצחוק, יכאב לבו של האדם, המראה עצמו שמח כלפי חוץ, כאשר בלבו פנימה הוא עצוב מאוד. אבל, סופה של חגיגה זו הוא יגון. מה שמעיד שהיתה זו שמחה מדומה ולא אמיתית.
מסקנה:
כדי להתנהג בחוכמה ובתבונה, על האדם לשקול בכובד ראש את מעשיו. לא די לחשוב ולהתנהג באופן חיובי, אלא יש גם להתחבר רק עם אנשים טובים ומבינים. האדם קרוב אצל עצמו ורגשותיו הם אישיים. לכן עליו להקפיד בכבוד חברו, כי אף אחד לא יכול להרגיש את הרגשת השני. היושר הוא כוח עצום של יסוד קיומי עלי אדמות, לכן יש לדבוק בדרך הישר, האמת והצדק כדי לזכות בברכה ובהצלחה.
ד"ר אברהם גוטליב
המרכז ללימודי יסוד ביהדות
אוניברסיטת "בר-אילן"
ד"ר אברהם גוטליב מרצה ומחנך להעמקת הזהות יהודית באוניברסיטת "בר- אילן" המרכז ללימודי יסוד ביהדות אוניברסיטת "בר-אילן"
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
