סמכות בתי המשפט בישראל לדון בתביעות בהן מעורב גורם זר 

עו"ד גיל נדל, שי בבאי

באופן טבעי, חיי המסחר הגלובאליים המערבים פעמים רבות חברות וגורמים ממדינות שונות, עשויים להסתיים בסכסוכים משפטיים המצריכים פנייה לבית המשפט. במקרים אלה, נשאלת השאלה: בית המשפט של איזו מדינה יהא זה שידון בסכסוך? שאלה זו היא שאלה בעלת חשיבות עליונה לצדדים לסכסוך, וזאת הן בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בהתדיינות משפטית במדינה זרה, והן בשל החשש כי בית המשפט הזר יטה להעדיף את הגורם המקומי.

על פי החוק והפסיקה בישראל, לבית המשפט בישראל תהיה סמכות לדון בסכסוך בין הצדדים, במידה והצדדים הסכימו על כך בחוזה, או במידה וניתן "לתפוס" את הגורם הזר בישראל באמצעות שליחת כתב התביעה למורשה מטעם הגורם הזר, או לגורם הזר בעת ביקורו בארץ. יחד עם זאת, גם אם נתונה לבית המשפט בישראל סמכות לדון בסכסוך, מרבים נתבעים זרים לטעון כי, בשל הנסיבות, בית המשפט בישראל איננו הפורום הנאות לדון בסכסוך, לנוכח זיקות עובדתיות שונות של הסכסוך למדינה הזרה (כמו: המקום בו נחתם החוזה, המקום בו בוצעה העבודה, מיקומם של העדים הרלוונטיים, וכו').

לאחרונה, נדרש בית משפט השלום בדימונה להכריע בדבר סמכותו לדון בסכסוך בינלאומי, תוך שהגורם הזר מתנגד נחרצות לסמכות זו.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

חברת Antesen Ces International היא חברה גרמנית, אשר התקשרה עם משרד הביטחון להקמת בסיסי אנטנות בנגב, ולצורך כך שכרה את שירותיו של קבלן משנה ישראלי- חברת התורן תרנים ומגדלי תקשורת. קבלן המשנה הגיש תביעה בישראל נגד החברה הזרה בטענה כי זו הפרה את החוזה עימו, וגרמה לו לנזקים רבים.

עוד בטרם דן בית המשפט בתביעה לגופה, היה עליו לדון בסמכותו הבינ"ל לדון בסכסוך, ומאחר ומסירת כתב התביעה לחברה הזרה נעשתה כדין, הדיון התמקד בשאלה השנייה - האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות?

החברה הזרה טענה כי ישראל וגרמניה התחייבו במסגרת אמנה לאכוף, כל אחת בשטחה, פסקי דין שניתנו אצל רעותה. החברה הזרה טענה כי על פי אמנה זו, תביעתו של קבלן המשנה אינה מבין המקרים אשר גרמניה מחויבת לאכוף. ולכן, טענה החברה הזרה, כי מאחר ופסק דין שיינתן בישראל כנגדה, אם יינתן, לא יהיה בר-אכיפה בגרמניה, מדינת ישראל אינה הפורום הנאות, ואין היגיון לדון בסכסוך בישראל ויש להעביר אותו לדיון בבית המשפט בגרמניה. כמו כן, טענה החברה כי האמנה שוללת את סמכות בית המשפט בישראל לדון בסכסוך מעין זה.

החלטת בית המשפט:

בית המשפט הסתמך על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון , בהן נקבע כי לשאלת יכולת אכיפת פסק הדין שניתן בישראל במדינה הזרה קיים משקל בבחינת שאלת הפורום הנאות, אולם לא מדובר בשיקול ייחודי ומכריע, ואם יתר השיקולים הרלוונטיים, או לפחות חלקם המשמעותי נוטה לטובת הדיון בישראל, יש לערוך את הדיון בישראל, גם אם יכולת אכיפת פסק הדין במדינה הזרה מוטלת בספק.
כמו כן, דחה בית המשפט את טענת החברה הזרה כי האמנה שוללת את סמכות בית המשפט בארץ לדון בסכסוך וקבע כי הדבר אינו נלמד מלשון האמנה.
במקרה זה, קבע בית המשפט, העבודה בוצעה בישראל, בעבור משרד הביטחון הישראלי, על ידי פועלים ישראלים, ולכן, קבע בית המשפט, כי בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בסכסוך.

סיכום ומסקנות:

בשל המשמעות העצומה של שאלת מקום השיפוט, , לא מומלץ להשאיר את הנושא להחלטת בית המשפט, וחשוב מאוד להסדיר את שאלת מקום השיפוט כבר בהסכם ההתקשרות בין הצדדים. במקרים מסוימים, הגורם הזר הינו גורם בעל כח מיקוח גדול במסגרת המשא ומתן בין הצדדים, וייתכן כי לא יסכים בנקל לסעיף כזה בהסכם. כשקיים חשש שכזה, אין להשאיר את הדבר ליד המקרה, וחשוב להתייעץ עם עורך דין בטרם חתימה על הסכם סופי.

העוסקים בתחום היבוא והיצוא על כל תת תחומיו חייבים להפנים את המשמעות של קביעת מקום השיפוט, ולהיערך לכך בהתאם, שכן סכסוכים בינלאומיים בהם מעורב גורם זר, אינם דבר חריג לעוסקים במלאכה.

חשוב לציין כי שאלת סמכות השיפוט הבינלאומית (מקום השיפוט) אינה השאלה היחידה בסכסוכים בינלאומיים. שאלה חשובה לא פחות היא השאלה- על פי איזה דין יש לדון בסכסוך? כלומר, יכול בהחלט להיות מצב שבו הסמכות לדון בסכסוך תהיה לבית המשפט בישראל, אולם הדיון בארץ ייערך על פי החוק הגרמני (שיוכח באמצעות עדים מומחים). על הכללים לברירת הדין נדון במאמר נפרד.
 
(השופט א. זבולון, תא (די') 1045-09 ANTENSEN CES INTERNATIONAL GMBH נ' התורן תרנים ומגדלי תקשורת בע"מ, החלטה מיום 7.9.10; שמות ב"כ הצדדים לא פורסמו)

עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
מידע על ספרים מפרי עטו של עו"ד גיל נדל ניתן למצוא באתר האינטרנט: http://www.tradelibrary.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי