רגישות שרירים לטסטוסטרון - יעקב עזרא 

רגישות שרירים לטסטוסטרון – יעקב עזרא

המרצת הפרשת הטסטוסטרון חשובה ביותר עבור שרירנים טבעיים. אימון נכון עשוי להגביר את ההפרשה, בעוד שאימון בצורה מופרזת עלול להוריד אותה כמעט לאפס. הדרך שבה השרירים "מקבלים" את ההורמון היא חשובה לפחות באותה מידה כמו הכמות הקיימת כהר במערכות הגוף. השאלה היא האם אפשרי דרך אימון נכון להגדיל באופן מרבי את השפעת הטסטוסטרון בשרירים?

טסטוסטרון וקולטיו בשרירים

פרסומים שונים על חיטוב גוף הבליטו לאחרונה את העובדה שכאשר רמת ההורמון הזכרי אנדרוגן עולה, גם רמת קולטי הטסטוסטרון בשרירים עולה. במילים אחרות, הטסטוסטרון אמור לווסת כלפי מעלה את הקולטים שלו בשריר. מיותר אם כך לומר שככל שיש יותר קולטי טסטוסטרון, הטסטוסטרון יהיה יותר אנאבולי.

התיאוריה הזו נותנת גיבוי לכל מיני הפרזות. לשרירניים טבעיים בעלי כמות מתונה של טסטוסטרון יהיה לפי תיאוריה זו, רק מספר מצומצם של קולטי טסטוסטרון. מסקנה: הם לא יהיו מסוגלים לצבור כמות משמעותית של שרירים אם לא ישתמשו בתרופות..

לפיכך, התפתחות שריריהם תהיה תלויה בשני גורמים:

1. טסטוסטרון מוגבל.

2. השפעה מוגבלת של טסטוסטרון על השרירים עקב מספר נמוך מהמקובל של קולטי טסטוסטרון.

לכן, לפי התיאוריה הזו, שרירנים חייבים להשתמש בסטרואידים, כי אם לאו, גובם יהיה נמוך יותר.

יתר על כן, ככל שישתמשו יותר בחומרים אנאבוליים לאורך תקופה ארוכה יותר, ההשפעה תהיה יותר משמעותית. רק כמויות כבדות לאורך זמן רב מסוגלות לגרום למצבור קולטי טסטוסטרון בשרירים. זאת כנראה הסיבה שאנשים גדלים יותר אם משתמשים יותר בחומרים אנאבוליים-מפני שיש יותר קולטים.

החדשות הטובות הן שהתיאוריה הזו שגויה, אפילו מסוכנת ומנגדת את המציאות. היא מסוכנת מפני שמעודדת סימום בתרופות. מנגדת את המציאות מפני שקל להבחין בתוצאות ההפוכות בקרב האנשים שהשתמשו בחומרים אנאבוליים.

ראשית, אם התיאוריה הזו, הייתה נכונה, נשים חסרות פעילות ספורטיבית אך המשתמשות באנדרוגניים-למניעת הריון, למשל היו גדלות בצורה ענקית. כמות מופרזת של טסטוסטרון הייתה מגדילה את מספר קולטי הטסטוסטרון. ההשפעה האנאבולית של הטסטוסטרון הייתה חזקה הרבה יותר. במציאות, לאנשים שאינם מתאמנים והמשתמשים בסטרואידים יש גידול שרירים מאוד מוגבל. הם נהפכים במהירות חסינים להשפעה האנאבולית של טסטוסטרון. זה לא נשמע כמו הכלל של קולטי האנדרוגן, נכון?

למען הויכוח, הבא נאמר שזה קורה מפני שאנשים אינם משתמשים בכמות מספקת של אנדרוגנים. אחרי ככלות הכל, המשתמשים הכבדים ביותר של סטרואידים הם בקרב השרירנים. לכן, בקרב המשתמשים הכבדים היה צריך להתקיים הכלל של קולטי אנדרוגן. אם היה נכון, זה היה קורה כדלקמן:

האנדרוגנים היו גורמים לקולטים שלהם להתרבות ולהיות נמרצים יותר בזמן.אם קולטי האנדרוגן היו פועלים באמת בצורה זאת, משתמשי הסטרואידים היו זוכים להישגיהם הטובים ביותר בסוף מחזור הטיפול ולא בתחילתו והשרירנים המקצועיים היו משיגים יותר ממחזור הטיפול מאשר ספורטאים התחלתיים. הצרה היא שאת ההישגים הסטרואידים הטובים ביותר רואים במחזורי הטיפול הראשונים. ככל שהטיפול ארוך יותר, המשתמשים חייבים ליטול יותר סמים על מנת לפצות על מרץ לקוי. מלבד זאת, זו הסיבה של המחזוריות.

ד"ר יעקב עזרא (P.hD) מומחה לרפואה נטורופתית. ייעוצים בתחומי התזונה והספורט, הבריאות – טיפול במחלות שונות, אנטי-אייג'ינג (האטת תהליכי זקנה). לפגישת יעוץ בקליניקה: 0528567140 www.HealthNFit.org   www.Diet2all.org    www.Diet2all.net  

יעקב עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, תזונאי ומאמן כושר אישי. מרצה ומלמד בתחומי התזונה, הרפואה והספורט בבית הספר למאמנים אוניברסיטת ת"א - וינגייט, במדרשה לתרבות הגוף - אמריקה ישראל, ובמכון מור (חברת בת של קופת חולים כללית). לפגישת ייעוץ בקליניקה: 0528567140 ספרים שכתב: אבן הפינה בתחום פיתוח-הגוף", ספורטולוגיה - המדריך לספורטאים, סטרואידים כל מה שרצית לדעת! ולא העזת לשאול?. http://www.dietme.co.il http://www.healthnfit.org/index.php http://www.Diet2all.net/

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי