הריון האשה הפך להיות לחוויה זוגית , ולמרות זאת גברים חווים תחושות של בלבול וחרדה מפני ההריון והלידה. בכדי שיצלח בדרכו כבן-זוג תומך וכאב , זקוק הגבר למערך תמיכה ברמה האישית , המשפחתית והחברתית.
הריון בת הזוג גורם לגברים תחושה של פחד , בלבול , חרדה , דאגה וחשש ומאידך עובר הגבר עובר תהליכים שונים במהלך "ההריון" - כבן זוג ולאחר הולדת הילד – כאב .
מבנה המשפחה היום והדרישות/ציפיות מבן הזוג שונים מאילו שהיו בעבר.
המשפחה וחלוקת התפקידים בה עברו שינויים היסטוריים במהלך השנים.
היחסים במשפחה בעידן הטרום תעשייתי הושתתו על עבודה וכלכלה. לכל פרט היה תפקיד ומקום. מקום מועט נותר לנטיות אישיות , רגשות ומניעים אישיים . המשפחה בעידן הטרום תעשייתי הינה קהילה המבוססת על צורך והמוחזקת ע"י מחויבות לסולידריות.
(Borscheid ,1988)
שלב חדש בהיסטוריה של המשפחה החל בהתפתחות ההדרגתית של מדינת הרווחה בראשית המאה ה-19 ובמחצית השניה של המאה ה-20. הדרישות והלחץ הופנה גם כלפי הנשים לכך שיפתחו את עצמן ויממשו את עצמיותן. הנשים לא יכלו להמשיך ולהסתמך על הגברים כמפרנסים יחידים. הן מפתחות ציפיות , שאיפות רצונות ותכניות לחיים הקשורות גם לעצמן ולא רק למשפחתן-קרי,הבעל והילדים.
אופי המשפחה המודרנית השתנה כתוצאה מהשינוי ההיסטורי.
כיום יש צורך לקבל יותר החלטות משותפות , תוך התחשבות בפרטים המרכיבים את המשפחה.
חיי המשפחה בחברות המתועשות מתנהלים במספר מוקדים ומוסדות חברתיים שונים לילדים המותאמים לשעות העבודה של הבעל והאשה.
בחברה הטרום תעשייתית גבר ואשה שנישאו חלקו בד"כ עולמות חיים קרובים. כיום, עיקרון הבחירה החופשית בבן זוג מחבר אנשים מרקע שונה לחלוטין. בני הזוג צריכים להשקיע מאמץ עצום ליצירת מציאות זוגית משותפת.(Beck-Gemsheim,e,1998 ) .
גישה זו מתחברת לגישה הפילוסופית שהשפיעה מאוד על תיאוריית החליפין במדעי החברה-התועלתנות. בתיאורית החליפין המשפחה נתפסת כאוסף של פריטים.
עניינים משפחתיים מוסדרים ע"י נורמות פורמליות ובלתי-פורמליות.
המוטיבציה היא המניעה אדם לפעולה. הם הבסיס לשקילת המחיר מול התועלת מחד, ומאידך-בחירה במה שימקסם את הרווח/התועלת שלו. כל בחירה מבוססת על מוטיבציה אישית ולא ע"י כוחות חיצוניים או מגבלות. ההנחה היא כי משפחות מתגמלות את חבריהן.
חלק מהתגמולים שאנו שואפים להם תלויים בשיתוף-פעולה מצד אחרים או דורשים ויתור מצידנו על תגמולים .( 2006,White,J.M.,&Klein,D.M).
Giddensאף הוא מציין כי המשפחה המסורתית היתה בראש ובראשונה יחידה כלכלית. המשפחה לא נחשבה כמקום שבו האהבה צריכה לפרוח.
חוסר השוויון בין גבר לאישה היה גורם בלתי נפרד מהמשפחה המסורתית.
כאשר הפסיקה המשפחה להיות יחידה כלכלית , החליף הרעיון של תפיסה רומנטית כבסיס לנישואין את התפיסה של הסכם כלכלי. השינוי במשפחות התרחש במקביל לתהליך הגדלת השוויון בין גברים לנשים בשנות החמישים בחברות המערביות.
לפי Parsons ,כניסת נשים לעבודה צריכה להיות בבקרה. מאחר שלכל משפחה יש יותר אוטונומיה ומאידך אין עזרה הדדית , חלוקת תפקידים צריכה להתקיים בכל מקרה , כגון: טיפול בילדים , בבית , מבוגרים , עבודה מחוץ לבית וכו'.
עפ"י הנתונים שלו זהו מצב פונקציונאלי לחברה-שני בני הזוג אינם יכולים לצאת לעבוד. לפי תפיסתו הגבר הוא אינסטרומנטלי-ישיר,קר ומאופק,והאישה באופייה יותר רגשית אקספרסיבית ולכן התפקיד שלה צריך להיות קשור לבית ולילדים. חשוב לציין כי המאמר של Parsonsנכתב בשנות ה-50 לפני הגל השני של התנועה הפמיניסטית.
Giddens מתייחס לדמוקרטיזציה של מוסד המשפחה. בשינוי הזה של תהליכי דמוקרטיזציה בחברה שאל וחקר היכן נמצאים הגברים בתהליך של הדמוקרטיזציה בספירה הפרטית. הגבריות הפטריארכאלית התייחסה לגברים שסירבו להשתלב בדמוקרטיזציה ולקבל את השינוי. "הגבריות החדשה" הם אלו שיציינו שההיסטוריה כפתה גם על הגברים נורמות התנהגות מחייבות ותפקידי כוח ומאצ'ואיזם. "הגבר החדש" ירצה להתחבר לצד הנשי שלו ,לטפל בילדים ואף לעסוק במקצועות שנחשבו לנשיים.
הזהות הגברית והנשית השתנתה עקב המודרניזציה.
נראה כי חיי המשפחה השתנו ללא עוררין. בני הזוג היום הינם לב המשפחה.
הבסיס להקמת המשפחות הינו בד"כ האהבה בליווי המשיכה המינית , ומנגד - נחלש תפקידה של המשפחה כיחידה כלכלית. מערכת יחסים בין בני הזוג מושתתת על בסיס תקשורת רגשית ואינטימיות. הציפייה היא כי יחסים בין בני הזוג יהיו בנויים על שוויון , שיתוף ושותפות בניהול המערכת המשפחתית. מאחר שמבנה המשפחה וחלוקת התפקידים במשפחה עברו שינוי היסטורי , הגברים ניצבים היום בפני "דרישות" להתנהגות שוויונית ביחסים עם בת-זוגן.
הנטייה הנראית לעין כל היא כי "זוגות בהיריון" מתחילים את התהליך ההריוני בניסיון לשותפות ולשקיפות מלאה. נראה את הזוגות מבקרים אצל רופא הנשים בצוותא , הבדיקות והסקירות טרום הלידה משותפות , ואף קורסי ההדרכה לפני הלידה מיועדים לזוגות. לבן הזוג ניתנת האפשרות להיות נוכח/שותף בעת הלידה (בין אם היא טבעית או בהליך ניתוחי). נראה כי החברה פותחת את הצוהר לכניסה בפני הגברים "החדשים" הנרתמים לתהליך הדמוקרטיזציה במשפחה.
ציפיית הנשים ובנות הזוג היא שבן זוגן יהיה שותף מלא בתהליך ההיריון, הלידה והטיפול בילד. אולם , נראה כי המערכת התומכת , המכוונת , המייעצת והמדריכה לגברים אינה ברורה.
אין רשת חברתית ומקצועית הפונה אל "האבות שבדרך". האב לעתיד ניצב מול דרישות/ציפיות בת-זוגו והחברה להיות בן זוג תומך ואב לתפארת .
אין ספק בחשיבות תפקיד האב בהתפתחותו הרגשית של הרך הנולד , אולם המערכת החברתית אינה מכשירה ומכוונת אותו לתפקיד החשוב ביותר-להיות בעל ואב העושה מלאכתו נאמנה.
ומכאן נראה כי עוד בטרם התהווה הרך הנולד , חוששים הגברים מן ההיריון והמשתמע ממנו בסופו של התהליך.
אסנת אליתים-סיני בת ל...,אחות ל...,רעיה,אם לחמישה,מורה ומחנכת ,בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד וסטודנטית ללימודי תואר שני בלימודי משפחה במכללה למנהל ראשון לציון
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
