במאמר שלפניכם נביא מספר מקרים בהם נתקלנו לאחרונה - אשר מבהירים נושא זה של אירוע חריג, על סוגיו השונים, כפגיעה בעבודה:
התרגזות קיצונית
עובד מחלקת רכש במפעל גדול באזור חיפה אמור היה במסגרת תפקידו לנפק חלקים ע"פ דרישה. מעבידיו העמיסו עליו דרישות מוגזמות והדבר הוביל לויכוח סוער שהרקיע לכדי ריב מלווה בצעקות רמות וחבטות על השולחן. תוך כדי ה"סערה" חש העובד לחץ בחזה, הזעה מוגברת וקוצר נשימה. העובד פונה למרפאה מקומית ומשם לביה"ח, שם אובחן אוטם לב.
הוגשה תביעה לביטוח לאומי ולאחר בירור הפרטים בתהליך ארוך ומורכב הוכר האיש כנפגע בגין "אירוע חריג" בעבודה לאחר הוכחת כל העובדות הרלבנטיות.
מאמץ פיזי חריג
מנהל עבודה במפעל לכיפוף ברזל לבניה היה בהכשרתו ברזלן אך את עבודתו ביצע בעיקר במשרד בארגון משלוחים והזמנות וכיוצא באלה...
ביום שישי אחד נכנסה למפעל הזמנה גדולה ודחופה ובמקביל הודיע הברזלן שהוא חולה ולכן לא יגיע. מנהל העבודה ירד לשטח והחל במלאכת כיפוף הברזל בעצמו במקום הברזלן החולה. לאחר חצי שעת עבודה נפל אותו מנהל ופונה לבית החולים עם אוטם לבבי קשה. המקרה הוכר ע"י הביטוח הלאומי ולנפגע נקבעה נכות בשיעור 40% וקצבה מצטברת גבוהה.
אירוע גב חריג
פועל במפעל לחיתוך שיש נהג להפוך יחד עם פועל נוסף לוחות שיש במשקל גדול (כ- 100 ק"ג) לצורך עיבודם. באופן רגיל היה בעל הבית במפעל עוזר להם בשלב האחרון של ההיפוך. הפועל נפגע בגבו והוגשה תביעה לביטוח הלאומי על תאונה בעבודה, תביעה אשר נדחתה בטענה כי זוהי עבודתו הרגילה ועל כן אין להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה. בבית הדין הוכח שבאותו יום הפועל השני היה חולה ולכן נאלץ אותו פועל לבצע את עבודת ההיפוך של לוח השיש בעזרתו של בעל הבית בלבד. כיוון שהיה היחיד שמיומן בעבודה זו נפל על הפועל רוב משקל הלוח וכתוצאה מכך ניזוק גבו. בית הדין קיבל שהמדובר בנסיבות המצביעות על אירוע חריג בעבודה. האיש הוכר ונקבעה לו נכות - כיום הוא מקבל קצבה.
להיום יש להראות (ולהוכיח) לגבי פגיעת גב - אירוע תאונתי (לאו דווקא חריג), דוגמא לכך היא פועל שבסוף יום עבודתו התכופף לקשור את נעליו וכתוצאה מכך נתפס גבו - האירוע הוכר כתאונה בעבודה. אירוע תאונתי הוא אירוע חד, קצר ובלתי צפוי הממוקם בזמן ובמקום כשהנזק (או "סימני הנזק") מופיע מיידית.
ליקוי נפשי נלווה
נפגעי לב קשים סובלים לעיתים קרובות מחרדה לגבי מצבם הרפואי - הקיים והעתידי. יש לשים לב לאפשרות שהמדובר בנכות נפשית נלווית. כדי להראות זאת על הנפגע לפנות לקבלת טיפול נפשי (פסיכיאטר, פסיכולוג וכיו"ב). מדובר בד"כ באפקט חרדתי או בתסמונת שלאחר טראומה ולעיתים אף בדיכאון תגובתי. כאשר מצב זה קיים המדובר בנכות נלווית נוספת שמעלה את שיעור הנכות אם וכאשר היא נקבעת לגבי הפגיעה העיקרית (ולעתים אף בנפרד).
עזרא שילוני עורך דין ונוטריון בצפון, בכרמיאל
אין האמור לעיל בא במקום ייעוץ משפטי ואינו אלא סקירה כללית ובלתי מחייבת של הנושא.
ע. שילוני עו"ד מומחה בנזיקין ובתביעות לביטוח לאומי - 30 שנות וותק והצלחות. משרדים בכרמיאל ובחיפה, שירות בכל מרכז - צפון ישראל. http://www.shilonican.com> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
