" לפי בקשת הנישום או יורשיו, יראו את ההכנסות שלהלן, לענין חישוב סכום המס החל עליהן, כאילו נתקבלו כאמור לצידן:
(1) הפרשי שכר - בשנים שאליהן הם מתייחסים, אך לא יותר משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו;
(2) דמי פדיון חופשה שקיבל עובד - בחלקים שנתיים שווים תוך תקופה שאינה עולה על שש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו, אך לא יותר משנות עבודתו;
(3) הכנסה מיגיעה אישית כאמור בפסקאות (5) או (6) להגדרתה שבסעיף 1 - בחלקים שנתיים שווים בשנות העבודה שבשלהן משולם המענק או בתקופה שבה נוצרה הזכות לקיצבה, לפי הענין, אך בלא יותר משש שנות המס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו המענק או היוון הקיצבה; אולם רשאי הנציב, אם נתבקש על כך, להתיר חלוקה לתקופה אחרת לרבות לשנים הבאות, בתנאים שיקבע, לרבות תשלום מקדמה. "
הגדרת "אובדן כושר עבודה" התווספה לפקודה בתיקון מספר 138 (ס"ח 1947). אף הגדרת "הכנסה מיגיעה אישית" עודכנה באותו מועד, והחלופה השניה,בניסוחה כיום, קובעת כי :
" ...
(2) קיצבה המשתלמת מאת קופת גמל לקיצבה בשל עבודה, או מכוח חברות בה במשך חמש שנים לפחות, לאדם שבחמש השנים שקדמו לתחילת תשלום הקיצבה היתה מרבית הכנסתו החייבת מיגיעה אישית וכן קצבת אבדן כושר עבודה המשתלמת כאמור מקופת גמל לקצבה או מקופת גמל לתגמולים או המשתלמת על פי פוליסת אבדן כושר עבודה שצורפה כנספח לפוליסה המהווה קופת גמל לקצבה או לתגמולים; לענין זה, "אבדן כושר עבודה" - כהגדרתו בסעיף 3(א); "
חלופה שישית לאותה הגדרה קובעת כי :
" סכום המתקבל עקב היוון קיצבה מהקיצבאות האמורות בפסקאות (1) עד (4); "
יוצא איפוא כי ההסדר הקבוע בסעיף 8(ג) לפקודה, חל גם על היוון הכנסות שהתקבלו מביטוח "אובדן כושר עבודה".
בהקשר זה עולה השאלה, האם ניתן להחיל את ההסדר הקבוע בסעיף 8(ג), ככל שהוא נוגע לפריסת הכנסות בגין אובדן כושר אבודה, גם על פריסה קדימה, קרי פריסה לשנות המס הבאות ?
מניסוחה של הסיפא של סעיף 8(ג) לפקודה ניתן להסיק כי פ"ש רשאי לאשר לנישום לפרוס את ההיוון אף לשנים קדימה, וזאת להבדיל מההכנסות מדמי מפתח, פרמיה לפי סעיף 2(6) לפקודה, הכנסה ממכירת פטנט או מדגם ע"י הממציא [למעט הכנסה לפי סעיף 2(9)], הפרשי שכר ודמי פדיון חופשה אותן ניתן לפרוס רק אחורה.
יוער כי פריסה קדימה מומלצת במצבים בהם צופה הנישום על ירידה משמעותית בהכנסותיו בשנים הבאות, למשל, עקב יציאה לפנסיה, נכות וכו'.
למותר לציין כי בפרוטוקול ועדת פסיקה של מס הכנסה מיום 31.12.2001 (עדכון מס' 7) נקבע בעניין זה כי הפריסה לא משנה את מועד אירוע המס, וכל תפקידה הוא להטיב עם הנישום ע"מ שיוכל להנות הוא משיעורי מס מופחתים. לשון אחר, הגם שמועד אירוע המס הוא מועד קבלת הכספים (בסיס מזומן), רשאי הנישום לפרוס את הכנסתו (מבחינה טכנית) למשך מס' שנים. ירון אלי, עו"ד (יועץ מס)
משתתף בכתיבת הספר "אמנות מס - 111 טבלאות השוואה של אמנות המס של ישראל". מרצה במכללה למנהל, וחבר בועדת המסים של לשכת עורכי הדין בישראל.
www.eli-law.com
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
