השבוע פורסמה הכרעת הדין במשפטו של משה קצב.
"דווקא בגלל שפסק הדין הזה הוא כל כך חד משמעי, יש מקום לערער עליו ולהתייחס לכך שבית המשפט התעלם מהראיות", אמר עורך דינו של נשיא המדינה לשעבר אביגדור פלדמן לאחר פרסום ההכרעה. מהם שלבי הגשת ערעור על פסק דין ? ממה מורכב פסק דין? על כך במאמר זה.
מובא ע"י עורך דין פלילי שרון נהרי
בית המשפט הנכבד סיים לשמוע את פרשת התביעה וכן פרשת ההגנה, השופט כותב בהכרעת הדין החלטה מנומקת בה הוא קובע האם לזכות את הנאשם או להרשיעו, תפקיד זה אינו קל, אך בשל חשיבותו ומצוקתו של הנאשם, הגביל המחוקק את השופט במספר הימים מסיום המשפט ועד לפרסום החלטתו ל- 60 יום בלבד.
אם הורשע נאשם בדין, מתחיל הדיון לעניין הבאת הראיות לעונש. תוכנם של הראיות המובאות משנות על ידי מי שמביאם, המדינה תציג בדיון של ראיות לעונש: גיליון הרשעות, החלטות קודמות של בתי המשפט בעניינו, עדות אופי על הנאשם (אין המדובר בעדות המתארת, כי הנאשם הוא אדם טוב ושוחר שלום), מידת נזק שנגרם ממעשיו של הנאשם (לדוגמא: עדות של המתלוננת, המתארת את הפגיעה הנפשית והפיזית שנגרמה לה), נסיבות מחמירות אחרות. היינו התביעה תציג לבית המשפט תמונה קודרת וקשה על מנת שהעונש בגזר הדין יהיה חמור.
לעומת זאת, העו"ד פלילי יציג לפני בית המשפט תמונה שונה ממה שהביאה התביעה, מטעמו יגיש: עדויות אופי של בני משפחה שיעידו על אופיו הטוב, עדויות ו/או מסמכים של שיקום, חוות דעת רפואית, כול דבר שיכול לעזור למסגרת השיקולים לקולא לעונש.
בית המשפט רשאי להפעיל את סמכותו לפני מתן גזר הדין ולהורות על תסקיר שירות מבחן.
גזר הדין חייב להינתן בכתב ולהיות חתום על ידי בית המשפט, בית המשפט יקרא בפומבי את גזר הדין.
הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחדיו את פסק הדין, וקיימת זכות ערעור תוך 45 יום מיום מתן גזר הדין.
חשוב לשים לב, בשונה מהליך האזרחי שניתן לערער בכול שלב, בהליך הפלילי עומדת זכות הערעור אך רק בסוף ההליך.
הודעת הערעור עצמה מורכבת משני חלקים:
1. הודעת ערעור, בה מודיע המערער על הגשת הערעור.
2. נימוקי הערעור, כנגד פסק הדין יפורטו בתמציתיות.
ניתן להגיש ערעור על כול פסק הדין , היינו, על הכרעת הדין ועל גזר הדין, או על גזר הדין.
הערעור יוגש: לבית המשפט המוסמך לדון בו, או, באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מערערים.
בית המשפט שלערעורים קובע מועד לדיון, שיתקיים במעמד בעלי הדין.
האם ניתן להציג לערכאת הערעור ראיות חדשות?
הכלל: ערכאת הערעור אינה מקבלת ראיות ואינה שומעת עדים.
מה קורה כאשר לאחר פסק הדין נמצאת ראיה חדשה, שלא ידעו על קיומה במשפט, וחשיבותה רבה עד כדי זיכוי הנאשם?!
החריג: בית המשפט רשאי להתיר הבאת ראיות נוספות, לבקשת בעל דין, אם הדבר דרוש לעשיית צדק.
בית המשפט לערעורים יתיר בהבאת ראיות חדשות אם יתמלאו שני התנאים במצטבר:
1. המערער לא יכול היה להביא את הראיה בפני בית המשפט קמא, אם בשל מגבלות פיזיות, ואם בשל אי ידיעה על קיומה.
2. יש בראיה "החדשה" כדי לגרום לשינוי של ממש בהחלטה נשוא הערעור.
3. הקושי בהפיכת פסק הדין בערכאת הערעור, נובע מאי התערבותה של ערכאת הערעור בממצאי המהימנות, קביעת העובדות, והענקת משקל לראיות, שקבע בית המשפט קמא. למעט מקרים חריגים וקיצונים, שאינו עומד במבחן הסבירות, ההגיון והשכל הישר.
בית המשפט לערעורים יתערב בטעות משפטית שעולה מפסק הדין.
נאשם שהורשע וגזר דינו חמור בעיניו מעוניין לערער על חומרת העונש אך מפחד כי בית המשפט לערעורים עלול להחמיר עימו, האם נכון הדבר?!
לא, לבית משפט לערעורים אין סמכות להחמיר בעונשו של נאשם, אלא, רק אם התביעה הגישה ערעור על קולת העונש.
לסיכום:
כבדרך כלל ביהמ"ש של הערעור לא יתערב בפס"ד של ביהמ"ש קמא, אלא במקרים חריגים הן בהכרעת הדין או במידת העונש שהוטל.
יחד עם זאת, בשנים האחרונות ישנה מגמה חיובית של ביהמ"ש בכלל וזה של הערעור, להקל בעונשים שהוטלו על נאשמים, כאשר נעשתה דרך ארוכה של שיקום וטיפול ויש סיכוי רב שהנאשם חזר למוטב.
המאמר פורסם לראשונה בבלוג של עורך דין פלילי בתל אביב שרון נהרי
שרון נהרי - משרד עורכי דין
משפט פלילי ומשפט צבאי
לפרטים נוספים -
http://www.nahari-law.co.il/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
