התובעת, חברת אלדן מטעני 2000 בע"מ ("אלדן"), הינה חברה העוסקת בשילוח מטענים (משלח בינלאומי). אלדן טיפלה בשילוחן של ארבע מכולות שיובאו לישראל עבור תושב עזה. לצורך ביצוע ההובלה הזמינה אלדן את שירותיה של חברת ספנות. אלדן התחייבה כלפי הסוכן של חברת הספנות ("סוכן האוניה") לשלם דמי השהייה עבור כל יום איחור בהחזרת המכולות. המכולות הגיעו לישראל ביום 15.3.2002.
לצורך שחרור הטובין הישראל, נעזר היבואן העזתי בשירותיו של סוכן מכס - חברת יוניטרייד ליין בע"מ ("יוניטרייד"). תפקידו של סוכן המכס הינו לטפל בשחרור הטובין מרשות המכס,זאת על-ידי קבלת פקודת המסירה מסוכן אניה או משלח בינלאומי המורה לרשויות הנמל למסור את המכולה לסוכן המכס, להפיק רשימון יבוא,לבצע כל התהליכים הקשורים בהתרת הרשימון ולמסור המכולות מנמל/מסוף ערפי.
אלדן ביקשה להבטיח את עצמה בכל הנוגע לתשלום דמי השהיות עבור איחור בהחזר המכולות, ולצורך כך דאגה להחתים, ביום 21.03.2002, את יוניטרייד על התחייבות עצמית לשלם דמי השהייה עבור המכולות שנמסרו לה, ואת מחירן - אם המכולות לא תוחזרנה בתוך 90 יום. בנוסף,מסרה יוניטרייד לאלדן צ'ק ביטחון לתשלום דמי השהייה. המכולות נמסרו ליוניטרייד, אשר העבירן ליבואן העזתי לאחר שחרורן מרשות המכס.
בסוף חודש מרץ 2003 פרץ מבצע "חומת מגן". בשל המבצע והמצב הבטחוני שבעקבותיו, לא הוחזרו המכולות. סוכן האוניה חייב את אלדן בתשלום דמי המכולות, ואלדן - מצידה - חייבה את יוניטרייד באותם סכומים. משסירבה יוניטרייד לשלם את דמי המכולות הגישה אלדן את הצ'ק לביצוע בהוצאה לפועל. יוניטרייד הגישה התנגדות לביצוע שטר, בטענה כי צ'ק הביטחון נועד לכיסוי דמי השהיה רגילים ולא דמי השהיה חריגים שנגרמו עקב מבצע "חומת מגן".
בית המשפט דחה את טענותיה של יוניטרייד.
בית המשפט קיבל את עמדתה של אלדן, שנתמכה בחוות דעת מומחה, לפיה אין הבחנה, בענף הספנות והשילוח הבינלאומי, בין השהיות "רגילות" להשהיות "חריגות".
בית המשפט ניתח את לשונה של ההתחייבות של יוניטרייד והסיק, באופן חד משמעי, כי אין בה על הבחנה בין השהיות "רגילות" להשהיות "מיוחדות" וכי יוניטרייד התחייבה לשלם דמי השהיה מכל סוג שהוא.
בית המשפט נדרש למועד שבו יוניטרייד חתמה על ההתחייבות. היה זה ביום 21.3.2002, בעיצומה של האינתיפאדה, ובית המשפט קבע כי חזקה על הצדדים שיכלו לצפות מצב של עיכוב ממושך בהחזרת המכולות. "אם יוניטרייד חפצה להגן על עצמה מפני מצב כזה" - כותב בית המשפט - "היתה צריכה לכלול בהסכם תניות מתאימות".
בהתאם לכך קבע בית המשפט שאירועי מבצע "חומת מגן" לא היו אירוע מסכל במובנו של סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970. "עסקינן בחוזה שנערך בעצם ימי האינתיפאדה, כאשר המצב הבטחוני המעורער ידוע היטב לכל בר בי רב. לפיכך, גם אם הצדדים לא צפו בפועל את ההפרה, הרי שהיה עליהם לצפותה, קרי, לצפות מצב שבו יחול עיכוב משמעותי בהחזרת המכולות עקב התערערות המצב הבטחוני".
פרשנות: בתי המשפט בישראל מעדיפים, במידת האפשר, לתת תוקף להתחייבויות הצדדים ולא לאפשר להם להימלט מהן. בנסיבות בהן מדובר בהתחייבות הנעשית בלשון ברורה, וכאשר הנסיבות האופפות את מתן ההתחייבות מאפשרות לצדדים לצפות מצב של הסתבכות העניינים, יאכוף בית המשפט את ההסדר החוזי ולא יאפשר למי מהצדדים להימלט ממנו.
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
