משלח בינלאומי שהסתבך בטיפול באשראי דוקומנטרי 

עו"ד גיל נדל, עו"ד הילה וולגמוט

משלח בינלאומי טיפל עבור היצואנית בשילוח סחורה ללקוח בסין. הלקוח הסיני, מסיבה שתוסבר בהמשך, לא יכול היה לשחרר את הסחורה ולכן לא שילם ליצואנית, אשר מצידה לא שילמה למשלח עבור ההובלה. לאחר שהצדדים לא הצליחו להשיב את הסחורה לישראל, תבע המשלח את הוצאות ההובלה מהיצואנית, והיצואנית תבעה את תמורת הסחורה מהמשלח.

כיצד הגיעו הצדדים לתסבוכת הנ"ל? מה שקרה הוא שהתשלום עבור הסחורה היה אמור להתבצע באמצעות אשראי דוקומנטרי. הקונה בסין אכן פתח מכתב אשראי, אלא שהסחורה הגיעה לסין לאחר שהמועד הנקוב במכתב האשראי פג, ועל כן הבנק הסיני (הבנק הפותח) לכן, סירב הבנק הסיני להעביר את התמורה לבנק הישראלי והחזיר את שטר המטען לבנק הישראלי. בשל כך הקונה בסין לא יכול היה לשחרר את הסחורה ללא שטר מטען, על אף ששילם כבר מסים עבורה, וכך המטען נתקע.

בפתח הדברים, קבע בית המשפט כי באופן רגיל, למשלח אין כל קשר להוצאת מכתבי אשראי וטיפול בהם, שכן הוצאת מכתב האשראי היא ענין שבין שני הלקוחות לעיסקת המכר. יחד עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות, שהלקוח מבקש להיעזר בנסיונו ומומחיותו של המשלח גם לצורך הוצאתו וניסוחו של מכתב האשראי, ובמקרה כזה, עלול המשלח להיות אחראי בגין בעיות הנוגעות למכתב האשראי. כך היה במקרה שלפנינו שעה שהיצואנית נעזרה בקבלן משנה מטעם המשלח.

בענייננו, הפגם מבחינת תאריך מכתב האשראי התגלתה עוד בטרם שילוח הסחורה, וקבלן המשנה מטעם המשלח התבקש על ידי היצואנית לפעול מול הבנק לשם תיקון התקלה, וכך אכן עשה, אלא שלא טרח לעקוב ולבדוק אם התקלה תוקנה. מצד שני, גם הנתבעת לא עקבה אחר הנעשה.

בית המשפט קבע כי גם היצואנית וגם קבלן המשנה של המשלח התרשלו בתיקון הפגם או אי ההתאמה, שהתגלו במכתב האשראי, הן מתוך נטילת סיכון כי ניתן יהיה להסתדר ללא תיקון זה, או משום שהאחד סמך על משנהו, בלא שיטרח לבדוק בעצמו אם התיקון נעשה, או מרשלנות גרידא. שניהם היו צריכים לצפות, כי הבנק הסיני יסרב להעביר את התמורה לבנק הישראלי, ובאמצעותו ליצואנית.

בית המשפט קבע כי אחריות היצואנית לאי תיקונו של מכתב האשראי, ועקב כך לאי קבלת התמורה עבור הסחורה, אינה נופלת מזו של קבלן המשנה של המשלח, וזאת - הן משום שעקרונית, כאמור, מוטלת מלאכת הוצאת מכתב האשראי על הצד לעסקת המכר עצמו, ומתוך יחסיו עם הבנק שלו ועם הצד שכנגד לעיסקה, והן משום שאותו מקרה הוכח כי ליצואנית היה נסיון קודם בביצוע משלוחים.

מצד שני, בית המשפט קבע כי מכיוון שקבלו המשנה של המשלח נדרש על ידי היצואנית לסייע לה בענין תיקון הפגם שבמכתב האשראי היה עליו לוודא כי אכן הפגם תוקן, לפני הוצאת המשלוח.

בנסיבות אלה, כאשר שני הצדדים התרשלו במידה שווה, קבע בית המשפט כי כי כל צד ישא בנזקיו, ולא יהיה זכאי לתבוע דבר מהצד שכנגד.

ת.א. 133120/01 בית משפט השלום בתל אביב
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי