העדר קשר סיבתי: המוביל הימי התרשל, לטובין נגרם נזק, ובכל זאת המוביל לא חויב בתשלום פיצויים 

עובדות המקרה:

התובעת, חברת שפיט, רכשה שום טרי מספק סיני, בתנאי C.I.F חיפה. הטובין הוטענו ונשלחו ע"י הספק מסין במכולת קירור ושוטענו מאוחר יותר לאונייה של חברת צים אשר הובילה את מכולת הקירור עם הטובין לנמל חיפה. עם פתיחת המכולה בנמל חיפה התברר כי  הטובין  נגועים בפטריה. שפיט החליטה לשלוח את המטען חזרה לספק בסין, הודיעה על כך לצים והתחייבה לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בכך, באם הספק הסיני לא יעשה זאת. כשהגיע המטען לסין סירב הספק לקבל אותו או לשאת בעלויות שנצטברו בגין הובלתו והשמדתו.

לטענת שפיט, הפטריה אשר גרמה לנזק לטובין התפתחה כתוצאה מהובלת הטובין בטמפרטורה נמוכה מהנדרש בשטר המטען. בהתאם לכך, הגישה שפיט כנגד צים תביעה לפיצוי בשל הנזק שנגרם לטובין בשל רשלנותה של צים, שלא פיקחה על תקינות מכולת הקירור ולא וידאה כי הטובין מועברים בתנאי קירור ראויים. מנגד, צים הגישה כנגד שפיט תביעה שכנגד לתשלום ההוצאות בעקבות החזרת המטען לספק בסין, למעט עלות ההובלה, אשר שולמה ע"י שפיט.

פסק הדין:

1. ביהמ"ש דחה את טענתה המקדמית של צים, כי שפיט אין זכות תביעה נגדה בגין שטר המטען, מאחר ושפיט אינה גורם מתקשר אלא מופיעה בשטר המטען כ- "NOTIFY" בלבד. ביהמ"ש קבע, כי הנשגר בשטר המטען, בנק לאומי, הסב את השטר לשפיט ולפיכך היא נחשבת כנסב, אשר בהתאם לסעיף 8(א) לפקודת הובלת טובין בים, מהווה צד לשטר המטען.   

2. משנקבע כי לשפיט יש זכות עמידה בפני ביהמ"ש, עבר ביהמ"ש לדון בשאלה על מי מוטל נטל ההוכחה להראות היכן נגרם הנזק ומי אחראי לו. ביהמ"ש קבע כי היות ולא ניתנה לצים  אפשרות לוודא את מצב המטען במכולה, שכן הטובין הומכלו במכולה סגורה ע"י הספק, והואיל ומדובר בנזקים הדורשים אבחנה מקצועית ולא ניתנים לזיהוי בעין רגילה, הוצאת שטר מטען נקי ע"י צים אינה מעבירה אליה את הנטל להוכיח העדר התרשלות. 

3. עוד קבע ביהמ"ש, כי שפיט לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להראות כי המטען הומכל נקי וללא הפטריה. ביהמ"ש ייחס משקל ראייתי מועט מאד לתעודה הפיטוסניטרית שהונפקה בסין, מאחר ולא הובאו בפניו הקריטריונים העומדים בבסיס למתן התעודה, מאחר והמטען הומכל רק כשבוע לאחר שהוצאה התעודה מבלי ששפיט הצביעה על פיקוח כלשהו שנעשה למטען במהלך אותה תקופה ומאחר ולא הובאו כל ראיות לגבי ביצוע תהליך precooling,המגן ושומר על השום ממזיקים.

4. בשלב זה, בחן ביהמ"ש האם צים הצליחה לשכנע שלא התרשלה ושמרה את המטען בטמפרטורה הנדרשת. בעניין זה, עמדו בפני ביהמ"ש נתוני הטרמוגרף המכני המצורף למכולה ורישום ידני של חובל האוניה. לאחר שנמצאו סתירות בין הרישומים ומשלא הוצג בפני ביהמ"ש הסבר המצביע על תקלה בטרמוגרף, העדיף ביהמ"ש את נתוני הטרמוגרף, אשר הראו כי המטען שהה חלק מזמן ההפלגה בטמפרטורה נמוכה מהנדרש.

5. עם זאת, ביהמ"ש קבע, כי לא קיים קשר סיבתי בין המצאות המטען בטמפ` נמוכה מהנדרש, לנזק שנתגלה בו, שכן ירידה בטמפרטורה עשויה לפגום בטעם השום ובאיכותו, אך אינה יכולה לגרום להתפתחות פטריות. משכך, נדחתה תביעתה של שפיט כנגד צים.

6. התביעה הנגדית נדחתה אף היא, מאחר וצים לא יידעה את שפיט בשום שלב לגבי ההוצאות הנוספות שנגרמו לה ולא ביקשה משפיט הוראות כיצד לטפל במטען לאור העיכובים והעלויות המצטברות.   

פרשנות

א. פסק הדין חידד את דרישת הקשר הסיבתי הקיימת בתביעות נזיקין: לא די בכך שנגרם נזק ליבואן, ולא די בכך שהמוביל הימי התרשל. יש צורך להוכיח כי התנהגותו של המוביל היא זו שגרמה לנזקו של היבואן.

ב. שטר מטען נקי אינו אישור חותך ליבואן / יצואן שהטובין הוטענו על האוניה במצב טוב. לא ניתן לצפות ממוביל ימי שמקבל מכולה מומכלת, שיתן אישור על כך שהטובין בתוך המכולה מוחזקים במצב טוב.

ג. בקשר לתביעה שכנגד של צים – נחזור על מה שכתבנו פעמים רבות: טענות כלליות ובלתי מבוססות אינן מתקבלות בבית המשפט. 

ת"א (שלום - חיפה) 14294/03 שפיט 1991 בע"מ נ` צים חברת השיט הישראלית בע"מ, פס"ד מיום 27.7.2005

עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי