בית משפט השלום בחיפה - יש לאכוף התחייבות השולח שלא לנטוש את המטען, גם אם היא מופיעה באותיות קטנות בשטר המטען.
בפסק דין שניתן לאחרונה, קבע בית משפט השלום בחיפה שהתחייבותו של שולח המטען שלא לנטוש את המטען הינה התחייבות תקיפה, על אף שהופיעה באותיות הקטנות של שטר המטען.
סיפור המקרה:
יצואן ישראלי (חברת א. גרינברג חומרי גלם בע"מ) הזמין את שירותיו של מוביל ימי (חברת Atlantic S.p.A Di Navigazione, הסוכן: אלאלוף), לצורך הובלת כימיקלים מסוכנים מדרגה IMCO 3.1 מנמל חיפה לנמל מרסיי שבצרפת.
המטען הגיע לנמל מרסיי, ונפרק מהאוניה, אולם, בניגוד להוראות החקיקה העוסקות בנטענים מסוכנים, לא הגיע איש לקבל את המטען.
התברר, שהיצואן הישראלי והמוביל ניהלו תכתובת ממושכת, ובמסגרתה הפציר המוביל ביצואן לתת לו הוראות לטיפול במטען, אך לא נעשה דבר. כתוצאה מהפקרת המטען, נאלץ המוביל הימי לשאת בעלויות שונות (דמי אחסון ושמירה, הובלה והעמסה, דמי השמדת המטען ועוד), ונוצר גם חוב דמי השהייה.
המוביל הימי תבע את היצואן בגין ההוצאות ודמי ההשהייה.
טענות הצדדים:
המוביל הימי נאחז בהוראות שטר המטען, שבו נקבע כי השולח (shipper) לא ינטוש את המטען שהופקד בידי המוביל הימי. נציין כי הוראה זו היתה כתובה מצידו האחורי של שטר המטען (ב"אותיות הקטנות"), תוך שבצידו הקדמי של שטר המטען התבצעה הפנייה לסעיף זה.
היצואן טען כי המטען נשלח למרסיי לחברה קנייתית, וכל עותקי שטר המטען נשלחו בדואר שליחים לחברה הקנייתית. משכך, טען היצואן, הועברה הבעלות במטען לידי החברה הקנייתית, ולא היתה לו סמכות להורות למוביל מה ייעשה במטען. לדברי היצואן, תביעת המוביל הימי היתה צריכה להיות מופנית כנגד החברה הקנייתית.
היצואן גם טען כי הוראות שטר המטען אינן מחייבות אותה שכן שטר המטען אינו קריא בשל אותיותיו הזעירות.
פסק הדין:
בית המשפט קיבל את תביעת המוביל הימי ודחה את טענות היצואן.
בית המשפט קבע שגרסת היצואן לפיה כל העתקי שטר המטען נמסרו לחברה הקנייתית לא הוכחה בפניו כנדרש. היצואן הביא את עדות מנהלו, אך לא צירף כל מסמך מלווה התומך בכך. בית המשפט לא הסכים להסתמך על העדות היחידה של מנהל היצואן, שכן יש ליצואן אינטרס ברור בהצגת גירסה שכזו.
בית המשפט דחה את טענת היצואן בדבר אי קריאות שטר המטען. בית המשפט הפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון שקבע שאי קריאות של הוראה בשטר המטען אינה כשלעצמה סיבה לדחייתה, על אחת כמה וכמה כאשר המשתמש בהובלה הינו גוף העוסק בסחר בינלאומי, ואמור, מכוח נסיונו, להכיר את הוראות שטרי המטען. בענייננו, מצא בית המשפט, שהיצואן עוסק שנים רבות בסחר בינלאומי. בית המשפט גם מצא שבמאמץ סביר ניתן לקרוא את סעיפי שטר המטען.
היצואן חויב בתשלום 13,900 אירו, ועוד 6,015 דולר ארה"ב (דמי השהייה), וכן בתשלום הוצאות משפט בסכום 15,000 ש"ח + מע"מ.
פרשנות:
1. פעמים רבות הערנו על כך שבתי המשפט אינם אוהבים שלא לתת תוקף לחוזים בין צדדים. את בתי המשפט מנחה התפיסה שהסכמים יש לכבד.
2. יתכן, שלאור קביעתו של בית המשפט בדבר תקיפותם של סעיפי שטר המטען, גם אם היה מוכח ששטרי המטען נשלחו לחברה הקנייתית, כטענת היצואן, הרי שבשל העובדה שהחברה הקנייתית לא שיתפה פעולה, היתה מוטלת אחריות על היצואן.
3. ומספר מלים על האותיות הקטנות שבשטר המטען: בית המשפט העליון התייחס לענין זה בפסק דין משנת 1998. מצד אחד, בית המשפט ביקר את המובילים על השימוש באותיות זעירות. מצד שני, בית המשפט העיר שאין למהר ולפסול סעיפים של שטר המטען. בית המשפט קבע שני עקרונות מנחים בשאלת התקפות של סעיפים זעירים בשטרי מטען. האחד - האם המשתמש בהובלה יכול לצפות באופן סביר שסעיף כזה או אחר יופיע בשטר המטען. השני - האם מדובר בהתקשרות בין צדדים שווים (גופים עסקיים) או בין צדדים בלתי שווים (חברה גדולה מול צרכן). כאשר מדובר במשתמש שאינו צרכן אלא גוף עיסקי, אשר אמור לצפות את תוכנו של שטר המטען, מכח נסיונו וכד`, יינתן תוקף לאותיות הקטנות של שטר המטען.
יחד עם זאת, באותו ענין דובר על בנק, חברת ביטוח, והוזכרו גם ביטויים כמו "חברות כלכליות גדולות" ו"גופים עיסקיים". כל אלו עוסקים בסחר בינלאומי, מכירים את החוקים, ויש לראותם כצדדים שווים למוביל. יתכן ומעמדו של יבואן/יצואן מתחיל יהיה שונה, ויש לכך רמזים בפסיקת בתי המשפט. לא בכדי טרח בית המשפט במקרה שלפנינו להדגיש את עיסוקו רב השנים של היצואן בתחום היצוא.
4. הנה ציטוט מפסק הדין המדגיש את חששותיו של בית המשפט העליון מפני ביטול סעיפים בשטר המטען:
"במקרה שלפנינו מדובר בהתקשרות בין חברת ספנות גדולה לבין בנק ישראלי, שדרכו לעסוק במסמכים מהסוג הנדון, ואין אף שמץ של ראייה שבמקבילית הכוחות שבין השניים קופח הבנק (שקונטיננטל באה בנעליו). בנסיבות אלו, לו קבלנו את טענת קונטיננטל שהיא רשאית להשתחרר מתניית השיפוט הבלתי קריאה בשטר המטען, שעל יסודו היא תבעה, היה עלינו לפסול כמעט את כל שאר תניות שטר המטען שהן אינן יותר קריאות מתניית השיפוט, והרי זו תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת"
5. שאלה אחרת הינה משמעותו של שטר המטען כחוזה אחיד העשוי לכלול סעיפים מקפחים (פרט לסעיפים שהוסדרו בחקיקה - פקודת הובלת טובין בים, חוק התובלה האווירית). שאלה זו אינה פשוטה, ולענין זה נתייחס באחת הסקירות הבאות.
ת.א. (שלום-חיפה) 017253/01 Atlantic S.p.A Di Navigazioneנ` א. גרינברג חומרי גלם בע"מ, פסק דין מיום 22.10.03.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
