לא הייתי קונה מהנוהרים לקדימה רכב מיד שניה
מאת: נסים גבאי
בטוניסיה יוצאים לרחובות ומעיפים את הנשיא לכל הרוחות, בעוד בישראל מחפשים מפלגה שתקפיץ אותך לתוך הכנסת והממשלה.
בשניהם המון, אבל עם המון הבדל.
תמיד, אבל תמיד לפני בחירות, מחפשים כל מיניי מסרוחים את המפלגה שכמעט בטוח תכבוש את השלטון, ויאללה קופצים לתוכה. התופעה המצחינה הזו אינה מותירה ספק באשר לאיכות חיינו בכלל ובתחום הפוליטי בישראל בפרט, ולמעשה מקבעת את הכאוס הציבורי לשפל נוראי עוד טרם החלו הבכיות הסטנדרטיות שלאחר הבחירות.
הגועל נפש בישראל לא נגמר וכנראה לא ייגמר.
הבושה לא חלפה מהפוליטיקאים וכנראה גם לא ממחליפיהם "הטבעיים", ואנחנו נמשיך להתבייש בפני עצמנו והעולם.
אל יתעוררו כאן הדוגלים בדמוקרטיה הזוהרת של מדינת ישראל, ויטיפו לי: "לך תתמודד גם אתה...".
איך להתמודד?
להקים רשימה עצמאית?
מה אני רוטשילד?
מי אני יאיר לפיד שהצלחתי להתייפייף בטלוויזיה בלי להשקיע אג' שחוקה... ועוד להתעשר מזה?
ונניח שהתפקדתי לקדימה...
נגד מי אצטרך להתמודד כדי לזכות במקום ריאלי?
נגד עמיר פרץ?
נגד דן חלוץ?
נגד עמרי שרון?
נגד... צחי הנגבי?!!!!!!
מישהו פה מנסה להקיא עליי עוד לפני שהוצאתי את מעיי לתוך בית השימוש?!
אני מתחיל להריח ריח לא טוב מהמאמר הזה, ולבטח אינני היחידי שמריח שהכיוון לא הולך להיות רווי ריח שושנים וטבול בטעם דבש.
השאלה הגדולה היא: "מי האשם בתוצאה הנוראה אלינו הגענו עד הלום"?
אנחנו, שאיננו טוניסאים, או "הם" - שהם יודעים זאת?!
לוחם חברתי ברשויות ובכלל. מומחה תחבורה, מנהל ועורך מקומון לשעבר, מנהל מכירות. נשוי ואב לארבעה מופלאים. עיינו בבלוג שלי: http://cafe.themarker.com/user/264286/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
