ועדת היבוא הוציאה טבלת ענישה, הקובעת מהו כופר כסף שהיבואן יוכל לשלם על מנת שלא יועמד לדין. כופר הכסף נגבה על ידי רשות המכס כתנאי לשחרור הטובין, תוך שהיבואן רשאי לפנות לוועדה לצורך עיון מחדש בעניינו.
לאחרונה, פורסמה טיוטת נוהל הוועדה המייעצת מיום 23.4.06. ציבור היבואנים אינו יכול להישאר אדיש לנוכח טיוטה זאת, לאור הצעדים החמורים המוצעים כנגד היבואנים.
בראש ובראש ? מדרג העבירות: הנוהל קובע כי על הפרה ראשונה ישולם כופר של 5% מערך המשלוח, על הפרה שניה ? 25%, על הפרה שלישית ? 50%, על הפרה רביעית ? 100%, על הפרה חמישית 200%, ומההפרה השישית ואילך ? לא יומרו ההפרות בכופר. (בכל הנוגע ליבוא חומרי גלם קיים מדרג מתון יותר). מדובר בהחמרה קיצונית ביותר של מדרג העבירות, שכן בטבלת הענישה הקודמת דובר על מדרג של 3-10-15-20 לארבעת העבירות הראשונה, ברוב סוגי המקרים. מדובר בסכומים עצומים.
למעשה, הבעייתיות בנושא כופר הכסף מורכבת משלשה אלמנטים: אחד ? גובה הכופר, שסכומו הוגדל באופן קיצוני, כאמור לעיל. השני ? הקשחה בהגדרת המועד הקובע, שפי שהוסבר לעיל. והשלישי ? שאינו פחות חשוב, הוא שעד היום, התפיסה של וועדת היבוא, בעקבות פסיקה נושנה, היא שמדובר בעבירה של אחריות קפידה. בפסק הדין בענין חכם, שניתן בשנות החמישים, הוסבר כי עבירות המנויות בפקודה הינן מסוג אחריות קפידה, לאור המצב ששרר בזמן חקיקת הפקודה (שנת 1939 !), מצב של מלחמה, בו היה צורך להטיל פיקוח מחמיר ביותר על היבוא והיצוא. לפי פסק הדין הנ"ל, אם ליבואן אין אישור של הרשויות בניגוד לאמור בצו יבוא חופשי, הוא מבצע עבירה פלילית, ואין זה משנה מה הוא חשב ומה הוא ידע ולמה התכוון. וועדת היבוא סבורה כי יש לדבוק עד עצם היום הזה בפרשנות של פסק הדין בענין חכם.
הדברים מגיעים למצב אבסורדי. ניקח למשל יבואן, שהטובין שייבא, על פי הסיווג שיעץ לו סוכן המכס שלו, לא היו חייבים באישור משרד ממשלתי מסוים (צו יבוא חופשי ערוך לפי הסיווג בתעריף המכס). אחד המעריכים ברשות המכס סבר שהסיווג צריך להיעשות בפרט אחר, המצריך קבלת אישור משרד ממשלתי. והואיל והאישור לא צורף, נדרש אותו יבואן לשלם כופר של כמה אלפי שקלים! נניח שאמנם רשות המכס צדקה בסיווגה, אולם היה הגיון בסיווג שהוצע על ידי סוכן המכס ("קשה סיווגו של מוצר כקריעת ים סוף", כתב פעם בית המשפט העליון באחד מפסקי הדין) - האם נכון לקבוע שהיבואן ביצע עבירה פלילית???
מאז מתן פסק הדין בענין חכם חלפו למעלה מארבעים שנה, והנסיבות המנויות בו השתנו כליל. כיום אנו עומדים בפני מצב של חשיפה עצומה ליבוא המתבטאת הן בהקטנת מכסים והן בביטול הגבלות על היבוא והיצוא. אין לשכוח כי מדינת ישראל הצטרפה לארגון הסחר העולמי שחרת על דגלו את הליברליזציה בסחר בינלאומי, וחתמה על מספר הולך וגדל של הסכמי אזור סחר חופשי שמטרתם ביטול מכסים והקטנת הגבלות על היבוא. מטרות כמו שמירה על משאבים מקומיים, מניעת יבוא בלתי-נחוץ, שמירה על מקומות הובלה באוניות לשעת הצורך, ועוד, שלשמן הוגבל היבוא והיצוא, הפכו למשניות ביותר, בעקבות המהפך העצום שעבר סחר החוץ של מדינת ישראל בעשורים האחרונים.
גם לחוקי היסוד יש תפקיד: פרשנות נכונה ומידתית של הוראות העונשין של פקודת היבוא והיצוא חייבת להביא בחשבון את הזכות החוקתית לחופש עיסוק. קביעת נורמות צרות ומגבילות, כפי שהוסברה בפסק הדין בענין חכם, אינה עולה בקנה אחד עם זכות חוקתית זאת. אכן, בית המשפט העליון בענין מונוגיל קבע כי יש לפרש בצורה מצמצת את הסמכויות המוקנות לרשות המינהלית במסגרת פקודת היבוא והיצוא, תוך התחשבות בחוקי היסוד.
בהתאם לכך, רצוי יהיה לפרש את הוראות העונשין של פקודת היבוא והיצוא ככוללות עבירות מסוג אחריות קפידה. לדעתנו, לעבירות אלו חייבת להתלוות מחשבה פלילית, או לכל הפחות רשלנות. נראה נכון וצודק, שבאותם מקרים שבהם היבואן יוכל להצביע על תום לב מצידו - אין לראות בו כמי שביצע עבירה פלילית, ואין מקום לדרוש ממנו תשלום כופר.
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
