אשר לאישורים הנדרשים על פי התוספת השניה לצו יבוא חופשי, נכתב בהנחיות כי יש להציגם אישורים עם הגשת רשימון כנ"מ (למעט מספר חריגים). אי עמידה בדרישה זאת תוביל להטלת כופר כסף, אך יחד עם זאת תותר כניסת הטובין למחסן ערובה.
פורמאלית, יש ביסוס חוקי לעמדה זאת, שכן סעיף 7 לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש] תשל"ט-1979 אוסר על השטת טובין בניגוד לצו פיקוח, ו"השטה" כוללת יבוא טובין ואף השטתם לאורך החוף.
מהותית, הדבר נראה אבסורדי לחלוטין. נראה לנו שמשרד התמ"ת ומינהל המכס שכחו שפקודת היבוא והייצוא (שמכוחה פועל שר התמ"ת בעניין הסדרת היבוא) היא דבר חקיקה מנדטורי שהותקן בתקופת מלחמת העולם השנייה. הנה מה שחושב על כך בית המשפט העליון:
"אכן, כך נקבע דין בתקופת מלחמת העולם השנייה ואף בשנותיה הראשונות של המדינה, בשנות החמישים והשישים... פיקוח כזה היה הכרחי אותו זמן כדי להבטיח, בין השאר, את השמירה, במידה האפשרית, על מלאי מטבע חוץ, מניעת ייבואן של סחורות בלתי נחוצות ובלתי חיוניות... שימוש בדרך החסכונית ביותר באמצעי ההובלה, מניעת הגעתם של צורכי האספקה לידי האויב וכיוצא במטרות כאלה ... דברים אלה נשמעים באוזנינו כמו באו מעולם אחר, ואכן מעולם אחר באו. כך היה בשכבר הימים, בימי מלחמת העולם השנייה ובשנים קשות שלאחר קום המדינה, בימים של צנע והקופה ריקה. האומנם ניתן לטעון כך גם כיום, והרי אסמינו ומחסנינו מלאו כל טוב והחנויות גדושות בשפע מן המיטב בעולם כולו".
קשה להאמין שרשויות הממשלה סבורות שדברים שהתאימו לשעתם יתאימו גם לימינו.
אכן, לא הצלחנו למצוא הצדקה עניינית לעמדת הרשויות. לא ברור מדוע הרשויות יתנגדו לכך שטובין יוכנסו למחסני ערובה (הנמצאים בפיקוח המכס!) גם ללא אישורים, ובלבד ששחרורם מפיקוח המכס יותנה בהצגת הרשיונות והאישורים המתאימים. אם למשרד התמ"ת ו/או למכס קיימת התנגדות לשחרור של סוג כזה או אחר של טובין ? יבואו ויאמרו. אך אין לטעמנו כל הצדקה בהצגת מגבלות גורפות.
יתירה מזאת, ההנחיות שהוצאו על ידי מינהל המכס משנות את המצב הקיים, שכן עד כה ניתן היה להביא טובין לנמל בישראל גם ללא רשיונות, ובלבד שלא ייעשו תהליכי מכס כלשהם (לא אחסנה וודאי שלא שחרור). אז מה נשתנה בינתיים?
טוב יעשה משרד התמ"ת אם יבחן בכובד ראש את עמדתו, ואם יביא בחשבון את חוקי היסוד בעת שהוא עושה שימוש בסמכותו לפי פקודת היבוא והייצוא. כל הכבדה מעבר לאי שחרור הטובין ממחסן ערובה נראית בלתי סבירה ובלתי מידתית.
חשוב להדגיש כי אין קושי מיוחד במציאת פתרונות פרשניים לאיסור ה"השטה" שנזכר בפקודה. נציין, למשל, את האפשרות הגלומה בסעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי, המסמיכה את שר התמ"ת לוותר על הצגת רשיון יבוא או המצאת אישור.
מותר להניח שציבור היבואנים לא יוכל לעמוד בגזירה הקשה של הבאת כל הרשיונות מראש לפני הגעת הטובין לישראל. אם משרד התמ"ת (באמצעות מינהל המכס) מתכוון בכובד ראש לנהל קמפיין של הטלת כופר כסף וחילוט סחורות של יבואנים ברוח ההנחיות הנ"ל, מוצע לו, במקביל, לשקול ולתגבר את מספר המשפטנים העומדים לרשותו, על מנת שיוכלו לספק הגנה הולמת כנגד מבול התביעות שיוגשו בבתי המשפט.
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
