בשנים האחרונות הוגשו מספר תביעות פיצויים נגד רשות הפלסטינית ויאסר ערפאת, בגין הנזקים הגופניים והכספיים שנגרמו לאזרחי ותושבי מדינת ישראל. התביעות הוגשו על-ידי נפגעי הפעולות עצמם או על-ידי בני משפחתם.
בין האירועים בגינם הוגשו תביעות, ניתן למנות את מקרה החטיפה והרצח של שני ישראלים ששהו במסעדה בעיר טול כרם; רצח חיילי צה"ל על-ידי קצין מודיעין פלסטיני בכפר דרום; רצח קצין מג"ב על-ידי שוטר פלסטיני שהיה עמו בסיור משותף באזור העיר קלקיליה; רצח אזרח ישראלי שבא לתקן את רכבו בסמוך ליד הכפר בידיה; לינץ' שבוצע בחיילי המילואים בעיר רמאללה; פיגוע באוטובוס תלמידים מכפר דרום; פיגוע באוטובוס קו 5 בתל-אביב; חטיפת נער ממרכז ירושלים ורציחתו ברמאללה.
בנוסף, תלויות ועומדות תביעות נוספות של חברות ביטוח נגד הרשות, הטוענות לנזקים כספיים בשל עידוד ואי-מניעה של גניבות כלי רכב רבים מתחומי מדינת ישראל אל תחומי הרשות הפלסטינית. גם אגד וחברה לייצור ושיווק תכשיטים תובעות מהרשות הפסדים מסחריים שלטענתן נגרמו להן בגין מעשי הטרור.
האם הרשות היא אישיות משפטית?
בהחלטה שניתנה באחרונה על-ידי בית-המשפט נידונו מספר שאלות, ובהן האם הרשות מהווה אישיות משפטית העשויה לתבוע ולהיתבע. בית-המשפט ציין, כי מהסכם הביניים שבא תחת הסכם קהיר, ניתן ללמוד כי הרשות, שהוקמה בהתאם להסכם קהיר, היא הגוף שבתקופת המעבר - עד לכינונה של המועצה הפלסטינית - יישא בכל הזכויות, החובות וההתחייבויות, וכן יפעיל את הכוחות והאחריות המועברים.
ההסכם מוסיף וקובע, כי "סמכות הביצוע של המועצה הפלסטינית תתפרס על כל העניינים שבתחומי סמכותה על-פי הסכם זה או על-פי כל הסכם עתידי שיושג בין שני הצדדים להסכם במהלך תקופת הביניים. סמכות זו תכלול... לתבוע ולהיתבע...". לפיכך, קבע בית-המשפט כי הסכמי השלום יצרו למעשה, יש מאין, את הגוף שנקרא הררשות הפלסטינית והוא מהווה אישיות משפטית, העשויה לתבוע ולהיתבע.
לאחר ששנמצא כי הרשות היא בעלת כשרות לתבוע ולהיתבע, בחן בית-המשפט האם עומדת לה חסינות מכוח כללי המשפט הבינלאומי הפומבי. לאמור, האם היא זכאית ליהנות מחסינות של ריבון זר, מפני העמדה לדין בפני ערכאות משפטיות של מדינת ישראל. נקבע, כי בחינת שאלה זו צריכה להיעשות לא רק על-פי כללי המשפט הבינלאומי הפומבי, אלא גם ובעיקר על-פי ההכרה של מדינת ישראל. זאת, מאחר שכפי שנוכחנו, הורתה ולידתה של הרשות נעוצים בהסכמים הדו-צדדיים. לפיכך, לעמדתה של הרשות המבצעת נודעת חשיבות יתירה בסוגייה זו.
מתי יש חסינות למדינה?
בית המשפט קבע, כי חסינות המדינה הזרה מוענקת לה מפני הליכים משפטיים אזרחיים במדינה אחרת. הווה-אומר: בתי-המשפט של מדינה אחת אינם זכאים להפעיל את מרותם וסמכות שיפוטם על מדינה ריבונית זרה, אם מוגשת כלפיה במישרין ובלא הסכמתה תביעה אזרחית. משמעותם של דברים היא, כי חסינות זו חלה אך ורק ביחס לפעולות המדינה כשלטון (acta jure imperii), זאת במאובחן מפעולותיה במישור המשפט הפרטי.
בית-המשפט קבע, כי אופיין של תביעות הנזיקין - ככל שיוכח היסוד העובדתי העומד בבסיסן - נעדר אופי שלטוני דומיננטי. לכן, אף אם זכאית הרשות לחסינות ריבון זר, הרי שזו לא תעמוד לה לגבי פעולות אלו.
בית-המשפט הוסיף וקבע, כי מדובר בתביעות של ישראלים, שהוגשו בבית-משפט ישראלי בעל סמכות, בגין נזקים שנגרמו בתוך שטח ישראל. היסוד הזר היחיד המשותף לתביעות הוא זהות הנתבעת, קרי - הרשות. בנסיבות אלו, בהן מעשי הטרור שבוצעו בתחום הפורום (הישראלי), יש מקום להחיל את הדין הישראלי.
לפיכך, נראה כי נפרצה הדרך להגשת תביעות כנגד הרשות הפלסטינית על הנזקים הנגרמים לאזרחי מדינת ישראל ולמשק הישראלי מדי יום. דווקא גביית הכספים שיפסקו אינה מהווה בעיה שהרי מדינת ישראל מעכבת תחת ידה מיליוני דולרים השייכים לרשות. עם קבלת פסק-דין, כל שנדרש התובע הוא לגבות הסכום הפסוק לזכותו מהכספים המוחזקים בידי המדינה. המחבר הינו עו"ד, חבר וועדות המדע והטכנולוגיה, המחשוב והתכנות, הבנקאות והתובענות הייצוגיות של לשכת עורכי-הדין. תוכן הכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
www.rnc.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
