הגזמה? נו באמת...
האדמה רועדת, המכוניות קופצות ממקומן, עמודי תאורה נעים מצד לצד. מה זה? פרומו חדש ל"לרדת בגדול"? גודזילה קפצה לביקור? האיראנים שיגרו? תחשבו בגדול, תחשבו כבד. צדקתם. מדובר בעיתון "גלובס". אחד מהיצורים היותר כבדים שאתם מכירים. אני מנוי מספר שנים לגלובס. מוזר מאוד, אבל עד היום אף שליח לא זורק אלי את העיתון מרחוק, הוא תמיד מונח מנויילן בתיבת הדואר, ואפילו אני, שלא נחשד כאחיו התאום של שוורצנגר, מצליח להחזיק את העיתון ביד אחת ואם הוא נופל בטעות, האדמה לא רועדת ואף בניין לא קורס. הפרסומת לגלובס מוגזמת? שטויות, העיקר שיש רעיון. אמנם לא מתיישב כל כך עם תכונות המוצר, אבל למה להיות קטנוניים? ולא שאני נגד הקצנה. זו אחת הטכניקות הידועות בפרסום, שאפילו עובדת מצויין. הנה, קחו לדוגמא את מעדן תנובה החדש, טריפל. בחור ובחורה בגיל העשרה מתגפפים במיטה, הבחור הולך להביא משהו מתוק עם קצפת וחוזר אחרי שלושים שנה עם המעדן החדש. אשתו עדיין מחכה לו במיטה, כי היה שווה. רעיון קיצוני, לא ריאלי, אבל קריאטיבי ומצחיק. גם הסרטון החדש למבצע SMS מחו"ל של פלאפון מראה מטוס של אל על נוחת ומיד ממריא. גם ה"בילדאפ" מצויין עם שני הטייסים הקשוחים והשיר מ"אהבה בשחקים".
מקוריות? נו באמת...
מעשה בברנש חביב אחד בשם יוסי בכר, מנכ"ל האוצר, שכתב דו"ח ארוך עם הרבה כוונות טובות. הוא רק לא יכול היה לשער שמיד בעקבותיו יגיע המפץ הגדול בענף הפרסום הפיננסי. התקפה לא קונבנציונאלית של פרסום בתי השקעות וקרנות נאמנות בכל המדיות הקיימות (כולל בשירותים!). אין ספור ראשי חץ של גרפים, טבלאות ועוגות, המעידים על תשואות מטורפות, משוגרים אלינו בכל רגע. כולם מוצלחים, כולם מס. 1, כולם בצבעים כתום כחול עמוק וכולם רק מרוויחים. בידול? קריאטיב פורץ דרך? עזבו אתכם מקטנות. פה מדברים על כסף גדול. דאבלים בעיתונים, סרטונים מושקעים, אלפי שלטי חוצות. אבל במי אבחר, לעזאזל? הלוגו של פריזמה מדליק, אולי בהם? החיוך הכובש של אלון גל, האורח הקירח שמושיע משפחות ישראליות, מככב במודעות של אילנות בטוחה, אולי אבחר בהם? ומה עם אלטשולר שחם, גאון השקעות, קרן רוטשילד? יש להם אחלה סטריפים, מקוריים לפחות כמו הזמרים בכוכב נולד 5.
אריות? נו באמת...
מת הקקטוס. רוב המשרדים הגדולים יצאו מהתחרות ולאחרונה גם איגוד המפרסמים. אוטוטו, כשלא תהיה יותר תחרות יהיה הרבה יותר קל לפרגן. כולם כבר טרפו אחד את השני , סידרו בקומבינה אחד לשני ושכחו את הקריאטיב בחוץ. ולא שאין רעיונות. אני בטוח שבמגרה השניה (הראשונה מלאה "חומרי השראה") של הקופי והארט בלא מעט משרדים שוכבים להם ים של רעיונות, תסריטים ומודעות מבריקות שלעולם לא יראו אור יום. למה? בגלל פחות מדי אומץ ויותר מדי "מהמם" ו"סבבה" לרעיונות בינוניים. הכי טוב לשלוח ישר לפסטיבל קאן. כולנו נתגבש, נתרגש ונתלהב שהצלחנו בגדול עם שלושה פינאליסטים ואולי יפול עלינו איזה אריה פעם בעשור. גדעון, נציגנו בקאן, היטיב לתמצת זאת מעל דפי גלובס וציין, כי בתוכנית של פסטיבל קאן מוצג קריאטיב של כל המדינות עם אין ספור רעיונות מבריקים, לישראל אפילו אין A4. ואם אריה כמו גדעון שואג מה יגידו הצבועים?
(סקס עם בר רפאלי? נו באמת, הרי צריך למצוא דרך מקורית וקצת מוגזמת לגרום לכם לקרוא את כל המאמר (-:
שאול מידן, מנכ"ל פרסום ON&OFF
מיתוג, פרסום ויח"צ לאתרי אינטרנט.
www.onandoff.co.il
shaul@onandoff.co.il
מיתוג, פרסום ויח"צ לאתרי אינטרנט.
www.onandoff.co.il
shaul@onandoff.co.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
