עלויות החשמל לאחזקת מרכז המחשבים הארגוני, מדי שנה, שוות לעלות הכוללת של החומרה באותו מרכז חישובים לבין 50% מעלות החומרה, במקרה הטוב. כך טוענים מחקרים שונים שהתפרסמו לאחרונה.
את היבטי צריכת ההספק של המחשוב אנו פוגשים כיום בשתי דרכים עיקריות - עלויות חשמל שנוסקות לשמים ומחשבים ניידים שמפסיקים לפעול, בדיוק כאשר אתה זקוק להם יותר מכל. לשתי בעיות אלה, כבר רואים כיום את האור בקצה המנהרה, גם אם בינתיים, עדיין "חשוך" מסביב.
הגידול בצריכת החשמל נובע ממספר סיבות: גידול בכמות השרתים, Data Centers שלא מותאמים לצורכי הארגון ומחייבים דחיסת יותר שרתים בנפח נתון תוך הגברת החום, גידול בעוצמת המחשבים שכוללים יותר מעבדים ויותר ליבות, ואלה רק חלק מהגורמים. הכנסת מערכות קירור גדולות ומורכבות, אומנם משפרת את פיזור החום, אך הן עצמן צורכות חשמל רב.
יצרניות החומרה מפתחות פתרונות
בגלל כל אלה, הופך נושא צריכת החשמל לאחד הנושאים החמים בתעשיית החומרה ומערכות ההפעלה. ספקי המעבדים, השבבים והשרתים, משקיעים מאמצים רבים בהפחתת צריכת החשמל של מוצריהם, על-ידי פיתוח טכנולוגיות חדשות ומערכות קירור חדשניות. אינטל למשל הכריזה על מפת דרכים למעבדי הדורות הבאים שלה, שיורידו את צריכת ההספק של מעבדיה בכמה עשרות אחוזים, אחת לשנתיים.
סוכנות ההגנה הסביבתית (EPA) בארה"ב נותנת הסמכות "Energy Star" למגוון מכשירים חסכניים באנרגיה ובכוונתה להוסיף גם שרתים, לרשימת המכשירים שהיא מסמיכה.
כדי לעמוד על החשיבות הרבה של פעילויות בתחום זה, כדאי לדעת שהוצאות ארגונים על חשמל וקירור, שהיו כ-26 מיליארד דולר ב-2005, יזנקו ל-44 מיליארד דולר, בשנת 2010 (IDC). גרטנר מעריכה, כי ל-50% מה-Data Centers בעולם לא יהיה מספיק הספק ויכולות קירור לתמיכה בציוד שלהם, עד 2008.
מוקדי הצריכה
מוקד צריכת החשמל העיקרי בכל ארגון הוא כמובן ה-DataCenter. מצד שני מדובר בבעיה שמקיפה את כלל הארגון, בתחנות העבודה, בשרתים בודדים, בציוד פריפריאלי. לפיכך, פיתרון שיביא לירידה דרסטית בעלויות החשמל, מחייב פעילות רחבה של כלל הגורמים המשתמשים, בשיתוף והכוונת הגורמים המקצועיים במשרד המנמ"ר.
באופן מיוחד ראוי להתייחס לבעיית ההספק, בהקשר של המחשבים הניידים. כאן, עיקר הטרדה הוא זמן סוללה אמיתי שמספיק לשעות מעטות. דווקא היום בעידן התקשורת האלחוטית (שבו ניתן לדבר כמעט מכל מקום) הופך גורם זה לעקב אכילס של המחשוב הנייד. מצד שני גם פה צפויות בשורות, על ידי טכנולוגיות חדשות של חומרה, ניהול חכם של הספק, מסכים וסוללות מסוגים חדשים, שיגדילו את זמן העבודה במאות אחוזים.
סיכום
צריכת הספק מוגברת, צפיפות מחשוב גוברת ובעיות קירור הן בעיות הולכות ומתגברות. שיש לתת עליהן את הדעת ולהיערך אליהן, מהר ככל האפשר. אלה שיהיו מודעים לנושא וינקטו בפעילויות המתאימות, יוכלו לחסוך לארגונם כסף רב.
מה חשוב לדעת בתחום זה?
1. לאילו גבהים יזנקו בשנים הקרובות הוצאות ארגונים על חשמל וקירור?
2. כמה ממרכזי המחשוב הארגוניים, לא יוכלו לתמוך בצרכי הקירור של עצמם, עד 2008?
3. מהי צריכת החשמל של מחשב שולחני ממוצע?
4. כמה עולה לארגון צריכת החשמל של כל מחשב בשנה?
5. מדוע עשויה ההשקעה בחלונות ויסטה, לשפר צריכת חשמל?
6. מהו השיפור המשמעותי, שנראה בשנים האחרונות בניצולת ספקי כח?
7. בכמה אחוז שיפור בצריכה, עשוי להתבטא שיפור אופן עבודת המשתמשים עם המחשב?
8. מדוע מנהלי מחשוב רבים, מוטרדים מנושא צריכת החשמל בדטה סנטר?
9. מהם הרכיבים הקריטיים בדטה סנטר, מבחינת צריכת החשמל?
10. איזה בזבוז משמעותי, מתבטא בשימוש באל-פסק ובגנרטורים?
התקציר לקוח מתוך תחקיר pCon בשם חוסכים חשמל.
הרחבות, ראיונות עם מומחים, טיפים מעשיים וקישורים להעמקה ניתן למצוא בכתובת -
http://www.pcon.co.il/v5/Debrief.asp?debrief=801
למאמרים מקצועיים ואובייקטיביים נוספים של קובי שפיבק, בתחומי מידע מחשבים ואינטרנט, באתר "מאמרים" ראה - http://www.articles.co.il/author/1944
תגיות: pCon, חסכון בחשמל, חסכון כספי, IT, ניהול, מחשוב, מחשבים, שרתים, Data Center
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
