דף הבית  >>  יהדות  >>  אמונה הרשם | התחבר

תריג המצוות מביאות את האדם לדבקות בקל ולקדושה 

מאת    [ 29/12/2010 ] [ נצפה 1507 פעמים ]
articles.co.il
   

   
Loading


תרי"ג המצוות מביאות את האדם לדבקות בקל ולקדושה

 

 מצווה היא הנהגה המופנית כלפי האדם ,שיש לנהוג על פיה בהתאם לאמונה היהודית ,ותכליתה:להביא את האדם לדבקות בקל ולקדושה.

 מקור המצוות: בספרי המקרא או במסורת היהודית שבעל פה. מקור המילה מצווה נגזר מהמילה צו, [ציווי].

 

 מעשה המצווה אמור להיות מורכב משני רכיבים:

-מעשה

-כוונה

שהן כגוף ונשמה. המעשה הוא החלק העיקרי של המצווה, והכוונה היא הנותנת לו את התוכן. לכוונה לבדה אין משמעות.

 

בספרות חז"ל חוזרת ונשנית הדרישה מהאדם לעסוק בתורה ובמצוות לשמן - כלומר מתוך אהבת ה' ולא למטרת רווח או שכר [רמב"ם].

 

תרי"ג מצוות, הוא כינוי למניין כלל המצוות המוזכרים בספרי המקרא, שעל פי חז"ל מניינם הוא 613 [ובגימטריה: תרי"ג]. אלו הם שש מאות ושלוש עשרה מצוות אותם ציווה הקב"ה בתורה. מבואר כי תרי"ג מצוות יחד עם שבע מצוות דרבנן הם תר"ך עמודי אור גימטרייא של כתר. שהם מקבילים כנגד רמ"ח איברי האדם ושס"ה גידיו. בנוסף לכך הם גם מקבילים לאבריו של הקב"ה -רמ"ח איברין דמלכא, שעל ידי קיום מצוות עשה ממשיך אור אין סוף להתלבש בבחינת איברים דמלכא. ועניין שס"ה מצוות לא תעשה הוא גבוה יותר, שממשיך אורות גבוהים כל כך שאין יכולים להתלבש בכלים.

 

 תרי"ג המצוות מתחלקות לשתי קבוצות:

-רמ"ח [248] מצוות עשה [דוגמה למצוות עשה: "וביום השביעי תשבות"]

 -שס"ה [365]מצוות לא תעשה. [דוגמה למצוות לא תעשה: "לא תעמוד על דם רעך"]

 

בספרות המקרא עצמה אין התייחסות למניין המצוות, והיא מופיעה לראשונה בדברי התנאים, אולם גם הם לא ציינו ממה מורכב המניין.

 

 הגאונים היו הראשונים שעסקו במניית תרי"ג המצוות לפרטיהם, ובעקבותיהם הראשונים. מספר זה נזכר לראשונה בתלמוד הבבלי ומיוחס לאמורא, חכם התלמוד, ר' שמלאי, שאף חילק את המצוות לחלוקת משנה: 365 מצוות לא תעשה - ו- 248 מצוות עשה. 

 

פירוט תרי"ג מצוות התפרסם לראשונה בספרו של רס"ג – רב סעדיה גאון, ופייטנים דוגמת שלמה אבן גבירול כתבו פיוטים המבוססים על פירוט זה של המצוות. ובמהלך ימי הביניים נכתבו ספרי מצוות. "אף על פי שיש הסכמה כמעט כללית בנוגע למספר תרי"ג" - אין הסכמה לגבי פירוט המצוות הכלולות במספר זה.

 

במניין המצוות של הרמב"ם ,הרמב"ם "דוחה בתקיפות" הגדרות של קודמיו וטוען כי הם "טעו טעויות גסות, מפני שלא הייתה בידם שיטה וגישה מנחה.

המצווה הראשונה היא הציווי שנצטווינו להאמין באלקות, והוא: שנאמין שיש שם עילה וסיבה, שהיא הפועל לכל הנמצאים. וזהו אמרו יתעלה: "אנכי ה' אלקיך" [שמות] .

ובסוף גמרא מכות אמרו: "תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה בסיני. מאי קרא? תורה ציווה לנו משה" [דברים] כלומר: מנין ת'ו'ר'ה'.

והקשו על זה ואמרו:

"תורה בגימטריא הכי הוי? שש מאות וחד סרי הוי!". ובאה התשובה: "אנכי ה' אלקיך' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמעום".

הנה נתבאר לך, שאנכי ה' מכלל תרי"ג מצוות, והוא ציווי להאמין, כמו שביארנו.

 

ובפשטות,פעם הסביר לי רב את סיבת קיום המצוות במטפורה:

כשאדם קונה מכונת כביסה –חזקה עליו שהוא מפעילה בדיוק על פי הוראות היצרן כדי שיפיק ממנה את המירב וחלילה לא לקלקלה ושלא תעשה כהלכה את סיבת קיומה,דהיינו לכבס ונקי!

כך גם אלוקים,בנה הוא את האדם ונתן הוראות תפעול מדויקות,דהיינו,את  המצוות.

אם האדם אינו שומר על הוראת התפעול של היצרן-אלוקים הרי שהוא מתנהל שלא על פי ייעודו בעולם.ואם ישכיל ויקיים את הוראות תפעולו-הרי יגיע למקסימום ניצול ייחודו כאדם בעזרת הוראות תפעול מדויקות...

ודי לחכימה ברמיזה.

 

אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/>

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:
 פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי 

תגיות של המאמר: תרי"ג מצוות, אדם, דבקות, קדושב, משה, אמונה, יהודי, מעשה, כוונה,

תגובות למאמר:

  • ציטוט אקדמי של המאמר לפי כללי APA:
    , . (29/12/2010).  תריג המצוות מביאות את האדם לדבקות בקל ולקדושה. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים.
    נדלה בתאריך:27/05/12 מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=93177

  • ציטוט אקדמי של המאמר לפי כללי MLA:
    , . "תריג המצוות מביאות את האדם לדבקות בקל ולקדושה" . [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. 29/12/2010
    נדלה בתאריך:27/05/12 מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=93177

  • הרשם כעת לרשימת התפוצה!
    קבל דיוור אוטומטי של מאמרים חדשים
    בנושאי יהדות
    דואר אלקטרוני:

     מאמרים אחרונים מאת


     מאמרים אחרונים בקטגוריה אמונה
       החיזוק היומי מאת האדמור רבי יאשיהו יוסף פינטו שליטא
       החיזוק היומי מאת האדמור רבי יאשיהו יוסף פינטו שליטא
       החיזוק היומי מאת האדמור רבי יאשיהו יוסף פינטו שליטא
       החיזוק היומי מאת האדמור רבי יאשיהו יוסף פינטו שליטא
       משל יהודי על כוחה של הלשון
       החיזוק היומי מאת האדמור רבי יאשיהו יוסף פינטו שליטא
       החיזוק היומי מאת האדמור רבי יאשיהו יוסף פינטו שליטא
       החיזוק היומי מאת האדמור רבי יאשיהו יוסף פינטו שליטא
       אדם שוב מדבר על יהדות
       החיזוק היומי מאת האדמור רבי יאשיהו יוסף פינטו שליטא
       האור הנורא שמטיל את צלו
       למה קשה לבחור בטוב?
       איך אפשר להפוך כל רגע לנצח?
       מדוע לא כולם מחפשים משמעות לחיים?
       למה לחפש משמעות?- למה לחפש את משמעות החיים?


     מאמרים נצפים ביותר בקטגוריה אמונה
       מחשבות על עושר נתינה ושמחה - אוריה זמיר
       ברכות לבר מצווה - רקע וחשיבות הברכות
       חזרתם של ששת המיליונים
       תפילות להצלחה בזוגיות
       ברכה באגרות הקודש למכירת הדירה
       כלי נשק למלחמת גוג ומגוג
       פרשת ויקהל-מדוע נעשתה המנורה מקשה אחת,זהב טהור?
       עיקרי האמונה ביהדות
       תכשיטי קבלה www.laisrael.net
       האם התורה חתוכה?
       התורה נקנית בארבעים ושמונה דברים
       כאשר אין ברכה מהרבי באגרות הקודש
       נשאת ונתת באמונה
        האם יש מושג כזה עין הרע ? האם יכולה עין הרע לגרום למחלה או למוות?
       תשמישי קדושה ופרוכות

    מאמרים

    ©2012 כל הזכויות שמורות

    מורנו'ס - שיווק באינטרנט

    אודותינו
    שאלות נפוצות
    יצירת קשר
    יתרונות לכותבי מאמרים
    מדיניות פרטיות
    רשימת כותבים
    כותבים מומחים
    עלינו בעיתונות
    מאמרים חדשים
    פרסם אצלנו
    לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
    כניסה למערכת
    יתרונות לכותבי מאמרים
    תנאי השירות
    הנחיות עריכה
    לבעלי אתרים:



    מדיה חברתית:
    חלון מאמרים לאתרך
    תנאי שימוש במאמרים
    ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS

    מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב
    טיולים בארץ | רג'ינה - מסעדה כשרה בתל אביב | ספא בצפון | עורך דין פלילי | מדים, בגדי עבודה