תיקון חשוב ומשמעותי בנוגע להטלת היטל היצף עומד להיכנס לתוקף בזמן הקרוב. זה הזמן לרענן כמה מושגים ולהבהיר מה הולך להתחדש
מהו יבוא בהיצף?
היצף הינו תופעה של אפליית מחירים בין שווקים במדינות שונות. יבוא במחירי היצף מתקיים כאשר מחיר המכירה ליצוא של הטובין הינו נמוך ממחיר המכירה של טובין זהים או דומים במכירה בשוק המקומי של מדינת המקור. לדוגמא, צינורות פלסטיק המיוצרים באנגליה ייחשבו כמיובאים במחירי היצף לישראל, אם מחיר המכירה שלהם בשוק המקומי באנגליה הינו 100 ומחיר המכירה שלהם ליצוא לישראל הינו 75.
חשוב להדגיש, שלא כל יבוא במחירים זולים הינו יבוא במחירי היצף. מוצר הנמכר לישראל במחיר זול ביותר שאינו נמוך ממחירו במדינת הייצור אינו נחשב ליבוא במחירי היצף.
מהו היטל היצף?
היטל היצף הינו היטל המוטל על מוצרים מיובאים בהיצף, וזאת במקרה שהיבוא גורם (או מאיים לגרום) לנזק ממשי לתעשייה המקומית של מוצרים זהים או דומים. על פי רוב, ההיטל מוטל באחוזים מערך הטובין המיובאים, באופן המייקר את המוצר המיובא במלוא שיעור ההיצף, לכל היותר, או בשיעור המונע את הנזק לתעשייה המקומית. קיימת אפשרות להטיל את ההיטל בצורה של מכסה (הגבלה כמותית) ועוד
כיצד ניתן לקבוע שנגרם נזק לתעשייה המקומית?
קיימים מספר פרמטרים לקביעה מהו נזק: אבדן נתח שוק, ירידה ברווחיות, פגיעה במכירות, חיתוך מחירים (כאשר המוצר המיובא נמכר במחירים נמוכים ממחירי המוצר המקומי), מניעת העלאת מכירים, פגיעה בתעסוקה, ועוד.
ואולי, למשל, מיתון הוא זה שגורם לנזקי התעשייה המקומית ולא ההיצף?
ע"פ החוק, היטל היצף יוטל רק אם מתקיים קשר סיבתי בין ההיצף לבין הנזק לתעשייה המקומית. אם הנזק נגרם כתוצאה מגורמים אחרים, לא יוטל היטל. עם זאת חשוב להדגיש כי די בכך שההיצף יהיה אחד מהגורמים לנזקי התעשייה המקומית, ואין חובה שההיצף יהיה הגורם היחיד לנזקי התעשייה המקומית על מנת שיוטל היטל.
מדוע יבוא במחירי היצף הינו תופעה בלתי רצויה?
בעבר, הוכר היטל ההיצף ככלי למניעת התנהגות טורפנית של יצרנים זרים. דהיינו, היצרן הזר מייצא לישראל במחירים זולים ביותר על מנת למוטט את התעשייה המקומית, לכבוש את השוק הישראלי, ואז להעלות את המחירים. עם זאת, מבחינה סטטיסטית, מתברר כי ברובם המכריע של תיקי היצף לא דובר בהתנהגות טורפנית של יצרנים זרים, שכן התנהגות טורפנית דורשת יכולת מימון גבוהה ביותר של היצרן הזר (הורדת מחירים דרסטית עד להפלתה המוחלטת של התעשייה המקומית), דבר שאינו מתקיים ברוב המקרים. כמו כן, ליצרן הזר הטורפני לא מובטח שעם השתלטותו של שוק המטרה לא יופיעו יצרנים זרים אחרים שיאיימו להוציא אותו מהשוק.
כיום נתפס היצף בחלק מתופעת ההגבלים העיסקיים. היצף מתקיים בדרך כלל כאשר היצרן הזר נהנה ממעמד מונופוליסטי או אוליגופוליסטי בשוק המקומי שלו, ועל כן נהנה מרמת מחירים גבוהה באותו שוק. כאשר ליצרן הזר נוצר עודף כושר ייצור ביחס לשוק המקומי שלו, ויחד עם זאת המשך הייצור מכסה את עלויות הייצור שלו (חומרי גלם, אנרגיה, עבודה וכיו"ב) בתוספת חלק מהעלויות הקבועות, מעדיף היצרן הזר להמשיך ולייצר, אך אינו מוכר את מוצריו בשוק המקומי, כדי לא להעלות את ההיצע ובכך להוריד את רמת המחירים הגבוהה, אלא מוכר את מוצריו בשווקים זרים.
ניצול המעמד המונופוליסטי של היצרן הזר נתפס כבלתי רצוי וכניצול יתרון יחסי מלאכותי (לא טבעי) המנוגד לכללי התחרות החופשית והסחר הבינלאומי. על כן, כל עוד מדובר בגרימת נזק לתעשייה המקומית, מאפשר החוק להתגונן כנגד היבוא במחירי היצף.
כיצד נפתחת חקירת היצף?
ההליך נפתח בתלונה של יצרן מקומי כנגד יבוא בהיצף, המוגשת לממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת. אם הממונה מוצא כי קיים יסוד לכאורה לתלונה הוא פונה ישירות ליבואנים והיצרנים הזרים הנזכרים בתלונה ומורה להם להגיב לתלונה תוך זמן קצוב. (כמו כן הממונה מפרסם הודעה בעיתונות המכריזה על קיום חקירת היצף וקוראת לצדדים מעוניינים להגיב לתלונה).
לאחר קבלת תגובות הצדדים עורך הממונה על היטלי סחר בדיקה מקדמית. אם הממונה מוצא כי נגרם נזק לתעשייה המקומית כתוצאה מיבוא בהיצף הוא קובע היטל משוער ורשאי להורות ליבואנים להפקיד ערובה זמנית בגובה ההיטל המשוער, עד שיקבע היטל סופי.
מבחינה פרקטית, ברוב המקרים הטלת ערובה זמנית מכריעה את גורל התיק כולו, שכן עם תשלום הערובה הזמנית נאלצים היבואנים "להרים" את מחירי המוצרים המיובאים.
המשך ההליך
הממונה מבצע חקירה יסודית ובוחן, על סמך נתונים המוגשים לו ע"י הצדדים להליך, האם קיים יבוא בהיצף, והאם כתוצאה מההיצף נגרם נזק לתעשייה המקומית. ממצאי הממונה מועברים לוועדה המייעצת (שהוקמה על פי חוק היטלי סחר), השומעת את הצדדים להליך, ומגישה את מסקנותיה והמלצותיה לשר התמ"ת. שר התמ"ת בוחן גם את אינטרס המשק בכללותו, ובשיתוף עם שר האוצר רשאי להטיל את ההיטל.
התיקון החדש לחוק
אחת הטענות שהושמעו בעבר כנגד טיפול משרד התמ"ת בתלונות כנגד יבוא בהיצף היא שהטיפול מורכב, מסורבל וארוך מאד. גם אם מוטל היטל בסופו של דבר - כך טענו המתלוננים - הדבר נעשה מאוחר מדי. כאילו הניתוח הצליח והחולה מת.
אלא שמאז חלו רפורמות ושינויים ביחידת הממונה על היטלי סחר, ששיאן (הנוכחי) – בתיקון החדש של חוק היטלי סחר. התיקון החדש, שייכנס לתוקף בזמן הקרוב, קבע לוח זמנים קשיח ומהיר לטיפול בתלונות על יבוא בהיצף, ויישר קו עם הוראות הסכם ההיצף של ארגון הסחר העולמי.
לפי החוק החדש, את ההחלטה האם לפתוח בחקירה כנגד יבוא בהיצף או לא, צריך הממונה לקבל תוך 21 ימים מיום קבלת התלונה. במקרים חריגים בלבד רשאי הממונה להיעזר ב – 30 יום נוספים.
אם הממונה החליט לפתוח בחקירה, נדרשים הנילונים להגיש את כתב התשובה שלהם תוך 30 יום. במקרים חריגים, רשאי הממונה להאריך את המועד ב – 30 יום. אם הנילונים לא יגישו כתב התשובה, יקבל הממונה את החלטתו לפי המידע הזמין שברשותו.
לאחר קבלת כתב התשובה (או לאחר חלוף המועדים להגשתו), יקבל הממונה את החלטתו באחד הצמתים המרכזיים ביותר של חקירת היצף, והוא – הטלת ערובה זמנית. כאמור לעיל, הערובה הזמנית היא מעין סעד ביניים: אם הממונה מגיע לממצאים זמניים, שקיים יבוא במחירי היצף שבעקבותיו נגרם נזק לתעשייה המקומית, הוא רשאי, לצורך מניעת אותו נזק, לדרוש מהיבואנים להפקיד בידי המכס, בעת יבוא הטובין, ערובה זמנית בגובה ההיטל המשוער, וזאת עוד לפני שנקבע מהו שיעור ההיטל הסופי, אם יוטל. המשמעות היא שבשלב די מוקדם של החקירה, מקבל המתלונן הגנה אפקטיבית, לתקופה של ששה חודשים. ואכן, בפרקטיקה, הטלת ערובה זמנית הכריעה את גורלו של כל העניין, שכן מרגע שהיבואנים נאלצו להפקיד את הערובה הזמנית, הם העלו את מחירי המכירה. החידוש בחוק הוא שנקבע לוח זמנים מהיר ביותר להטלת הערובה הזמנית: על הממונה לתת את החלטתו בענין זה בתקופה של בין 60 עד 90 יום ממועד החלטתו על פתיחת החקירה (עם הארכות במקרים חריגים).
ואם בכך לא די, הרי שהחוק קובע מפורשות שכל הליכי הטיפול בתלונה (עד להטלת ההיטל הסופי), ימשכו שנה ממועד פתיחת החקירה, ובמקרים חריגים - שנה וחצי. החוק אפילו הגביל את משך הזמן שבו השר צריך לחתום על הצו המתאים. ללא ספק, מדובר בלוח זמנים קצר, מהיר בהרבה מהמקובל בבתי המשפט.
הערת סיום
כידוע, תיקי היצף הינם תיקים מורכבים וסבוכים, הדורשים מומחיות ומקצועיות ספציפיים, היכרות מעמיקה של הספרות המשפטית והכלכלית, ונגישות למאגרי מידע בתחום. לוחות הזמנים הצפופים והלחוצים דורשים מהצדדים להיעזר באנשי מקצוע מתאימים, שיהיו מסוגלים לספק את המענה המקצועי בלוח הזמנים הקצר.
האמור לעיל הינו סקירה כללית ואינו מהווה חוות דעת משפטית.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
