עקרונות בדיני היצף - חלק א' 

מהו היטל היצף? למי כדאי לבקש את הטלתו? כיצד ניתן להתגונן מפניו? במה הוא שונה מהיטל ביטחה? בשאלות אלו ורבות אחרות נדון בסדרת המאמרים "עקרונות בדיני היצף".

מהו יבוא בהיצף?

ע"פ התפיסה המשפטית המקובלת, היצף הינו תופעה של אפליית מחירים בין שווקים בטריטוריות שונות.

יבוא במחירי היצף מתקיים כאשר מחיר המכירה ליצוא של הטובין הינו נמוך ממחיר המכירה של טובין זהים או דומים במכירה בשוק המקומי של מדינת המקור. לדוגמא, צינורות פלסטיק מאנגליה ייחשבו כמיובאים במחירי היצף לישראל אם מחיר המכירה שלהם בשוק המקומי באנגליה הינו 100 ומחיר המכירה שלהם ליצוא לישראל הינו 75.

חשוב להדגיש כי לא כל יבוא במחירים זולים הינו יבוא במחירי היצף. מוצר הנמכר לישראל במחיר זול ביותר שאינו נמוך ממחירו במדינת הייצור אינו נחשב ליבוא במחירי היצף. 

מהו היטל היצף?

היטל היצף הינו היטל המוטל על מוצרים מיובאים בהיצף, וזאת במקרה שהיבוא גורם (או מאיים לגרום) לנזק ממשי לתעשייה המקומית של מוצרים זהים או דומים. על פי רוב, ההיטל מוטל באחוזים מערך הטובין המיובאים, באופן המייקר את המוצר המיובא במלוא שיעור ההיצף, לכל היותר, או בשיעור המונע את הנזק לתעשייה המקומית. קיימת אפשרות להטיל את ההיטל בצורה של מכסה (הגבלה כמותית) ועוד 

כיצד ניתן לקבוע שנגרם נזק לתעשייה המקומית?

קיימים מספר פרמטרים לקביעה מהו נזק: אבדן נתח שוק, ירידה ברווחיות, פגיעה במכירות, חיתוך מחירים (כאשר המוצר המיובא נמכר במחירים נמוכים ממחירי המוצר המקומי), מניעת העלאת מכירים, פגיעה בתעסוקה, ועוד.

ואולי המיתון הוא הגורם לנזקי התעשייה המקומית ולא ההיצף?

ע"פ החוק, היטל היצף יוטל רק אם מתקיים קשר סיבתי בין ההיצף לבין הנזק לתעשייה המקומית. אם הנזק נגרם כתוצאה מגורמים אחרים, לא יוטל היטל. עם זאת חשוב להדגיש כי די בכך שההיצף יהיה אחד מהגורמים לנזקי התעשייה המקומית, ואין חובה שההיצף יהיה הגורם היחיד לנזקי התעשייה המקומית על מנת שיוטל היטל.

מדוע יבוא במחירי היצף הינו תופעה בלתי רצויה?

בתחילה, הוכר היטל ההיצף ככלי למניעת התנהגות טורפנית של יצרנים זרים. דהיינו, היצרן הזר מייצא לישראל במחירים זולים ביותר על מנת למוטט את התעשייה המקומית, לכבוש את השוק הישראלי, ואז להעלות את המחירים. עם זאת, מבחינה סטטיסטית, מתברר כי ברובם המכריע של תיקי היצף לא דובר בהתנהגות טורפנית של יצרנים זרים, שכן התנהגות טורפנית דורשת יכולת מימון גבוהה ביותר של היצרן הזר (הורדת מחירים דרסטית עד להפלתה המוחלטת של התעשייה המקומית), דבר שאינו מתקיים ברוב המקרים. כמו כן, ליצרן הזר הטורפני לא מובטח שעם השתלטותו של שוק המטרה לא יופיעו יצרנים זרים אחרים שיאיימו להוציא אותו מהשוק.

כיום נתפס היצף בחלק מתופעת ההגבלים העיסקיים. היצף מתקיים בדרך כלל כאשר היצרן הזר נהנה ממעמד מונופוליסטי או אוליגופוליסטי בשוק המקומי שלו, ועל כן נהנה מרמת מחירים גבוהה באותו שוק. כאשר ליצרן הזר נוצר עודף כושר ייצור ביחס לשוק המקומי שלו, ויחד עם זאת המשך הייצור מכסה את עלויות הייצור שלו (חומרי גלם, אנרגיה, עבודה וכיו"ב) בתוספת חלק מהעלויות הקבועות, מעדיף היצרן הזר להמשיך ולייצר, אך אינו מוכר את מוצריו בשוק המקומי, כדי לא להעלות את ההיצע ובכך להוריד את רמת המחירים הגבוהה, אלא מוכר את מוצריו בשווקים זרים.

ניצול המעמד המונופוליסטי של היצרן הזר נתפס כבלתי רצוי וכניצול יתרון יחסי מלאכותי (לא טבעי) המנוגד לכללי התחרות החופשית והסחר הבינלאומי. על כן, כל עוד מדובר בגרימת נזק לתעשייה המקומית, מאפשר החוק להתגונן כנגד היבוא במחירי היצף.

בחלק הבא: על המפסידים והנהנים העיקריים מהיטל ההיצף, על הפרוצדורה בארץ, מה קורה בחו"ל, ועוד. 

הערה: האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית. על מנת לקבל ייעוץ משפטי מוסמך יש לפנות, בצירוף מלוא פרטי המקרה הרלבנטי, לעורך דין.

 

עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי