לשון הרע- הוצאת דיבה- פיצויים וזכויות
(מועד פרסום: 26/12/2010)
מאת: אבירם פאור, עו"ד ומגשר
איסור פרסום של לשון הרע או בשמו האחר- הוצאת דיבה, מעוגן בחוק איסור פרסום לשון הרע.
בחוק איסור פרסום לשון הרע, יש שני מרכיבים. מרכיב פלילי ומרכיב אזרחי. בפרקטיקה, ניתן להגיש תלונה במשטרה בגין פרסום לשון הרע שכן מדובר בעבירה פלילית, אך סביר שתיק כזה ייסגר מחמת חוסר עניין לציבור, במיוחד לאור הפן האזרחי המובהק בו.
בנוסף, החוק מאפשר לאזרח להגיש קובלנה פלילית עצמאית מבלי הצורך לעבור ראשית במשרדי המשטרה ולהגיש תלונה כנגד מי שעבר כנגדו עבירה של פרסום לשון הרע. תיק זה יתנהל בבית המשפט כדיון פלילי לכל דבר ועניין כולל הכרעת דין- בה ייקבע אם הפוגע - הנאשם מורשע או זכאי ולאחר מכן ייקבע גזר הדין, קרי, העונש שיוטל על הפוגע אם יימצא אשם בעבירה של פרסום לשון הרע. אם בית המשפט ירשיע את הנאשם- הרי שהוא יהיה צפוי לעונש פלילי, קרי, קנס למדינה וכיוצ"ב.
בנוסף יכול בית המשפט להחליט בפסק דינו בין העונשים, להטיל גם פיצוי כספי לטובת המתלונן, כלומר האדם שנפגע בפועל מהפרסום של לשון הרע שהנאשם פרסם נגדו.
כפי שכבר אמרנו, בפרסום לשון הרע, יש גם פן משפטי אזרחי, לפיו ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש פיצוי. כלומר, מי שנפגע מפרסום לשון הרע יכול לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו שיחייב את הפוגע לשלם לו- לנפגע מפרסום לשון הרע- פיצוי כספי. החוק קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים לנפגע של עד 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק.
אך החוק גם קובע, שבית המשפט יכול לפסוק פיצוי של עד 100,000 ש"ח ללא צורך בהוכחת נזק, אם הוצאת הדיבה הייתה בכוונה תחילה ושמטרתה הייתה לפגוע בנפגע. כשאנו מדברים על פיצוי ללא צורך בהוכחת נזק, הרי שהכוונה היא, שאין צורך להוכיח לבית המשפט שנגרם נזק כלשהו לנפגע בפועל, לדוגמא נזק שיכול להיגרם: בשל הפרסום הנתבע איבד עבודתו- ועל כן נגרם לו נזק אמיתי בפועל. די בכך שהתובע- הנפגע, יוכיח לבית המשפט שהפוגע הוציא כנגדו דיבה.
בנוסף לדרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק שבגינו יוכל הנפגע לבקש מבית המשפט פיצוי של עד 50,000 ש"ח או עד 100,000 ש"ח, לפי העניין, יכול הנפגע, באם נגרם לו נזק בפועל , לבקש מבית המשפט להורות לפוגע לפצותו בנוסף גם בגין הנזק המוכח שנגרם (כגון פיטורים מעבודה).
כמו כן, כמעט תמיד, בכל המקרים של הוצאת דיבה, מתלווה לעניין נזק בלתי ממוני כגון עגמת- נפש, כאב , צער וסבל שנגרמים לנפגע. נזק זה מעוגן בפקודת הנזיקין, ובגינו ניתן בנוסף לבקש מבית המשפט שיחייב את הפוגע לפצות את הנפגע. בנוסף, ישנה אפשרות, במסגרת התביעה האזרחית, בנוסף לפיצוי כספי או בלעדיו, לבקש מבית המשפט שייתן צו לפוגע אשר בו יורה לו בית המשפט להימנע מהמשך של פרסומי לשון הרע ו/או לפרסם התנצלות על פגיעתו בנפגע. אם בית המשפט ייתן צו שכזה והפוגע יפר את הצו ולא יפרסם התנצלות או ימשיך לפגוע בנפגע ע"י פרסומי לשון הרע נוספים, הרי שכאן הנפגע יוכל לשוב ולפנות לבית המשפט, בבקשה למנוע את בזיון החלטתו של בית המשפט. או אז, בית המשפט יוכל לכוף את הפוגע לקיים את פסק דינו ע"י קנס או מאסר אזרחי.
אין במידע כדי להוות ו/או להחליף יעוץ משפטי ו/או בכדי לחייב את כותבו בצורה כלשהי.
© כל הזכויות שמורות לאבירם פאור, עו"ד
אבירם פאור, עורך- דין ומגשר אבירם פאור, משרד עורכי- דין הרא"ה 24, רמת- גן, 52432 טל. 03-6701900, 054-7703331, פקס. 153-3-6701900 דוא"ל: PEOR.ADV@GMAIL.COM אתר: WWW.PEOR-LAW.COM תחומי עיסוק: משפט פלילי ומשפט אזרחי כללי.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
