בהמשך למאמר הקודם, מובא פסק דין לא חדש ולא ישן (אמצע 2004) הממחיש את הפעלת מלאכת הסיווג ותכלית החקיקה
עובדות המקרה:
התובעות, א.ד.י. מערכות סטריאו (להלן: "אדי") ולביא ציון הפצת סטריאו לרכב בע"מ (להלן: "לביא" וביחד עם אדי, להלן: "התובעות"), הגישו כל אחת בתורה, תביעה נגד המכס לביטול והשבת גרעונות מס הקניה אשר שולמו על ידן בגין ייבוא משבת לרכב מנועי - אימובולייזר. מאחר ובשתי התביעות התעוררה שאלה משותפת של סיווג הטובין וכנגזר מכך חוקיות הודעות הגרעון אשר הוצאו ע"י המכס, אוחד הדיון בשתי התביעות.
התובעות טענו כי יש לסווג את האימובולייזר, בהתאם למבחן הייעוד והשימוש, בפרט 83.01.2010 הכולל מנעולים, לרבות מנעולים חיצוניים להגנה ומנעולים המונעים באפן אלקטרוני את הפעלת מערכת ההצתה או המתנע של הרכב ולחלילופין טענו, כי יש לסווגו במסגרת פרט 85.36.2041 המעניק פטור ממס קניה למערכות בטיחות של הרכב.
עמדת המכס, לעומת זאת, הייתה שסיווגו הנכון של האימובוליייזר, לאור טיבו, מהותו ומאפייניו העיקריים, צריך להיות בפרט 85.36.2049, מאחר והאימובולייזר הינו מכשיר חשמלי לרכב מנועי אשר תפקידו לבצע חיבורים וניתוקים אוטומטיים בזרם החשמל המוזרם למערכות ההצתה וההתנעה ולמשאבת הדלק הקיימים ברכב.
בנוסף, נדונה תביעתה של אדי בעניין סיווגם של רכיבים שונים אשר יובאו על ידה (שלט רחוק, בקר השהייה, מרים שמשות, פותח/נועל תא מטען ונועל דלתות הרכב, להלן: הרכיבים) ומשמשים לטענתה, כמרכיבים עצמאיים המשתלבים במערכת אזעקה לרכב, המסווגת בפרט 85.12 (ציוד לאיתות קולי או חזותי), ומהווים חטיבה אחת עמה, בהתאם לכלל 4 לחלק 16 של תעריף המכס.
פסק הדין:
1. בית המשפט החליט ליישם במקרה זה את המבחן הפרשני התלת שלבי אשר נקבע בפרשת מירון (ע"א 2102/93), לפיו בשלב הראשון יבחנו טיבם ומהותם של הטובין, לרבות השימוש שנעשה בהם בפועל; בשלב השני, תיבחן משמעותם של פרטי המכס הרלוונטיים לאור תכלית החקיקה, ובשלב השלישי, יסווגו הטובין בהתאם לממצאי שני השלבים הקודמים.
2. בשלב הראשון קבע בית המשפט, כי לעניין מהותו וטיבו של האימובולייזר, יש לבכר את עמדת התובעות ולקבוע כי האימובולייזר אכן נכלל בהגדרה הרחבה של הערך "מנעול", כהגדרתו המילונית.
3. ביהמ"ש ערך השוואה בין האימובולייזר לבין הכרטיס האלקטרוני המשמש לפתיחת הדלתות של חדרי מלון, אשר פועל אף הוא בשיטה של סגירתו ופתיחתו של מעגל חשמלי והגיע למסקנה, כי אימוץ עמדת המכס המתעלמת לחלוטין מן הייעוד והשימוש שנעשה בפועל באימובולייזר ומתייחסת אך ורק לטיבו של מנגנון הפעולה שלו, תביא לתוצאה שגויה.
4. גם בבחינת השלב השני, ביכר ביהמ"ש את עמדת התובעות על פני עמדת המכס, לאור תכלית החקיקה להקל על נטל המס המוטל על רכישת אמצעי מיגון לרכב.
5. לאור קביעותיו של ביהמ"ש בשני השלבים הראשונים, פסק ביהמ"ש כי יש לסווג את האימובולייזר תחת פרט 83.01.2010/1.
6. באשר לתביעתה של אדי בעניין הרכיבים, פסק ביהמ"ש, כי הטובין אינם עומדים בתנאי כלל 4 בחלק 16 של תעריף המכס, מאחר ואף אחד מן הטובין אינו מתקשר או תורם לפונקציה העיקרית של מערכת האזעקה, קרי איתות קולי או חזותי, בדמות הפעלת צופר, הבהוב אורות וכיו"ב, ומאחר והוכח לבית המשפט, כי מערכת האזעקה לרכב היא מערכת עצמאית ואין כל צורך ביתר הטובין לצורך פעילותה השלמה והתקינה.
7. בנוסף, פסק ביהמ"ש, כי ייבוא הרכיבים אינו עומד גם בסיפא של כלל 4 הנ"ל. ביהמ"ש הגיע למסקנה זו לאחר עיון ברשימוני הייבוא של אדי, אשר חשפו פער ניכר בין כמות מערכות האזעקה שיובאו מזה ובין הטובין שיובאו מזה, ואשר יש בהם כדי להעיד, כי הטובין לא יובאו ולא נמכרו בשלמות אחת עם מערכות האזעקה.
פרשנות:
1. לענין סיווג האימובילייזר, הלך בית המשפט בדרך שהותוותה בפסקי דין קודמים בענינים דומים.
2. לצורך הסיווג, בית המשפט נעזר בתכלית החקיקה – להקל בנטל המס המוטל על מיגון רכב. היעזרות בתכלית החקיקה חשובה במיוחד כאשר מתעורר הצורך לסטות מדברי ההסבר של השיטה המתואמת.
ת.א. 37461/97 ות.א. 66191/97 (באיחוד דיון) א.ד.י. מערכות סטריאו ואח` נ` מדינת ישראל, בית משפט השלום בת"א
עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.ilמקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
