מיסים עקיפים-הישבון
עובדות המקרה:
חברת שלדות מפעלי מתכת בע"מ ייבאה מוצרי גלם לייצור מכלולי רכב במפעלה בארץ, וייצאה חלק מתוצרתה לחו"ל. על ייבוא מוצרי הגלם שילמה שלדות מסי יבוא. כיוון שחלק ממוצרי הגלם המיובאים משמשים בייצור מוצרים לייצוא, קיבלה שלדות מן המכס "הישבון". "הישבון" משמעותו השבת מסי הייבוא בגין חומרי הגלם המשמשים בייצור מוצרים לייצוא.
היקף ההישבון בכל שנה התבסס על שיטת האחוזים. בשיטה זו אחוז מסי היבוא בכל דולר יצוא, לפי הנוסחה הבאה: סך כל מסי היבוא ששולמו בשנה הקודמת על חומרי גלם מיובאים המיועדים לייצור מוצרים ליצוא מחולק בסך כל היצוא באותה שנה. על פי אחוז זה מקבל היצואן השבת מסי יבוא בכל חודש וחודש בגין היצוא שבוצע באותו חודש.
ברור שהאחוז יכול להשתנות במהלך הזמנים, בהתאם לביצועי היבוא והיצוא, וחברת שלדות הצהירה כי תדווח על כל שינוי שיחול באחוז זה.
בביקורת שנערכה ע"י המכס טען מנהל המכס כי אחוז ההישבון שקבלה שלדות הינו גבוה מדי, כיוון שחלה ירידה משמעותית במסי הייבוא על המוצרים אותם מייבאת החברה. כיוון שכך דרש המכס משלדות להעביר לו את סכומי ההישבון שקיבלה מעבר למגיע לה.
שלדות טענה מנגד כי האחוז שנקבע להישבון הינו קבוע ולכן היא לא קיבלה הישבון גבוה מן הנדרש. עוד טענה כי גם אם היא חייבת להשיב את סכומי ההישבון, הרי מוקנה לה פטור על פי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים שבהתקיים תנאיו, אין נישום חייב בתשלום "מס חסר" לרשות המס.
פסק הדין:
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי עומדת לשלדות ההגנה של הפטור לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים. בערעור בבית המשפט העליון, הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי, וקבע כי שלדות חייבת בתשלום המס החסר ואין עומדת לה הגנת הסעיף.
בית המשפט העליון קבע כי אכן תשלומי ההישבון שניתנו לשלדות היו גבוהים מדי, ודחה את טענת החברה כי האחוז שנקבע להישבון היה קבוע. בית המשפט קבע כי תכליתו של ההשיבון הינה השבה בלבד של מיסי הייבוא ששולמו בגין תשומות ששימשו בייצור מוצרים לייצוא. אחוז ההישבון שנקבע הינו אחוז זמני בלבד ואינו סופי, והזכאות הסופית נקבעת אך ורק על פי מסי היבוא ששולמו בפועל, על בסיס נתוני אמת של סוף השנה. כיוון שכך, עם שינוי שיעורי מסי הייבוא, הפך אחוז ההישבון עליו הצהירה שלדות לבלתי נכון והיא קיבלה הישבון מעבר למסי היבוא אותם שילמה בפועל.
לאחר קביעתו זאת של ביהמ"ש, נדרש בית המשפט לטענתה של שלדות בדבר פטור מהחזר הסכומים על פי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים.
בית המשפט בחן את תנאי הסעיף וקבע כי הפטור לא חל במקרה הנוכחי, שכן שלדות אינה עומדת בתנאי של "הנישום לא ידע, ובנסיבות העניין לא היה צריך לדעת, על קיומו של החסר". בית המשפט קבע כי שלדות ידעה או היתה צריכה לדעת על השינויים שחלו באחוז ההישבון. בית המשפט רמז כי יתכן ששלדות נמנעה מידיעה שהיתה צריכה למוסרה ופעלה בחוסר תום לב.
בסיכומו של דבר, חוייבה שלדות בתשלום המס החסר עקב ההישבון העודף שקיבלה.
פרשנות:
א. פסק דינו של בית המשפט העליון קבע את כלל המרכזי בדיני הישבון - אין השבה של מסי יבוא שלא שולמו.
ב. בית המשפט העליון קבע כי ההישבון הינו הסדר של השבה בלבד. "אין תכליתו עידוד היצוא או מתן סובסידיה ליצואנים, תכליתו היא השבה והשבה בלבד".
קביעה זו נאמרה ביחס להישבון לפי סעיף 160 לפקודת המכס. לא ברור בשלב זה האם קביעה זו רלבנטית גם ביחס להישבון על פי סעיף 156 לפקודת המכס (יבוא מוחזר).
ע"א 4219/99 מדינת ישראל - אגף המכס והמע"מ נ` שלדות מפעלי מתכת בע"מ, ניתן ביום 29.05.03.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
