בית המשפט המחוזי: לפעמים לא צריך להיעזר בדברי ההסבר של השיטה ההרמונית 

לא אחת מגיעות מחלוקות סיווג עם רשות המכס לפיתחם של בתי המשפט. במרוצת השנים הצטברה כמות נכבדת של פסקי דין העוסקים בענייני סיווג, חלקם ניתנו ע"י בית המשפט העליון וחלקם ע"י ערכאות נמוכות יותר. כיום עומדת לרשותו של סוכן המכס ועורך הדין העוסק בתחום התייחסות מפורטת של בתי המשפט בענייני סיווג מגוונים.
כפי שבוודאי ידוע לעוסקים בתחום, צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין מושתת על האמנה הבינלאומית לתיאור מצרכים וקידודם של בריסל. במספר פסקי דין נעזר בית המשפט באמנת בריסל לשם קביעת הסיווג הנכון של המוצר שעמד להכרעה באותו ענין, תוך שהתייחסו לדברי ההסבר של השיטה ההרמונית ככלי עזר פרשני רב חשיבות לצורך קביעת סיווג טובין.

לאחרונה ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין, בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות, אשר צימצם את השימוש בדברי הסבר של השיטה ההרמונית של בריסל.

מעשה שהיה כך היה. חברת אגרוקל ייבאה מכשיר המיועד לגיזום קצוות של כרי דשא ויישורם, הקרוי בשם "חרמש מכני". החברה סיווגה מזה שנים את המכשיר בפרט 84.33.1000 הכולל "מכסחות דשא או שחת - מכסחות למשטחי דשא, לגנים או למגרשי ספורט".

בשנת 1998 הודיעה רשות המכס לחברת אגרוקל כי הסיווג הנכון של המכשיר הינו בפרט 84.67.8900 הכולל "כלים לעבודת יד, פניאומטיים, הידראוליים או עם מנוע לא חשמלי הנתון בגופם - אחרים". אגרוקל שילמה אגב מחאה את המסים שנדרו ממנה והגישה תביעה נגד רשות המכס להשבת המסים ששילמה.

עמדתה של רשות המכס נתמכה בדברי ההסבר לפרט 84.33 שם נקבע כי פרט 84.33 כולל מכסחות דשא הקוצצות דשא באופן אופקי, ואינו כולל מכונות ניידות הקוצצות דשא ועשבים לאורך קירות, גדרות ותחת שיחים, שסיווגן בפרט 84.67. רשות המכס טענה כי המכשיר אינו מכסחת דשא בלבד ויש לו שימושים נוספים (גיזום עצים ועוד). מנגד, אגרוקל טענה שהשימוש של המוצר הינו מכסחת דשא, והסיווג המתאים הינו בפרט 84.33.

על פי הראיות שהובאו בפניו מצא בית המשפט השלום כי שימוש המוצר הינו לכיסוח דשא ולא לגיזום עצים. בפני בית המשפט השלום עמדו שני כיוונים אפשריים:
האחד, להשתמש בדברי ההסבר של בריסל, ולקבוע כי מדובר במוצר משלים למכסחת דשא, המכסח דשא וגידולים אחרים, ושסיווגו בפרט 84.67.
השני: לא להכיר בהבחנה בין מכסחת דשא למוצר משלים למכסחת דשא, להשתמש בכללי הסיווג המופיעים בפסיקה ובצו תעריף המכס, ולקבוע כי הפונקציה העיקרית של המכשיר הינו כיסוח דשא, ובהתאם לכך לקבוע כי פרט 84.33 הוא המתאים לסיווג המכשיר, שכן הוא נותן תיאור מפורט יותר מאשר פרט 84.67.

בית המשפט העדיף את החלופה השניה.

רשות המכס ערערה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על פסק דינו של בית המשפט השלום ברחובות, אך ערעורה נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי אמנת בריסל יכולה להוות כלי פרשני, אלא שהיא תקבל משמעות כאשר הדברים אינם ברורים לאחר קריאת צו תעריף המכס. במקרה שלפנינו, קבע בית המשפט כי אין צורך להיעזר לדברי ההסבר של השיטה ההרמונית, שכן מדובר בשימוש ברור של המכשיר - כיסוח דשא, וככזה הוא יסווג בפרט 84.33.



עו"ד גיל נדל עוסק בתחום דיני יבוא ויצוא, מסי יבוא ומסים עקיפים, חוזים בינלאומיים, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני. עו"ד נדל מרצה בפורומים מקצועיים רבים כגון מכון היצוא, לשכת עורכי הדין, ארגוני סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים, איגוד שלכות המסחר ועוד. לעו"ד נדל מדור קבוע בעיתון "תעשיות", במגזין PORT 2 PORT, ובפרסומים נוספים. חומר נוסף מאת עו"ד נדל ניתן להוריד באתר האינטרנט, בכתובת http://www.nadel-law.co.il

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי