הארמון המלכותי בעיר בנגקוק- בשיא הפאר, סירת הנהר אשר לקחה אותנו אל השוק הצף, כל המקדשים היפיפיים באיזור צ'אנג מאי וכמובן בל נשכח את הטרקים בג'ונגלים הפראיים לצד תהום, מפלים ונהרות וכל הכפרים הפזורים בהרים. קריוקי בלילה על סירות המפליגות לצד הגשר בנהר הקווי וכן צורות הלינה יוצאות הדופן החל מלינה בתוך בקתות הבמבוק כאשר שהינו בפארק הלאומי בשם קו סוק ועד למלון הפאר בו השתכנו בחצי האי פוקט - כולם היו חלק מהטיול הנפלא שלנו.
אני לא אשכח את החוויה הראשונה שלי מבנקוק הפרועה- החום הכבד, הלחות וכמובן התנועה המהבילה. ועדיין דוכנים בחוץ בכל מקום בו אפשר לקנות מזון- אמרו לנו שבטוח- לקנות כאן אוכל, אבל חלק מהאוכל מקבל על המגש מראה לא ברור . בטח לא ביום הראשון בתאילנד- צריך להתרגל...
ברובע הסיני (או צ'יינה טאון למהדרין בשמות) כל הרחובות ממש מסודרים לפי תחום עיסוק. באזורים שונים קבוצות חנויות אחרות וכולם מסודרות ממש כמו קופסות קרטון, באחד הרחובות אנו מוצאים חנויות שם כולם ממחזרים מתכות ומפרקים חלקי מכוניות וגם ממיינים לפי הסוג- אנשי מלאכה העובדים ללא ציוד מגן נמצאים בכל מקום- בכל רחוב -משהו אחר - חנויות של חיקויי שעונים, חנויות של עור- כל דבר מסודר בסדר מופתי באזור אחר של הרובע.
מכאן לוקחים טקסי אל ארמון המלך. הטוקטוקים כאן די זולים אבל כדאי לשים לב לכספכם ולסגור מחיר מראש.
בשל אי הבנה נהג הטקסי מוריד אותנו באזור מוזיאון הלאומי. לפחות אנחנו רואים משם את המגדלים של הארמון בולטים קצת מעל העצים. בעת שהולכים לכיוון הארמון מתחיל לרדת מבול אבל כעבור כמה דקות מתבהר.
הארמון מתרומם לו בשיא הפאר. עם כל דקורציות מזהב המראה הוא קצת קיטצ'י . בהתאם לקוד הלבוש לנכנסים אל הארמון אנחנו מתבקשים לכסות את הברכיים. השומרים כאן לא יאשרו לנו להכנס עם מכנסיים קצרצרים. טוב שיש בסביבה גם מקום בו ניתן להשאיל את הלבוש הנכון.
לפני שנכנס עוד צריכים להוריד נעליים. הזהרו לא להפנות את סוליות הנעליים שלכם לכיוון הבודהה בגלל שכאן זה נחשב לעלבון.
בנהר אנחנו רואים אנשים מתקלחים, עושים כביסה ומנקים כלים מלוכלכים.
לקראת אחר הצהריים לוקחים שוב טוק טוק אל השוק- פה מוצאים לא מעט פירות מזנים לא כל כך מוכרים. אנו מתידעים לפי הרמבוטן וכמובן הדוריאן - הפרי אשר מריח לנו קצת מסריח אבל טעים.
לאחר שמסיימים את הביקור בשוק אנחנו לוקחים עוד טיול בנהר עם סירה לונג טייל. שמה של הסירה נובע מזה שהמנוע שלה מחובר אל ציר הבולט מחלקה האחורי... את הפרופלור שלה המשיט מרים בכל פעם שיש אצות ובמקומות בהם ניתן למצוא לכלוך- הסירות יחסית מאוד מהירות, מה שהופך את כל הטיול לדי מגניב.
היום נראה חלקים אחרים של בנגקוק - הרבה ירוק וסוף סוף שמים לב לעובדה שאנו נמצאים, באיזור טרופי- בעיר עצמה זה לא קל לראות ירוק בעיניים. כל בית כאן, לצד הנחל עשוי מבמבוק - מראה אוטנטי בהחלט.
אז מצד אחד הבתים כאן די מתקלפים ונוטים ליפול אבל מהצד שני על כל אחד יש צלחות לווין- אחת ואפילו שניים מה שאומר לנו שכנראה התושבים כאן לא כל כך עניים כפי שנדמה לנו. בין הבתים הקטנים אנחנו רואים מקדשים קטנים - חלקם, אומרים לנו, נבנו מכספי התושבים וחלקם מכספי הממלכה. אם אנחנו רואים אבן אחת בחזית - המקדש נבנה מכספי התושבים, אם שתיים- מכספי הממלכה.
אגב מקדשים ובודהות- בבנקוק מאוד רצינו לראות את פסל הבודהה השוכב אבל היה יום ראשון והיה סגור. במקום זה החלטנו לצאת ולראות את מקדש ה-ווט סראקס - עולים לא מעט מדרגות אבל בסוף המראה יפה.
איותיאה -בירת סיאם העתיקה
בבוקר אחנו בדרך לשם. בדרך רואים לא מעט טרסות של אורז והמראה מלבב.
בהגיענו אל איותיאה אומרים לנו שנראה שרידים מרשימים של ארמונות. אנו בוחרים את אלו בהם נבקר. לאחר מכן, לוקחים סירת לונג בואט בנהר- בחצי הדרך יורד הגשם ומתחיל סופת ברקים עזה- אנו ממתינים באיזור מוגן מגשם- אחר כך חוזרים מהר היות וחייבים לתפוס את רכבת הלילה אל צ'אנג מאי. ככה זה בעונת המונסונים - חוויה.
העיר צ'אנג מאי
אחרי הליכה לא קצרה בצ'אנג מאי עוצר לידינו נהג מונית אשר מציע לנו לראות את האטרקציות כאן במחיר מוזל. למה לא? בתחילה מטיילים בתוך ארמון אשר נראה אשר נותרו ממנו קירות בלבד- הכיפה לפחות קרסה - הקירות שם נותרו דווקא שלמים.
המקום הבא לאיו אנו מגיעים- חוות נחשים - המראות כאן פחות נעימים, נראה כי לא שמעו כאן על השקעה בחיות והכל די מוזנח.
אנו מבינים כאן שהטיול מתחיל להיות סביב הכסף - הוא הרי מקבל בכל עצירה תמלוגים- עצרנו בחנות מטריות והציעו לנו מטרייה בהנחה, ביקרנו בבית החרושת בו מייצרים משי ובסוף גם חנות כלי אומנות - די נמאס לנו ואנו מבשרים לנהג שאנחנו רוצים לחזור אל המלון. הוא די מתבאס אבל נשמע לנו- אחרי הכל הוא בטח עוד רוצה טיפ.
הטרק הגדול שלנו בתאילנד
למחרת מתחילים בטרק- מגיעים אל נקודת ההתחלה במסע של ארבעה מים, רגלי, בתאילנד - אנו מגיעים לנקודת ההתחלה על גבי החלק האחורי של מסחרית פתוחה, טיול קפיצי ללא ספק. נתחיל בהליכה באיזור די הררי, צריך להזהר לא ליפול- לובשים מעילי הגשם ומגפיים - הגשם מתחזק.
אחרי שעתיים הליכה מגיעים אל הכפר בו נישן בלילה. אנשי הכבר הם בני שבט הקארן. בין כול הבודהיסטים אלו דווקא שייכים לנצרות. הבתים של מקומיים הם בתים פשוטים למראה- עשויים מבמבוק אשר נבנה על גבי במבוק מסיבה - קורות אשר מוגבהות מעל הקרקע. תחת כל בית מסתובבים להם תרנגולות, תרנגולים חזירים וכלבים.
אחרי שהמדריך שלנו מבשל לנו צהריים ואנו אוכלים אנו מקימים רשתות נגד יתושים ופותחים שקי השינה. כאשר אני מוריד נעליים אני מוצא, להפתעתי, עלוקה על הרגל ומסיר אותה לאחר שהמקומיים מביאים לי עלה גדול- לזה לא ציפיתי אבל לא הרגשה לא נעימה - לא הרגשתי האמת.
ביום המחר, שוב יורד לנו הגשם, אין לי עם זה כל בעיה, הגשמים חמים ונעימים אלה שמומלץ לכולם להיזהר כי האדמה לאחר הגשם די רטובה וניתן להחליק. ביחד עם המעברים הצרים והסלעיים זה דורש מאיתנו אקסטרה זהירות. כאן אנו מתחילים להאט. בחצי הדרך הגענו אל מפל גדול והחברים למסע קופצים למים. המדריך בינתיים מביא לנו קצת אוכל - אורז ועוף בתוך עלי בננה- ממש שיגעון.
אחרי האוכל כמובן, ממשיכים בהליכה. נותרו לנו רק שעתיים אבל במעלה ההר, בישורת האחרונה, זה קשה במיוחד- אנו לובשים גרביים נגד עלוקות הפעם אלו גרביים מגושמות אשר גורבים מעל הגרביים ואפילו מעלים מעל המכנס. זה לא הכי נוח אבל מונע כנראה מהעלוקות להגיע אל הרגליים שלנו. המדריך אמר לנו להשתדל וללכת בקצב אחיד. לאחר זמן מה אנו מגיעים אל פיצול ולא יודעים לאן ללכת. מחכים למדריך- הוא כמה דקות מאחורינו.
כמה דקות לפני שמגיעים אל הכפר הבא החברה הבחינו בכביסה באמצע הדרך פשוט כמה סלים עם בגדים בתוכם. המדריך שלנו אומר לנו כי אחד הכפריים די חולה ועל מנת שיבריא המקומיים מקריבים את הבגדים שלום לאל ההר- אמונות תפלות.
הכפר השני אליו הגענו נראה מזמין. לפי הסטנדרטים המערביים הבתים נוטים ליפול ובטח לא ממש ראויים אבל בהחלט נראים יותר מודרניים - המקומיים כאן נוסעים לצידנו בטוסטוסים... הם שמעו עם הקידמה כנראה... בשלב הזה אנחנו צריכים להחליט אם להמשיך בטרק ולעשות עוד כברת דרך בירידה תלולה. בדרך עוד מצפה לנו גם רכיבה על פילים ורפסודות במבוק בהם עושים רפטינג. אנחנו מעדיפים לחזור אל צ'אנג מאי ברכב- עייפים.
בחזרה אל צ'אנג מאי אנו מניחים את כל הבגדים במכבסה המקומית. התפלאתי שהם יצאו נקיים בבוקר.
למחרת לוקחים את אוטובוס קטן אל האן דונג. בכפר האן דונג מתמחים, מתברר, בפיסול בעץ. כמו במקומות אחרים אנחננו מוצאים שיש הרבה שטויות בדוכני רחוב ועדיין מצאנו גם כמה דברי אומנות ששווה להוציא עליהם כסף.
לאחר מכן החלטנו לצאת לטיול בדוי סוטפ - ההר מיוער כולו ובפסגתו מצאנו עוד ארמון - הפעם בגובה של אלף ושש מאות מטרים מעל פני הים. שוב בחרנו בדרך הקלה - רכבל במקום מאות מדרגות. הנוף מלמעלה מדהים.
השוק הצף
אחר הצהריים לקחנו את רכבת הלילה בכוונה לחזור אל העיר הגדולה- בנגקוק. אנחנו עוד מבקשים לבקר בשוק הצף של בנגקוק בבוקר ועוד לא הספקנו. במקור, השוק הצף, היה מקום יוצא דופן בו המקומיים עסקו בעיקר בסחר - כיום, למרות שניתן למצוא מעט סוחרים זה בעיקר אטרקציה פופלרית למטייל בתאילנד.
הרבה חנויות מזכרות בדרך, הרבה תיירים על סירות ממש כמו שלנו ותאילנדית אשר עושה על האש בתוך סירה - את כל אלו ראינו בדרך.
הגשר על נהר הקוואי
אחרי הצהריים ביקרנו בפארק הלאומי אראוון -בפארק אנו מבקרים והולכים לצד מפלים היורדים על פני שבע טרסות - מרשים. הגשם יורד שוב ולאחר הטרסה הרביעית החלטנו לחזור על צעדינו.
בילינו את הלילה כאן על גבי בית צף על נהר הקוואי. בלילה מתברר שיש כאן מופעי קריאוקה...
למחרת לקחנו עוד טיול- הפעם כמובן אל הגשר המפורסם שעל גבי הנהר ואל בית קברות גדול שם נטמנו אלו אשר נפטרו בעת עבודות הבנייה.
פארק לאומי קאו סוק
אחד המקומות היותר יפים בטיול שלנו היה הפארק הלאומי קאו סוק. ליתר דיוק, שבע מאות שלושים ותשע קילומטר מרובע של מראות מדהימים. אנחנו שטים בסירות "לונג טייל" תוך השמורה בה עוד נשהה ביומיים הקרובים. מזג האוויר כאן כבר די נוח וניתן אפילו לראות בצורה בהירה את כל צורות הסלעים המשוננים והיחודיים. לבסוף נעביר את הלילה בשינה בתוך בקתות הבמבוק אשר צפות על פני הנהר - פרימיטיבי ויפה. השירותים והאמבטיה נמצאים במרחק הליכה קצר- על החוף. ניתן להגיע לשם דרך הליכה על מעבר צר מבמבוק הצף בנהר. ביום זה לא נראה בעיה אבל בלילה זה קצת מפחיד.
בבוקר, היות והמיים קוסמים לי במיוחד אני יוצא לשחייה ואז נרדם על גדול הנהר עד הצהריים- קצת נשרפתי בדרך.
בערב אנחנו משייטים בתוך סירות ומחפשים קופים בטבע- לצערנו ראינו רק כמה מזוית העין. למחרת- התמזל מזלנו יותר וראינו קוף עם בננה. ביום לאחר מכן ישנו בבית עץ - אומנם פרימיטיבי ממש כמו הבקתה על הנהר אבל זה סיפק לנו כיף גדול. ובטח היה חוויה שלא אשכח מהטיול אל תאילנד.
חצי האי פוקט הוא איזור נופש תיירותי ואנחנו כמו כולם משתכנים ממש בסמוך לחוף. חלק מהאנשים בחוף צוללים, מעט משנרקלים- מזג האוויר הוא לא אידיאלי היום סתם לרבוץ על החוף אז השכרתי קטנוע ויצאתי לתור את האי.
אחרי שסקרתי את האטרקציות בצד הדרכים הראשיות לקחתי דרך צדדית ממש דרך ההרים- ככל שהתרחקתי מהחוף הרחתי יותר את היער והירוק וגם את התבשילים אשר המקומיים בשלו ובכלל- חוש הריח מתחדד.
הקטנוע די נחמד- הגעתי בקלות למהירות תשעים- שימו רק לב, למי שלא מכיר את מנהגי הדרכים, שתאילנד רוכבים בצד שמאל. אני רוכב במרכז, מתוך הרגל - בסך הכול הרי אני יותר מהיר מהרכבים בדרך.
הגעתי אל בקתה באמצע דרך שסביבה נשקפו מראות יפים לכל עבר- עצרתי כי הייתי רעב - פתחה לי את הדלת אישה תאילנדית אשר קיבלה אותי מאוד יפה ולא נראתה בכלל מופתעת- היא הזמינה אותי אל מטבח והראתה לי כל מיני פירות ים וגם עוף- רציתי נודלס אז אמרתי תודה והמשכתי בנסיעה.
סוף הרכיבה לצד פסגת הפרומטם - הצוק הגבוה ביותר בכל תאילנד - כאן השקפתי על הים מגבוה וגם ראיתי פסל של בודהה המוקף בכמה מאות פסלוני פילים, בגבהים שונים. בארץ כבר מזמן היו גונבים אותם.
ביום למחרת מזג האוויר היה טוב הרבה יותר וירדנו אל ים. המים היו מאוד צלולים וחמימים וראיתי ממש למרחק- לתוך הים- חזרתי לחוף- קצת בטן גב ושוב חזרתי לים.
סוף הטיול בתאילנד- התקשרתי אל המרכז למטייל בתאילנד לסגור טיסת פנים - מחר אנחנו בדרך לשדה התעופה בבנגקוק ומשם הביתה, אל תל אביב.
WAO קידום באינטרנט מקדמת את המרכז למטייל תאילנד- שפע אטרקציות, טיולים, טיסות פנים ומה לא במקום היפה ביותר במזרח הרחוק - ממלכת תאילנד.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
