מדינת נתניה (פיירברג) כחלק מישראל (ביבי) המושחתת עד היסוד
מאת: נסים גבאי gabbai60@gmail
אתמול, 20.12.10, עוד יום של ציון דרך אישי/ציבורי – בדרך הקשה והמפרכת לנפץ את זוועות השלטון בישראל.
השלטון בישראל נתון בידי יחידי סגולה שמחזיקים בו בכוחות אימים, ואל לנו לנסות ולהפריע מנוחתם ומעמדם – עד שיורישו אותו לקרוביהם וממשיכי דרכם.
השלטון בישראל איננו דמוקרטיה, והשוואתו לדיקטטורות אפלות יהיה בלשון המעטה.
רוצים תזכורת?
נבחרי ציבור עבריינים. נבחרי ציבור מתעשרים כקורח. שרים אינם עוסקים בענייני משרדם כפי שהחוק האומלל מחייב אותם. מפקירים אזרחים וחיילים למותם. ממררים חיי עמך בתקנות אוויליות ומעלימים עין מבעלי הון. מכבידים עד מוות כל הליך בירוקרטי. ויכולתי להמשיך ולרטון מכאן ועד הודעה חדשה...
ניקח מעט אוויר צח שעדיין בחינם במדינה האומללה הזו, ונחזור למיקבץ ארועים שקרו לי אתמול – הכל במסגרת מלחמתי העיקשת (כנראה עד מוות) כנגד הממסד הנתנייתי בראשות מרים פיירברג איכר.
1. מכתב רשום מביהמ"ש בנתניה: החלטה בעניין בקשה של הוועדה המחוזית לבניה לפסול תביעה שלי ("המלחמה על הבית") על הסף או לחילופין למחוק אותה מכתב התביעה. בתביעה זו נתבעות גם עיריית נתניה והעומדת בראשה. הבקשה נמחקה.
2. במסגרת אותה מלחמה פרטית שלי עם השלכה ציבורית לנושא אישורי הבנייה בנתניה (להזכירכם: אזור 542 בו ממתינים כבר עשרות שנים עוד כ-1300 בעלי מגרשים לתוצאות מלחמתי) נרשמו נגדי דוחו"ת רבים מטעם עיריית נתניה, כמו גם חקירות משטרה מלוות במעצרים. רוב הדוחו"ת בוטלו, כמו גם כל חקירות המשטרה המגמתיות (גם עניינים אלה בתביעות שלי בבתי המשפט) – והעירייה התעקשה רק על נושא אחד: איסור הצגת שלטי מחאה נגד ראש העירייה פיירברג. בנושא זה הואשמתי בשלושה כתבי אישום שנקבעו להוכחות ליום א' הקרוב 26.12.10.
3. כאמור אתמול 20.12.10 ניגשתי לביהמ"ש כדי לברר גורל בקשתי (ארוכת הזמן...) להזמנת ראש העירייה כעדה למשפט הפלילי הזה נגדי. ציינתי לפני ביהמ"ש שהנושא העקרוני הזה הנוגד את חוקי היסוד של המדינה מחייב את ראש העירייה להתייצב ולהסביר מהלכיה. בביהמ"ש לא היתה החלטה בנדון.
4. כעבור מספר שעות מתקשרים אליי מביהמ"ש: הדיון שנקבע ליום א' הקרוב נדחה. על מועד הדיון תבוא הודעה נוספת...
כפעיל ציבור וכעורך ועיתונאי לשעבר הייתי מצפה במקרים כאלה שהעיתונות תחגוג על הארועים, לא רק המקומית כי לבטח יש כאן עניין ציבורי גם במסגרת הארצית. בינינו: העיתונאים הקטנים לא באמת עושים את עבודתם העיתונאית כפי שהיינו רגילים לה פעם, והיום אם אין דם ו/או אינך מקושר אליהם בעוותות של אינטרסים – שכח מהם. ד"א עימנואל רוזן, אהבתי ציון הדברים שלך בנושא הכללי הזה, כפי שאמרת ביום שבת האחרון בתיק תקשורת: "איך זה שנתנו במה לניצב אבן חן לומר את דבריו הקשים נגד ראש הממשלה, כאשר לבטח לא היינו נותנים במה כזו לאזרח אחר מהשורה – לא בנושא שכול כזה ולא באחר".
מבחינתי, שני הארועים הללו שקרו לי אתמול – הם חלק קטן ממאבק ארוך בתוך מלחמה עקובה מדם נגד העוולות הממסדיות הפזורות לכל אורך חיינו, וחוסני האישי (ברוך השם ולך תדע עד מתי...) מאפשר לי לעשות זאת למרות חוסר התמיכה הנדרשת והמחוייבת מהעיתונות. העיתונאים הקטנים יודעים ללוות דמויות "סלבס" אפילו יהיו אלה כאלה שאינן ראויות לכל אמה של אהדה – כי שם טוב להם ונוח יותר. אבל כאשר אזרח (לאו דווקא עבדכם הנאמן) נזקק בצדק לתמיכה ורוח גבית – אז לך חפש את החברים שלך. בדרך זו נופלים לוחמי צדק לא מעטים, ובשורה לי לכולנו: אני ממשיך.
לוחם חברתי ברשויות ובכלל. מומחה תחבורה, מנהל ועורך מקומון לשעבר, מנהל מכירות. נשוי ואב לארבעה מופלאים. עיינו בבלוג שלי: http://cafe.themarker.com/user/264286/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
