כשהנזק לרכב גבוה מאומדן השמאי 

אירעה לכם תאונה באשמת אחר? קיבלתם חוות-דעת של שמאי (מטעמכם או מטעם חברת הביטוח) וגיליתם בדיעבד כי ירידת הערך שהוסבה לרכב גבוהה מזו שנקבעה על-ידי השמאי? גם כאשר נמכר על-ידכם הרכב במחיר נמוך יותר מזה שנקבע וגם אם קיבלתם כבר את הפיצוי מחברת הביטוח, כדאי לדעת שלא הכל אבוד.

בפסק-דין שניתן ב-22 בדצמבר, קבע בית-המשפט (תק 3696/03 אמיגה ישעיהו נ' סהר ציון חברה לביטוח) כי על חברת הביטוח של הנהג האשם בתאונה לפצות

את הניזוק בסכום הנזק הריאלי, גם אם שילמה כבר את הסכום שנדרש על-ידי הניזוק במלואו ובהתאם לחוות-דעת שמאי שהוגשה מטעם התובע.

בית-המשפט ציין, באותה פרשה, כי כיום אין עוד חולק לעובדה שירידת ערך רכב בעקבות תאונה היא בגדר "נזק ישיר", שגם על מבטח הרכב לשאת בו (רע"א 3557/93 הפניקס נ' מוריאנו, פ"ד מח (4) 70). המחלוקת בפרשה שנידונה עסקה בשאלה אם במסגרת ירידת הערך, שהיא בת פיצוי, זכאי התובע אך לפיצוי בגין "ירידת הערך הטכנית", הנקבעת על פי כללי השמאות כפי שאלה באו לידי ביטוי במסמך המכונה "דו"ח ועדת ששון"; או שמא זכאי התובע לפיצוי בגין ירידת ערכו של הרכב בשוק המכוניות המשומשות ("ירידת ערך מסחרית").

בית-המשפט קבע, כי כלל הוא שאין אדם זכאי לפיצוי אלא כדי אותו נזק שנשא בו. נפגע יזכה בפיצוי (כהוראת סעיף 76(1) לפקודת הנזיקין), "רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע". נקבע, כי הילכת-היסוד בדין הנזיקין היא השבת מצבו של ניזוק לקדמותו, וממילא אדם שלא נשא בנזק לא יזכה בפיצוי.

פועל יוצא של התאונה

לפיכך, השאלה בה יש להכריע היא האם נשא התובע בנזק לו הוא טוען, האם נזק זה הוא פועל יוצא של התאונה, והאם ניתן להוכיח נזק זה שלא באמצעות חוות-דעתו של שמאי, ואף בניגוד לאמור בה. באותו מקרה הוכיח הניזוק כי הרכב נמכר על-ידו במחיר נמוך משמעותית משוויו כפי שבא לידי ביטוי בחוות-דעת השמאי.

בית המשפט קבע, כי "רתיעתם של רוכשי המכוניות הפוטנציאליים בישראל ממכוניות שעברו פגיעות בשילדה היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. חדשות לבקרים עדים אנו לרכבים שמצבם המיכני ללא דופי, אך מחירם צנח פלאים כתוצאה מפגיעות שילדה שדרגת חומרתן פחותה מזו של הרכב נשוא התביעה...".

יש לזכור כי ירידת ערך היא בגדר נזק ישיר לערכו של הנכס (השוו ע"א 44/76 אתא נ' שוורץ, פ"ד ל (3) 785, 800), ולמעשה מייצגת היא את הפגיעה בזרם ההנאות הצפויות מהנכס, כפי שאלה מוערכות על ידי השוק הרלוונטי (א' קליימן 'הפגיעה ממטרד ליחיד והתרופה המשפטית לה - הערות של כלכלן' משפטים ט (תשל"ט) 85, 86)".

באותה פרשה קבע, ובצדק, השופט רם וינוגרד כי קביעה לפיה כבול הניזוק לחוות-דעת שמאי לצורך הוכחת ירידת הערך המסחרית של רכב חוטאת לכלל לפיו על המזיק להשיב את מצבו של הניזוק לקדמותו. בכך בעצם החליט השופט שלא לדלג על הסוגייה המרכזית שטרם זכתה להתייחסות ראויה מבתי-המשפט.

השמאים המעידים בפני בית המשפט מבהירים כי חוות-דעתם מבוססת על הקריטריונים הטכניים שנקבעו בדו"ח ועדת ששון. ירידת ערך זו אף מכונה בפיהם "ירידת ערך טכנית", וביטוי זה מובחן במודע מ"ירידת הערך המסחרית". רוב השמאים רואים עצמם מחויבים לכללים טכניים אלה, ואף כי במרבית המקרים מודים הם כי בעת המכירה יזכה הרכב למחיר נמוך יותר - אין הם רואים מקום לשנות מהאמור בחוות-הדעת, לנוכח הנחיות הדו"ח.

מטעמים שאינם ברורים, ובניגוד גמור לדרכם של שמאי מקרקעין, טוענים שמאי רכב כי אין באפשרותם להעריך את שווי השוק של הרכב. מדובר בטענה תמוהה למדי, שהרי חלק לא מבוטל מעבודת השמאי היא ההערכה, ובמה שונה עבודת שמאי רכב לעניין זה משמאי מקרקעין, שחלק ניכר מחוות-דעתו מבוסס על ערך המקרקעין בשוק? עם זאת, אם תתקבל הטענה כי שמאי הרכב אינם מוכשרים לקביעה בעניין ערך השוק של הרכב, ממילא נמצאנו אומרים כי דרך ההוכחה של נזק זה אינה באמצעות חוות-דעת שמאי (שאינו מסוגל לקבוע את ערך הרכב), אלא בדרך הוכחה אחרת.

לפיכך קבע בית-המשפט, כי ניזוק שיפנה לשמאי יתקשה להציג חוות-דעת ובה ביטוי לפגיעה הריאלית של ערך הרכב בשוק המכוניות המשומשות, המשקפת את סחרותו הנמוכה. כל שיעלה בידו הוא להציג בפני בית-המשפט ראיה בדבר ירידת הערך הטכנית של הרכב, כשלעיתים המרחק בינה ובין הפגיעה הממשית במחיר הרכב בשוק המכוניות המשומשות הוא ניכר. מכאן כי יש להעניק לניזוק את האפשרות להבאת ראיות חיצוניות, בנוגע להשפעה הממשית של הפגיעה ברכב על סחרותו, ואין לחייבו להוכיחה דווקא באמצעות חוות-דעתו של שמאי.

ניתן לקוות כי בתי-המשפט הדנים בענייני נזקי רכב, ישכילו ללכת בדרך שהתווה בית-המשפט במקרה זה, ויחדלו מלהתייחס לדו"ח וועדת ששון כאילו מילותיו חקוקות באבן. דו"ח וועדת ששון מהווה כאמור המלצה (בלתי מעודכנת) לקביעת ירידת ערך טכנית ותו-לא ואין לייחס לו את מה שאין בו ? יכולת ניבוי אוטומטית של ירידת ערך רכב במקרה ספציפי.

________________________________________________________

מראי מקום: (רע"א 378/96 שגיא וינבלט נ' משה בורנשטיין בע"מ, פ"ד נד (3) 247, 261; ע"א 5465/97 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה - נתניה, פ"ד נג (3) 433, 440 - 441 דנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק, שטרם פורסם).

(רע"א 3557/93 הפניקס נ' מוריאנו, פ"ד מח (4) 70, 79 והשוו ע"א 2016/00 רוזנצוויג נ' רוזנבליט, פ"ד נו (4) 511, 517 - 518)

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר     הדפס את המאמר     שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי