749מוריס שימל-חנוך לוין-הבימה
תמונות-יחצ"ן
למחזותיו של חנוך לוין הצלחה גדולה הן בארץ והן בחו"ל.
לא מזמן היתי באחת מבירות מזרח אירופה ובשלושה מהתיאטראות הגדולים שם הוצגו באותו הזמן שלוש ממחזותיו.
גם בארץ כעת מוצג בכל תיאטרון מקצועי ראשי לפחות מחזה אחד שלו.
לאחר שכבר הוצגו רוב מחזותיו של לוין כעת מוצגים מחזות שהיו בארכיון ואולי נשכחו ואולי נגנזו על ידי לוין.
אין דבר זה מפחית מערכם של מחזות אלו.
ראיתי השבוע את המחזה "מוריס שימל" בתיאטרון הבימה.
לא כל אחד אוהב את סיגנונו של לוין ומספיק לרבים רק השם כדי לא ללכת ולראות את ההצגה המוצגת.
לעומתם יש המכורים למחזותיו ורואים כל מחזה מוצג פעמים מספר.
ב"מוריס שימל" לוין מטפל באכזבותיו של רווק תל אביבי בן 40 הרוצה להתחתן.
הוא פסימי, הוא החמיץ את סיכויו לחיים טובים ומאושרים.הוא מוקף אנשים אך מרגיש בודד.
יש תקוה וחלום שאינם מתגשמים.
החיים עוברים.הזמן עובר .המקום נשאר אותו מקום, אך יש דברים שמשתנים.במקום קו"ח יש מאפיה.נשארים רק הזכרונות.
המחזה מוגדר כקומדיה אך כרגיל במחזותיו של לוין הקומדיה מלווה בעצב.האם הצופה ירחם על הדמות האומללה או יצחק ממנה וידחה אותה.לוין משאיר את ההחלטה לצופה כאשר הוא מכוון את ההחלטה לכיוון הרצוי לו.
זאת קומדיה אשר מחברה צוחק מאומללותו של האדם שאינו יכול להסתדר בחיים,שחולם אך אינו עוזר בעצמו להגשמת חלומותיו.
אין אצל לוין קומדיה של מצבים.לפעמים אתה צוחק מהדמות שהיא עלובה ותמימה וכך קורה גם במוריס שימל.כאן הקהל אינו צוחק לכל היותר מחייך.יש טראגדיה מסויימת במחזה ובהתאם לכך גם הבימוי.
ביימה את המחזה יעל רונן שהצליחה לעדן אותו ולא לומר את הדברים בצורה בוטא ופוגעת.איבריו המוצנעים של האדם המוזכרים לעתים קרובות במחזותיו מוזכרים כאן בצנעה מסויימת.
מה שחסר בהצגה ובבימוי הוא הקצב,הצחוק ,התנועה.
רונן ביימה אותו ללא כל מתח,אין קשר רצוף בין הקטעים.
הוא נראה איטי,סטטי אם כי אינו כזה.
למרות שהמחזה ראה אור לפני מותו של לוין הוא לא הוצג מעולם בתיאטרון מקצועי.
כעת הוא מוצג כשיתוף פעולה בין תיאטרון הקאמרי ולתיאטרון חיפה.
מעצבת התלבושות ילנה קלריך עיצבה סידרה של תלבושות המשתלבות עם הדמות .קרן גרנק עיצבה את התאורה ולילי בן נחשון את התפאורה היפה מאוד המורכבת מפריטים קטנים רבים תלויים דמויי חלונות או תריסים המשנים את מיקומם ומצבם.על המוסיקה היה אחראי רן בגנו.
הדמות המרכזית במחזה הנה תולבריינה- לאה קניג -אימו של הרווק-מוריס שימל-אבי קושניר,שכרגיל אינה מאכזבת.היא המדריכה את בנה,היא המשפיעה הגדולה עליו,היא ,אפשר בהחלט לומר,הסיבה למצבו האומלל.משחקה מצויין.היא שתלטנית,אישה חזקה,דורשת את טובת בנה לפי הבנתה אך התוצאה אחרת לגמרי.
דבורה קידר בשני תפקידים שונים באופיים אחד מהשני מצויינת.היא כברבובה כובשת את הקהל בסצינה קצרצרה כזונה מזדקנת לבושה באדום קצרצר.סצינה הנחרטת בזכרונך.
מוריס אינו מוצא את מקומו בארץ,יש לו שתי נשים אחת שהוא יכול להשיג ואינו משיג ואחרת שלא ניתנת להשגה.מיקי פלג-חולדונקה משתוקקת לאהבה, מוכנה לכל אך לאהבה יש צורך בשני צדדים. קושניר נוסע לשודיה לתקופה ארוכה אך גם שם אינו מוצא את מקומו וחוזר.הוא נוגע ללב ומגלם היטב את האדם העלוב הלא יוצלח.
צוות השחקנים מצויין ורק עבורם היה כדאי לבוא ולראות את ההצגה.
בנוסף למוזכרים הופיעו עוד יוסי סגל,עמי סמולרצ'יק,אורי הוכמן,תומר שרון,אנה דוברוביצקי ורוברטו פולק
לראות או לא לראות:הצגה יפה בסיגנונו המוכר של לוין.לאוהבי חנוך לוין ומשחק מצויין של המבצעים.
נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 3/12/2010 18:16
יש כמה תמונות מצורפות באתריELYBIKORET.022.CO.IL
אני מזמין אתכם להכנס לאתרי החדש בו ריכזתי ביקורות שכתבתי בזמן האחרון והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים בכל שטחי האמנות ,חיבורים שכתב פרופ' יוסי גמזו וחומר אחר
הכתובת ELYBIKORET.022.CO.il
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
