לשלב בין תרבות וצורך אישי
אחד הדברים הידועים לנו הוא שהמוות נמצא שם מעבר לפינה, ויבוא היום וגם אנחנו נמות. המחשבה על כך היא לא מחשבה קלה ונעימה, אך זוהי עובדה קיימת, שהרי לאורך הדורות בני אדם נולדו ובני אדם נאספו אל אבותיהם. כאשר מגיע הרגע הגורלי והסופי, לרבים חשוב מאוד לשמור על הזיכרון של המת, והבאתו אל מנוחת עולמים היא חלק מן התרבות ככלל. כמובן שלכל תרבות יש את הדרך המיוחדת שלה, אבל המצבה, אותה אבן זיכרון, היא חלק משמעותי בתרבויות רבות. המילה מצבה היא מילה מאוד טעונה, משום שכל מצבה הנמצאת על האדמה מעידה על אדם שקבור מתחתיה, מתחת לאדמה. לשים מצבה מעל קבר היא מעשה חשוב מאוד ומבחינה הלכתית מדובר כאן בדרך נאותה להיפרד מן האדם המת. המצבה היא זיכרון מוחשי.
לחצוב משמעות בכל מצבה
כל מצבה מתחילה בתור אבן במפעל. יש סוגים רבים של מצבות, כאשר כל סוג מבוסס על אבן שיש אחרת, כאשר לרוב נהוג להכין מצבה מאבן שיש, על תכונותיה החיוביות השונות. לאחר שנבחרה האבן שממנה מכינים את המצבה, צריך לדעת מה לכתוב. המצבה היא הרי הזיכרון שנשאר לנו מהנפטר, והכיתוב על המצבה, או התמונה שתהיה עליה, היא מה שנראה בכל פעם שנעלה לקבר להתייחד עם זכר הנפטר. ישנם משפטים קבועים שמסותתים על כל מצבה, כחלק מן התרבות והמסורת היהודית, ויש גם מי שרוצה להזמין מצבה דווקא עם יצירתיות המנותבת למקומות אחרים. לכל בן משפחה, חבר וכיוצא בזה, יכולה להיות דרך שבה הוא רואה את המצבה של הנפטר.
לבחור את הכיתוב של המצבה בעצמנו
יש אנשים שנתפסו כפורים עוד בחייהם, ואחד המהלכים שעשו בתקופה שעדיין חיו ונהנו מן החיים היה לכתוב את ההספד שלהם, כמו גם הכיתוב שיהיה על המצבה. כמובן שרבים יעדיפו להיות מאוד רשמיים ומאוד חמורי סבר כאשר הם יבקשו להספיד על כל מצבה שהיא, אך מחשבה שלא צריך להמעיט בערכה היא לגבי מי שירצה דווקא לתת נוסחים אחרים, אישיים יותר, פחות רציניים ואבלים, משום שלא כל אחד היה רוצה שמעליו תהיה מונחת אבן גדולה עם כיתוב שלא הוא בחר, עד קץ הימים.
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
|
כלים שימושיים למאמר: |



