מוסד הרבנות כסטיה 

המאבק הפוליטי שהתרחש בין הצדוקים לפרושים, בתקופה של בית השני, קיבל תפנית בגלל חורבן הבית השני. כתוצאה מחורבן פיזי של בית המקדש, הצדוקים לא יכול להחזיק בעמדות שלהם בהנהגה העם. עצם העובדה שהצדוקים מנהיגי העם, הביאה את הרומאים לבקש להקטין את כוחם, ולהפחית באמצעים שונים את הכוח הפוליטי שבידם. לרווח הנהגתי זה, פרצו הפרושים. מהרגע זה התחילה ההשתלטות של הפרושים על העם היהודי. מתומך שמסתפק במועט, וכל דאגתו להמשיך את הקיום הפיזי תורני של העם היהודי, לרצון טבעי להנציח את כוחה של ההנהגה החדשה, ההישגית במהותה, בשונה מההנהגה האריסטוקרטית הצדוקית שנעלמת באותה העת.
תהליך של ההשתלטות היה שונה בעיקרו מתהליכי השתלטות פוליטית אחרת. עיקר המאמץ יוחס למעשה לאותו התחום שהסמכות הזרה הרשתה לעסוק בו הדת היהודית.
חלק בלתי נפריד מתהליך זה, עוברת הדת היהודית המקורית שינוי צורה שניתן לקרוא לו, "מהותי". המרכיבים הותיקים שלה של הדת היהודית, כפי שהשתקפה בדוקטרינה של ה"תורה", קיבלה תפנית לעבר של דת שונה במהותה.
הדת היהודית, מפונה הצידה כדרך להנצחת סמכותם של הפרושים לאור צרכיהם הפוליטיים. זה, מתוך נטייה להשריש את סמכותם בכל חלקי החיים של העם. כתוצאה מכך, חלקים שלמים בתורה קיבלו משמעות שונה. סטאטוס חדש נוצר ומקבל למראית עין, את סמכותו הרוחנית, ישירות מהתורה. זאת, מבלי שהדברים יהיו כלל מעוגנים בתורה עצמה.
נוצרה שיטה וירטואלית שהביאה בעזרת למדנות תיאורטית את הסטאטוס החדש של הרבנים, לשלוט באופן כמעט מושלם בהנהגה של העם. זאת הם עשו דרך "תרגום" של הדוקטרינה הדתית, על ידי הוספת סייגים על גבי סייגים בהתאם לדרכם. נוצרו שיטות ללימוד אשר "מצדיקות" את הפרשנות הבלעדית שלהם. מאידך, הם מסתירים את המתנגדים ומכיוונים את האוהדים לעבר מסלול אחיד של לימוד שיטתי לפי התוכנית שמנציחה את הסטאטוס הפוליטי שלהם.
אחד האגדות החשובות שבשימוש, כדי להנציח סטאטוס של האומנים החדשים, היה הקשר שלהם ואת הלגיטימיות שלהלם שהתחלה ממשה המנהיג הראשון של העם ועד לימנו אנו. הקשר הזה מחבר על ידי הלימוד את הרבנים עצמם למשה רבנו ולכל המנהיגות הקודמת של העם.
הדוקטרינה הזאת קבלה משמעות כתורה שבעל פה. כאן נמצא בעיקר את הפרשנות הלא כתובה של הדוקטרינה של התורה שנמסרת, לפי המסורת הרבנית חכמה לחכמה בעל פה. כפי שמתארת זאת המשנה הראשונה של מסכת אבות: " משה קיבל את התורה מהר סיני, ומסר ליהושע, ויהושע לזקנים, והזקנים לנביאים, ונביאים מסרו לאנשי כנסת גדולה".
בתקופת החורבן נכתבה התורה מחדש ובקשר הידוע שלה, נכתבה גם המשנה (השנייה). המשנה מפותחת לאחר מכן בתלמוד ובספרי "שו"ת" ( שואלות ותשובות ). השיטה הזאת התנהגה ופעולות כדי לתעל את האמונה היהודית לטובה של הנהגה של הרבנים באופן בלעדי וניתן לראות גם לא לגיטימי על פי התורה עצמה. התורה, מצביעה על הפסוק "ממלכת כוהנים וגוי קדוש" כדרך בא רואה האלוהים את בני ישראל. אין אזכור בכל התורה למורים, מלמדים ו/או רבנים. למעשה אין מנהיגות דתית לגיטימית בעם היהודי שאינו בא מזרע אהרון (כוהנים) או משבט לוי.
על המהות הזאת עד היום, לא מתעוררים אפילו הרבנים הגדולים, שאף לא העיזו להכניס כל שינוי במהות של ה"מישנה" . הדת היהודית הדת המקורית הישראלית, נעלמת בתוך נבכי הפרשנות של המשנה, ההופכת למהות עצמה וסוגדת להגבלות עצמם שאף אחת מהם לא מאוזכרת כלל בחוקי התורה. הדת היהודית החדשה, הנוצרת בעיקר לאחר לידת הנצרות, פונה לעבר דת שונה יותר אשר לוקחת את שיטות הלימוד והחקירה, כולל סייגים שונים ממקורות נוצריים ומאוחר יותר ממקורות מוסלמים.
המרכיבים המקוריים של הדת הישראלית של העתיקה כפי שמוקמה בתנ"ך המקורי, נעלמים. בעוד שלמעשה חוקי התורה נכתבו לטובת המאמינים, התמימים ולא הצטרכו לכל פרשנות. חוקי התורה שהיו ברורים ונהירים לכל קורא מקבלים לפתע פרשנויות שלא בטוח שהתכוונו אליהם המחוקקים עצמם. הפרשנות שהוכתבה על ידי הרבנים הופכת עם הזמן לעיקר, כאשר חוקי תורה הדוקטרינה החוקית היחידה של העם היהודי, משתנה והופכת לקישוט של הפרשנות.
יש לציין, שהפרשנות של חוק התורה יכלה להיות חיונית. אבל, הפרשנות הזאת לא יכולה להיות בעצמה לקדושה. קביעה של נכונות של פרשנות, מביאה בהכרח לתיעול של הפרשנים לאלה שהם לגיטימיים אלו שהם לא.
כאשר יצור וירטואלי שכזה שולט על הרכב הפרשנים וטיב הפרשנות, עולה כוחה הפוליטי של עלית השולטת על הפרשנות, שולטת על מי שיכול לפרש, איך לפרש ושל במיוחד מי אינו זכאי לעשות זאת ובוודאי מי נכלל או לא נכלל בעילית זו.
התהליכים הללו נעשו עד זה לחתימת המשנה שקבעה את המסמרות לעתיד. נקבעו הפרוצדורות של הביצוע, פרוצדורת הלימוד והשינון, השיטה של הלימוד ודרך שלהם נקבעו בשלמות של חוקים הקובעים את אורח החיים היהודיים.
התורה נעשית טקסט עיוני שבו ידענים משתמשים לרמוז או להצדיק את הדעות שלהם, את חוקיהם לכל היהודים. במשך המאות מעט מאוד חוקים חדשים נקבעו. אף אחד לא יכול לקחת את הדרור לחוקק חוקים חדשים, אבל שם במקום חוקים ברורים ערימות על גבי ערמות של הגבלות והגבלות על היחיד.
המיתוס או האגדה שאנחנו מדברים היא על הפיכה של הפרשות לתורה עצמה. כיום כל אדם הלומד או מצטט את המילים של הפרשנים החכמים נחשב לכזה אמר שה"דברי תורה". דברי הפרשנות הופכים בעצמם לקדושה, ספרי פרשנות נחשבים לקדושים לפחות כמו ספרי תורה עצמה.

אתרופולוג כלכלי מתמחה בתחום של התנהגות כלכלית של פרטים ואגונים. משמש כיועץ לארגון וניהול יעוץ ארגוני וליווי עסקי,יעוץ ותכנון תיירותי, הכנת תוכניות עסקיות, תכנון ואסטרטגיות עסקיות, תכנון וליווי של תוכניות הבראה ושיקום פיננסי, מערכות מידע שיווקי ומערכות ניהול איזו 9000, שיווק תיירותי, תכנון הדרכה, ימי עיון וקורסים במבחר ארגונים מגדלים שונים ובענפי פעילות מגוון. ייעוץ אסטרטגי, ארגוני וניהולי למפלגות ולגופים פוליטיים.

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

כלים שימושיים למאמר:  פרסם את המאמר   הדפס את המאמר   שלח לחבר   קישור ישיר למאמר   פניה לכותב המאמר   דווח מאמר בעייתי