אבישג השונמית ומאבקי המלוכה
פרשת אבישג מתארת את הרקע למאבק על ירושת כיסא המלוכה בסוף ימי דוד .
"והמלך דוד זקן בא בימים, ויכסהו בבגדים ולא יחם לו" . דוד המלך בא וכל ימיו אתו, שלם לחלוטין, ללא שום פגם וללא שום רבב.הוא היה קרוב לגיל 70 שנה, ובימי זקנתו נחלש ונפל למיטה. מטבעו של אדם לכשיזדקן, חום גופו הטבעי הולך ומתמעט, לכן גופו של דוד המלך הצטנן עד כדי כך שלא יכל להתחמם, למרות כל הבגדים בהם כיסוהו. במסכת ברכות נאמר כי "כל המבזה את הבגדים לבסוף אינו נהנה מהם. ולפי שכרת דוד את כנף המעיל אשר לשאול, לא נהנה מהבגדים לעת זקנתו".
חולשת דויד באה לו, מפני המלחמות אשר נלחם במשך כל ימיו והצרות הרבות, הצער, הקרבות והמלחמות, נדודי השינה, הנדודים והרדיפות, התעניות הרבות, התלאות, הייסורים הרבים וייסורי תשובה קשים ועוד.
בהלתו הגדולה ביותר הייתה מחיזיון חרבו של המלאך המשחית העומד בין הארץ לשמים, בידו חרב שלופה ונטויה על ירושלים להשחית, ומקנח את חרבו בטליתו של דוד המלך, עד אשר דמו הצטנן כל כך שכל הבגדים לא הועילו לו לחממו ולשמור על חום גופו. וזו גם אחת הסיבות החשובות לכך שעבדיו יעצו לו: שיבקשו עבורו נערה בתולה שתעמוד לפני המלך ותהיה לו סוכנת, כדי שיחם לו וכדי להסיח את דעתו מהמראה הנורא של המלאך המשחית.
דוד המלך הסכים עם עבדיו. הוא הבין שהבאת אבישג לארמונו, נחוצה לו לריפויו. וכך,הביאו לפניו את אבישג השונמית, [על שם מקום מגוריה בשונם שבנחלת שבט יששכר], כדי לפתור את בעיית הצינה אשר אחזה בעקבות הבעיות שהזכרנו. השם אבישג אינו ברור, שכן לא מוכר היסוד השני שבו – שג. אלא אם הכוונה לשגגה [אך הסבר כזה הוא בספק], או לשורש שגא, שמשמעו גדל, צמח, כלומר: אבי הוא גדול ורם.
אבישג השונמית נבחרה לתפקיד בשל יופייה יוצא הדופן.היא הייתה מאז הגיעה - המשרתת האישית של דוד המלך בסוף ימיו. היא ביקשה מדוד שיתחתן איתה, אך דוד סירב מכיוון שכבר היו לו 18 נשים. אבישג התלוננה שזהו רק תירוץ בטענה שדוד כבר זקן ולא מסוגל להיות עם אישה. בתגובה, דוד קרא לבת-שבע ובא עליה 13 ביאות.
לאחר מותו של דוד ולאחר סכסוך הירושה בין שלמה לאדוניהו שהוכרע בניצחונו של שלמה, הייתה אבישג העילה להריגתו של אדוניהו .אחרי מות דוד, כשעלה שלמה לשלטון, רצה אחיו אדוניהו לקחת את אבישג לאישה, וביקש את עזרת בת שבע, הגבירה, אם המלך [מלכים ] בת שבע הגיבה בתמימות, אולם שלמה ראה בבקשה זו תביעה של השלטון, והרג את אדוניהו יריבו.
הכתוב מביא בפרוטרוט את עצת עבדי דוד המלך, אשר הייתה יכולה להכשילו עם אבישג היפהפייה כפי שקרה בעבר עם בת שבע, ומראה לנו כי דוד עמד בניסיון -ולא נכשל. חולשתו של דוד, מסבירים פרשנים רבים, היא חלק מתוצאת חטאו עם בת שבע.
הפירוט בא כדי למדינו מוסר השכל: חטא שחוטא האדם יכול להשפיע על נפשו לאורך שנים רבות. עמידת דוד בניסיון מהווה תיקון מסוים לחטא, ובכך גם תורמת ליכולתו להתחזק נפשית ולהכריע כנדרש בעניין שלמה. גם בכך טמון מוסר השכל לדורות: התחזקותו של דוד מעידה על הקשר בין טוהר נפשנו לבין יכולותינו, אך בעיקר מעידה היא על יכולתו של כל אדם להוציא אל הפועל את כוחות הנפש הטמונים בתוכו פנימה.
אסתי-הילינג אנרגטי,מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת,תקשור. מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועודesterrevka8@walla.co.il http://esterrevka84.cafe.themarker.com/> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
