מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
"ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה, ויבואו ארצה גושן" (בראשית מ"ו/כח').
יעקב נצטווה ע"י ה' לרדת מצרימה ואף קיבל הבטחה: "אנוכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם עלה..." (מ"ו/ד'). עם זאת יעקב ערך הכנות לירידה למצרים ושלח את יהודה לפניו לארץ גושן, אל יוסף, כדי "להורות לפניו".
נשאלת השאלה: מדוע שלח יעקב את יהודה לפניו לארץ גושן?
התשובה היא בביטוי "להורות לפניו". מפרש רש"י: "כתרגומו, לפנות לו מקום ולהורות היאך יתיישב בה...קודם שיגיע לשם". בהמשך מביא רש"י מדרש אגדה על ביטוי זה: "לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה".
דברי רש"י מעוררים תמיהות: מדוע היה צורך לשלוח את יהודה להכין את מקום מושבם בארץ גושן? האם לא דאג יוסף, שהיה שליט במצרים, לכל מחסורם? מדוע שלח יעקב את יהודה לבנות "בית תלמוד"? האם לא סמך על יוסף, שיקים את התשתית ל"בית תלמוד" בו חפץ?
בנוסף, אומרת הגמרא: "אמר רבי חמא בר' חנינא, מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם" (יומא כ"ח/ע"ב). אם כן, בוודאי הקפיד גם יוסף שיהיה במצרים "בית תלמוד". לשם מה היה צורך ב"בית תלמוד" נוסף? ועוד יש לשאול: מדוע מינה יעקב דווקא את יהודה למשימה נעלה זו?
יהודה, בשונה מכל אחיו, מקבל על עצמו אחריות. במכירת יוסף - כאשר הוא הציע למכור את יוסף ולא להרוג אותו. יהודה קיבל על עצמו להיות ערב לבנימין "אנוכי אערבנו, מידי תבקשנו" - הוא מחייב רק את עצמו, בניגוד לראובן שהציע ליעקב להרוג את שני בניו אם לא ישיב את בנימין. בהמשך, כאשר נמצא הגביע באמתחת בנימין ויוסף מודיע שיקח אותו לעבד, עומדים כל האחים מנגד ולא עושים מאומה ורק יהודה מתייצב בעוז ומציע את עצמו לעבד במקום בנימין. זאת, משום שהוא ערב לבנימין ומגלה אחריות לבצע את הבטחתו לאביו. מכאן, ברור שיעקב סומך מאוד על יהודה שיבצע את המשימה שהטיל עליו על הצד הטוב ביותר. אך מדוע אינו סומך על יוסף שיכין את התשתית כראוי? יוסף יכול לשמש כדוגמא הטובה ביותר לשמירה על הזהות היהודית בגולה, ברמה רוחנית ערכית גבוהה, כפי שביטא זאת בדבריו: "ואת האלוקים אני ירא".
המענה לכך הוא: יעקב לא מסתפק בצדיקותו של יוסף ושולח את יהודה לפניו כדי להדגיש, שלמרות הירידה לגלות המצרית, הוא ומשפחתו אינם נתונים לשליטת המצרים. יוסף, למרות היותו שליט, היה כפוף לפרעה מלך מצרים ולכן לא היה האדם המתאים לבטא את עצמאותם היהודית של יעקב ובניו. לכן, דווקא יהודה, שביטא את העוצמה היהודית שאינה ניתנת לשליטת המצרים, הוא המתאים לבצע את המשימה בביטחון ובעוז. יעקב, שמעריך את הערבות והדאגה של יהודה לאחיו, יודע שלא מספיק ללמוד תורה, צריכה להיות אהבת אחים, דאגה לזולת ונכונות להיות ערב להם, תוך גילוי מנהיגות ואחריות.
נמצאנו למדים, שבתקופתנו - תקופת הגלות - כאשר יהודים הנמצאים עדיין בגלות, עומדים בתוקף ובעוז ואינם מתחשבים בהגבלות שונות ונשארים נאמנים ליהדותם, בסופו של דבר יתגברו על הקשיים. ה' הוא המוליך את ההיסטוריה ואנו צריכים להיות נאמנים לאמת ולאמונה, לעמוד זקופים מול כל המלעיזים ללא חשש. "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום".
דוד דרומר
חבר בעמותות "רוח טובה" "החוויה היהודית"מנהל קשרי חברה וקהילה ב"קמפוס מופת למדעים", כאחראי על מיזמים חינוכיים ,קשרי קהילה ומשימות לאומיות בפרוייקט "מצליח" -מצויינות לימודית חברתית, פר הנוער הודיות וקמפוס תו"מ לטכנולוגיה מנהל אתר "תורה" http://www.torah.in/he> מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
