עיקר הרצאתו של הפסיכיאטר נסב על שני נושאים : מעבר מן היחסים של הוראה באצבע וציווי ליחסים של קשר עין והתעניינות בין הורים ומחנכים לבין ילדים עם לקויות קשב וריכוז, ועידוד השימוש בריטאלין כפתרון של הרגעה ומענק ביטחון לילד ולמשפחה.
בהרצאתו הרבה ד"ר פ. לחזור ולהראות שקופית של ציור מן המאה ה-17, המתאר אישה גוחנת מעל תינוק ומושכת את תשומת ליבו בתנועת אצבע. היטיב האמן לצייר את יציבתה של האם, וניתן לזהות את הליקוי בצוואר ואת המתח שבגופה.
הצגתי שתי שאלות : האם המתח בגופה של האישה המתוארת בציור, או כזה המוכר לנו ככאבי גב ?צוואר, מלמד אותנו שיש לטפל באם לא פחות מאשר בילד?
תשובתו הייתה שהדעות חלוקות.. השאלה קיימת כדיון רפואי אך התשובות אינן חד משמעיות.. ובכלל למה לא האבא הוא הזקוק לטיפול?, הערה שזכתה להיענות מן הקהל.
שאלתי השנייה : האם הפסיכיאטריה מזהה מופע מחזורי של זעם אצל אמהות, וקשר בינו להופעת הפרעות קשב וריכוז אצל ילדיהן?. לשאלה זאת תגובת הרתיעה מן הקהל הייתה קולנית .
תשובתו : אין הפסיכיאטריה מכירה במושג 'מופע זעם מחזורי', והוא כשלעצמו לא ראה ולא חשב על קשר בין התפרצויות זעם של האם ובין הפרעות קשב וריכוז אצל ילדיהן..
"לא ראית, או לא חשבת? התעקשתי.
"אולי ראיתי, אך לא חשבתי על כך אף פעם" אמר דוקטור פליישמן.
שתי שאלות נוספות מן הקהל : האם ריטאלין מזיק לבריאות ? האם ריטאלין גורם להתמכרויות אחרות ?
תשובתו לשתי השאלות הייתה שלילית עם ספק עצמי קל.
שאלה שלישית : האם הפרעות קשב וריכוז עוברות בצורה גנטית ? תשובתו הייתה ארוכה ולא חד משמעית.
מה למדתי מן ההרצאה ? הבנתי שאנשים חושבים שלבנים יש יותר הפרעות קשב והיפר אקטיביות מאשר לבנות, ועלה על דעתי שאולי רוב האמהות חושבות שהפרעות קשב וריכוז הנם תרומתם הגנטית של האבות. דוקטור פליישמן הזהיר שהמחשבה כי לבנים יש יותר הפרעות קשב וריכוז מאשר לבנות הנה אשליה של גילוי מאוחר.
"בגיל ההתבגרות אנו מבינים שהן לא למדו דבר בבית הספר, אך לא גילינו זאת כי הן היו שקטות. התייחסנו בעיקר לבנים, 'המופרעים'." אמר הדוקטור.
רוב הקהל,אמהות ומחנכות ומטפלות, ביטאו ביציבתם מופע ברור של ליקוי צווארי בזמן ההקשבה, ומתח דומה בצוואר ובכתפיים לזה המתואר בציור בדרגות שונות של חומרה. דעתי היא שמתוך התבוננות ביציבתן, ניתן לאמוד את רוב הקהל כאמהות שלאחד מילדיהן לפחות יש לקויות קשב וריכוז, או תופעות אחרות של דיסלקציה והיפר-אקטיביות.
הערה : בהרצאתו עשה הפסיכיאטר שימוש ב'פסיכולוגיה חברתית' על הקהל : בהתחלה דיבר על כדור משחק ביחסי האם-תינוק, חזר בהתמדה על המילה כדור, ובהמשך דיבר על כדור הריטאלין.
הפרעות קשב ויציבה אצל ילדים חכמים:
מניסיוני בטיפולים ושעורי יציבה עם ילדים מאובחנים ומבוגרים הסובלים מבעיות כרוניות של צוואר ?גב, ומעידים על עצמם שהיו היפר אקטיביים בילדותם, אני יכול לאמור : ילדים ומבוגרים היפר אקטיביים חושבים מהר מדי וחיים בעולם שנע ומגיב לאט מדי.
1.יש לילדים היפר אקטיביים מופע יציבתי ברור של ליקוי צווארי ועודף מתח שרירי, וכן לאימותיהן. ניתן לחשוד בקיומן של הפרעות אלו, 'מופע הזעם המחזורי', ו 'הפרעות קשב וריכוז' על פי ראייה ואומדן היציבה. יש לחשוב על הקשר בין השניים כנובעים מליקוי צווארי ביציבה.
2.השילוב בין יציבה לקויה, אשר שורשה בהעדר היגיינת יציבה בחינוך,ליקוי צווארי שהוא תוצאה של ישיבה לא נכונה בכיסא ועקמת מולדת, ובין חשיבה מהירה המונעת על ידי הישגיות,חשיבה מהירה שיש מאחוריה הרבה "אני רוצה", הם הנם הגורמים להפרעות קשב וריכוז. מי שחושב מהר כי הוא יכול, ורגיל בכך, ואין ביציבתו מימד של איזון, נבצרה ממנו יכולת ההשהיה, האטה לשם הקשבה ובלימה עצמית. גם אם תשוקם יציבתו, חוסר סבלנות יהיה לחלק מאופיו, כמו ההרגל לחשוב על שלשה דברים בבת אחת וקושי במיקוד החשיבה ,דיבור ופעולה.
סיכום :
בסוף ההרצאה התפזר הקהל , ולדעתי,גם עבור עצמי,בתחושה לא נוחה . אין הדעת מקבלת שמי שנגזר עליו להתמודד עם בעיות אלו ,זעם והיפר אקטיביות, אצל עצמו ואצל ילדיו, יקבל עליו לקחת תרופה, להירגע ולחשוב שהכול בסדר, ממילא אין דבר אחר לעשותו.
נדרשת שיטת עבודה שונה מן הקיימת, הרואה באדם מהות מתמדת של גוף ונפש המצוי בסביבה 'לא טבעית', כמו כפייה לשבת שעות ארוכות בכיסא, ולהבין שתוצאת הדבר קודם כל לקות יציבה פיזית-ביולוגית שממנה מתפתחות שלל הפרעות נפשיות ולקויות למידה-קואורדינציה. התייחסות לכיסא הלימודים כאל אובייקט שיש לו השפעה על גופו ורוחו של התלמיד. הבנה שהוא מגיע לעמדת העבודה שלו כבר עם עקמת מלידה, ושכל שעה של ישיבה לא נכונה, לא נוחה, לא מושכלת מעצימה את הליקוי בצוואר ואת עצמת המתח שבגופו ובנפשו. לכן הטיפול בילדים עם לקויות קשב וריכוז דורש קודם כל הצבת קדימויות : השימוש בריטאלין נותן קדימות לפסק זמן בתנועתיות היתר של הילד, פסק זמן של רכישת ביטחון ביציבותה של המציאות .
הקדימות השנייה היא לשקם את יציבתו בהתייחסות ישירה וטיפולית למתח השרירי שלו דרך שעורי יציבה פרטניים ומגע גופני בין המדריך לתלמיד באופן שאינו מותיר מקום לפרשנותו האישית של ילד עם לקות למידה. מניפולציות מושכלות של היציבה ,
כמו אלה הנהוגות בשיאצו ובשיטת אלכסנדר, מאפשרות להתייחס ישירות אל הלקוי הצווארי ,והענקת ערכת למידה עצמית לתלמיד הכיצד למנוע את התרחשותו של הליקוי הצווארי.
הליקוי הצווארי : הרגל קבוע של כיווץ והתקצרות-התמתחות בצוואר, דחיקת הגולגולת אחורה ולמטה,בכיוון השכמות.. עלייה חדה במתח השרירי סביב הלסתות ,עורף ,קרקפת ופנים, ברגע שהגוף עובר ממנוחה לפעולה. היקבעות התנוחה כיציבה קבועה המשנה ומגדירה מחדש את יחסי הראש-צוואר-גב. בגיל הנערות וההבשלה נחשב הליקוי הצווארי לערך אסתטי כשפת גוף ויציבה מוחצנת. בגיל מבוגר הוא מופיע כשינויי עצם ומבנה בצוואר(ספנדלוזיס, קיפוזיס) עם השלכות חמורות על הבריאות. הליקוי הצווארי מופיע באופן ברור ובולט ברגע שאדם קם או מתיישב בכיסא, או מרים חפץ מהקרקע, בזמן נהיגה ובזמן קיום יחסי מין. במקורו הליקוי הצווארי הנו תנועה ינקותית טבעית שהפכה לקיבעון יציבתי. הוא מתואר בדייקנות בספר האנטומיה של גריי(ויקיפדיה-ראש/צוואר) אך אינו מוגדר כליקוי ברפואה המודרנית. צפריר רובין
מורה ליציבה -טאי צ'י ושיטת אלכסנדר.
מדריך סדנאות ישיבה נכונה במשרד ובחינוך.
מטפל בלקויות יציבה ילדים ומבוגרים
מצפה רמון טל.נייד0507184945 דף מידע ומאמרים::
אהל חינוך יציבה ?חפש ברשת
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
