מה הדין כאשר ניתן אישור לנכות זמנית לתקופה מסוימת בעת הגשת הבקשה לפריסה, והיא מוארכת או מתקצרת מאוחר יותר?
מה הדין כאשר אישור הנכות ניתן רק לגבי חלק מתקופת הפריסה, וזאת לאחר חלוף תקופה מסוימת מתחילת תקופת הפריסה?
מה הדין לגבי מי שביקש פריסה קדימה, אשר אושרה לו, אך חישוב המס נעשה לפי החלטת ועדת פסיקה 7, ולא לפי פס"ד שרל שבתון?
האם ניתן לקזז הפסדים שנוצרו בשנות הפריסה מתוך ההכנסות שנפרסו?
האם ניתן לבקש תיקון שומות למי שלא ביקש פריסה?
תשובתי:
לדעתי, פסק הדין בעמ"ה 1017/06 שרל שבתון משיב על מרבית השאלות הללו, אך הוא בהחלט קשה לעיכול, ואני מנצל את ההזדמנות על מנת להשיב על כל אלה.
המחלוקת אשר נתגלעה בין המערער לבין רשויות המס היתה עקרונית. האם פריסת ההכנסה ממענק פרישה, שהיא הכנסה פירותית מיגיעה אישית, הינה פריסה טכנית-חישובית בלבד ליום קבלת המענק, או שמא מדובר בפריסה מהותית של ההכנסה בין שנות המס העתידיות, על כל המשתמע מכך.
רשות המסים נקטה עד היום בקו השמרני ביותר האפשרי, מתוך מטרה למקסם את הכנסותיה ממיסים, ולכן אימצה בחום את הוראות הפריסה של הכנסה הונית (מס רווח הון ומס שבח מקרקעין) לתוך הוראות סעיף 8(ג) לפקודה, העוסקות בפריסת הכנסה פירותית. כך לדוגמא בקובץ הפרשנות של מס הכנסה מצוין מפורשות, כי רשות המיסים מיישמת את פס"ד חנניה בידרמן, אשר נפסק לגבי רווח הון, גם לגבי פריסת הכנסה פירותית מיגיעה אישית.
מנגד, עמדתנו היתה, כי פריסת ההכנסה הפירותית לפי סעיף 8(ג) לפקודה הינה פריסה מהותית של ההכנסה על פני שנות מס עתידיות, וזאת לכל דבר ועניין, בלי סייגים, אשר המחוקק ידע היטב לקבוע אותם בעת שדן בפריסת רווח ההון או מס השבח.
כבוד השופט אלטוביה מגן קיבל את עמדתנו, ודחה את עמדת פקיד השומה, תוך שהוא קובע, בין היתר, כי "גישה פרשנית נכונה צריכה ליתן למנגנון התיקון, מנגנון הביזור את המשמעות הרחבה שלו שאחרת אין המדובר בביזור הכנסה אלא בשעטנז בעל גוון של פריסת מס."
במילים פשוטות, בית המשפט קבע, כי פריסת ההכנסה הינה חלוקת המס בין תקופות שומה שונות מהתקופה בה התקבלה ההכנסה בפועל. בתקופות השומה הללו יש לבצע את חישוב המס לפי הנתונים הרלבנטיים של הנישום בכל אחת מהשנים שאליה יוחסה ההכנסה, כאילו היא התקבלה בהן בפועל.
מן האמור לעיל עולה, כי בכל אחת משנות המס שבפריסה יש לבצע את חישוב ההכנסה החייבת תוך התחשבות בהכנסה שהתווספה אליה כתוצאה מהפריסה, ומכאן והלאה חישוב המס נעשה כרגיל. ודוק, מרגע שההכנסה אשר נפרסה מתווספת להכנסה השוטפת בשנה מסוימת, היא מזדווגת ומתלכדת עימה לחלוטין, ואין עוד הבדל בין האחת לשנייה. שתיהן יחד תחשבנה כהכנסת הנישום לאותה השנה, וכמו בחישוב מס רגיל, יותרו לנישום הוצאות וניכויים, והוא יקבל זיכויים ופטורים ושיעורי מס, אשר רלבנטיים לאותה שנה שוטפת. הנישום גם זכאי לקיזוז הפסדים ביחס לכל הכנסתו החייבת, כפי שחושבה לעיל, בלי לעשות הבחנה בין ההכנסות מהפריסה לבין ההכנסות השוטפות (שהרי שתיהן הפכו להכנסה אחת בטרם הופחתו ממנה ההוצאות), ובלי לעשות הבחנה אימתי נוצר ההפסד, האם בשנה השוטפת או בשנה שלפני תחילת מועד הפריסה, והכל כמובן, תוך עמידה בכללי קיזוז ההפסדים.
אין ספק, כי פסק הדין בעניין שרל שבתון יוצר מהפך חשיבתי בכל הקשור לכללי הפריסה של הכנסה פירותית.
לאור האמור לעיל ובהתייחס ליתר השאלות:
ברור שכאשר משתנית הגדרתו של הנישום אשר פרס את הכנסתו, מנכה ללא נכה, או להיפך, יש להביא זאת בחשבון בשנה השוטפת שאליה התווספה שישית (או פחות) ההכנסה אשר נפרסה. לפיכך, חישוב המס, במקרה של פריסה לשנים קדימה, צריך להיעשות בשנת קבלת ההכנסה בפועל, וזאת על פי הערכה, תוך תשלום מקדמה על חשבון כל סכום המס הצפוי. לאחר מכן בכל שנה ושנה יש לבצע התאמות בהתאם לנתונים הרלבנטיים של הנישום בכל אחת משנות הפריסה, תוך התחשבות במקדמה ששולמה על ידו.
אשר לשאלה האם ניתן לבצע תיקון דוחות של אלו אשר לא ביקשו פריסה, או אלו שביקשו פריסה והמס חושב להם לפי הוראות ועדת פסיקה 7, ולא לפי פסק הדין בעניין שרל שבתון, עמדתי היא, כי בכפוף לכך שהשומה לא התיישנה, ובכפוף לעמידה בעקרונות הכלליים של תיקון שומות, בהחלט יש להתיר לנישומים תיקון שומותיהם.
הכותב הינו עו"ד ורו"ח. מומחה למיסים, לרבות; מיסוי מקרקעין, מס הכנסה, מס ערך מוסף וחוק עידוד השקעות הון. עוסק בתכנוני מס, השגת אישורים מקדמיים (רולינגים), מתן חוות דעת, ליווי עסקאות, הגשת השגות וערעורי מס, ייצוג בבתי המשפט בכל הערכאות, הן בתחום האזרחי והן בתחום הפלילי, השגת הסדרי כופר והשגת הסדרים בתחום הלבנת הון. עוסק בליטיגציה בתחום האזרחי - מסחרי. ליצירת קשר עבור ל: http://israelitax.com/
מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי
כלים שימושיים למאמר: פרסם את המאמר
 הדפס את המאמר
 שלח לחבר
 קישור ישיר למאמר
 פניה לכותב המאמר
 דווח מאמר בעייתי
|
